דלג לתוכן הראשי

שישי עם טעם בג'ויה מיה (-:


יו"ר אלו"ט - איזי בורוביץ'




ביום שישי נערך ארוע ההתרמה השנתי של אלו"ט. אלו"ט - האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים - היא עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים כלוקים באוטיזם או ב-PDD.
הארוע התקיים בגן האירועים המקסים "ג'ויה מיה" שבקיבוץ נחשונים.














בכירי השפים תרמו את חלקם ואת מנות הדגל שלהם לארוע המקסים. את הארוע, שנקרא "שישי בג'ינס", התחלנו עם אוכל. הרבה אוכל. אז מי ומה היה לנו שם:
אייל לביא, מ"רוקח 73", עם פאייה דגים, יענקלה תורג'מן מ-1868 שהכין שקדי עגל בפלפלים שרופים, חגי לרנר מ"רוסטיקו" שהגיש סוגים שונים של פסטות טריות, ליאון אלקלעי מ"טרנטינו" שהכין ברוסקטות עם פטרריות טריות, איתי רוגוזינסקי מ"וניליה" עם מבחר גלידות סורבה, אבי ביטון מ"אדורה" עם טונה צרובה. אסף גרניט מ"מחנה יהודה", רון ביאלה מביסטרו ביאלה הבריא, ושף הבית של ג'ויה מיה, גיל גורביץ', שהוסיפו מנות קטנות שהסתובבו בין האורחים.





כששבענו ממטעמי השפים  נכנסנו לאולם הגדול, ושמענו את רוני גינוסר מ"כוכב נולד", שאובחנה בעצמה על ספקטרום האוטיזם. היה מרגש.
קצת נאומים(איזי בורוביץ', יו"ר אלו"ט, ובוז'י הרצוג, שר הרווחה), והרבה גידי גוב, שנתן הופעה מדליקה, עם שירים שהקפיצו את הקהל מהכסאות היישר לרחבת הריקודים.

                                  












ואז...אז הגיעו הקינוחים, שעליהם ניצח הקונדיטור של הג'ויה מיה. נו, אתם יודעים שאני אוהבת קינוחים. המתוקים המתוקים האלו, אחחח, החגיגה הפרטית שלי. 









באגף הגלידות פגשתי את אינה, המאסטר שפית הראשונה של ישראל. אינה, אישה מקסימה בפני עצמה, הסתובבה עם חיוך מדהים, ועם טעמים שכאלו, איך אפשר שלא?? ברור שהצטלמנו, האדום שלי עם הבלונד שלה הוסיפו את הצבע הנכון לחגיגה (-:

 


ברחבת הקפה סגרתי את הארוע עם ההפוך הנצחי שלי, ויצאתי עם מארז חדש של וופל בלגי מבית "קפה ג'ו". חגיגה מושלמת.
אני אוהבת אוכל. אתם יודעים שאני אוהבת אוכל. יש כאלו שיסיימו במשפט "עד העונג הבא".
אצלי כבר מתנגן בראש "עד האוכל הבא".
נו, אתם יודעים. אוכל, האהבה הקטנה שלי. כשהיא מתחברת עם גן אירועים מקסים, אוכל משובח, ומטרה חשובה,
אין מאושרת ממני.




                             
                 

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.