כרמלים. הרמוניה מופלאה בשחור-ירוק.

משרד התיירות הוציא קבוצת בלוגרים נבחרים לסיור בכרמלים. את הסיור ארגנה "עמותת כרמלים".כרמלים חולשת על המרחב שבין חיפה לחדרה והיא כוללת בתחומה 8 מועצות אזוריות ומקומיות ביניהם מוא"ז חוף כרמל, בנימינה, זכרון, אלונה, ג'סר א זרקא, פרדיס, ועוד.
ברחבי כרמלים כ-140 אטרקציות, 20 יקבים, 300 אמנים וגלריות לאמנות, כ-1200 חדרי מלון ו-130 מסעדות.
מסעדות. שמעתי "מסעדות", אז הסכמתי. נו, זו אני. האוכל הוא תמיד מה שמצליח להרשים אותי. הפעם, ציפתה לי הפתעה. היה אוכל, הרבה אוכל, אבל מה שהצליח להשאיר בי חותם הוא דווקא הנוף. אחרי השריפה הגדולה, חשבתי שהכל יהיה שחור. טעיתי. השחור, היה שחור קסום. שחור מעורבב עם ירוק. עצים שחורים, בתים מפוייחים, ועדיין, הרבה ירוק מסביב. לפעמים, ההרמוניה הזו היתה כ"כ נהדרת, כאילו מישהו תכנן מיצג של נוף פראי, ומושלם:

התחלנו עם הרבה ירוק. מלון ניר עציון, שם אכלנו ארוחת בוקר.

עמוס ירוק, וצופה אל הים:

אחרי ניר עציון המשכנו לעין הוד. כפר האומנים, רק עליו אפשר לספר יום שלם, ועדיין יהיה מה להוסיף. הסיפורים על עין הוד יהיו בפוסט אחר, כי הרי זה פוסט שכולו ירוק-שחור.

בעין הוד נתקלנו בבית הזה, ששייך לציירת זיווה קיינר.

בזמן השרפה ישבו שבעה בבית הזה, אך בדרך נס אף אחד לא נפגע.

ניתן לראות את שאריות השרפה בחלון, כשמסביב הכל ירוק:

האיצטרובל הזה נראה תמים:

איך אומרים אצלנו? לכל מטבע שני צדדים? גם לאיצטרובל הזה.

הצד המפוייח שלו:

מפוייח או לא, מקסים, בעיניי.

בכל עץ אורן ירושלמי ישנו אחוז מסוים של אצטרובלים, המכונים אצטרובלים סרוטוניים (serotinous), שנשארים סגורים על העץ במשך שנים רבות, עד שפורצת שריפה. החום הרב של השריפה ממיס את השרף שבין קשקשי האצטרובל, ואחרי השריפה ישנו שחרור מאסיבי של זרעים אל הקרקע.