דילוג לתוכן הראשי

אוכל. צבע. טבע. סיפור של אהבה צפונית (-:


בוקר של טיול בכרמלים. האוכל תמיד תופס אצלי מקום "שווה". הסיור בכרמלים הראה לי שההנאה לא תלויה באוכל. היא תלויה במקום, בפעילות, בחברה. האוכל הוא רק תוספת. מצד שני, גם לתוספות יש את המקום המכובד שלהם, ואני, בלי לכתוב על אוכל, או לפחות לצלם אותו, לא מסוגלת(-: את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר במלון "ניר עציון". ארוחת בוקר סטנדרטית   שכללה לחמים מסוגים שונים, מזנוני ירקות, גבינות, וביצים, כמובן (-:


לפני שהגענו לארוחת הבוקר, עצרנו לטעום את המעדנים של "גבינות שוורצמן":


גבינות משובחות, זיתים מעולים.









יצאנו לחצר המקסימה של שוורצמן



שם פינקו אותנו במלבי משגע עם קרם אגוזים,
ובסיידר חם מתוצרת בית:


וזכינו לשמוע את הסיפור של משפחת שוורצמן:


מדושנים מעונג נכנסנו לרכבים, ונסענו לארוחת הבוקר, אותה סיימנו עם קפה במרפסת ונוף לים, ועם הרבה מצב רוח נהדר שליווה אותנו לאורך כל היום:


ואז הגענו למקום קסום. אין הוד?
יש הוד, הרבה הוד בעין הוד (-:
עין הוד התגלתה כמקום קסום. על האומנות והיופי של עין הוד אני אספר בפוסט אחר, מגיע למקום הזה פוסט משלו. האמת, גם לאיש הזה שפגשנו בעין הוד מגיע פוסט משלו. תכירו, דני-ביר, איש הבירה של עין הוד, ודמות ססגונית, היפראקטיבית, ומקסימה ביותר.
דני, שמייצר בירות ביתיות, לא הפסיק לשעשע אותנו:


שלום, אדוני המלך!!!


"קחו, תשתו את הבירה הכי טובה שיש,
ותפסיקו לבלבל את המוח" (-:


אף אחד מהנוכחים בסיור לא ויתר על תמונה עם דני,
מלך הבירה. גם לא אני:


ולא תמר, והדר, ואיתי, ומרינה, ודנה (-:
כולם רצו תמונה עם דני, האיש הכי קורע בעין הוד, ואולי גם במדינה כולה:


  

  

 

"טוב, די עם התמונות שלכם, חבורת נודניקים של פייסבוק.
אבל מה זה בכלל פייסבוק?"

 
"זהו? אתם שיכורים מספיק?
בואו החוצה, אני אספר לכם כמה בדיחות":


ככה בדיוק זה נראה. הוא מספר סיפורים, ובדיחות, ומה לא,
וכולנו לא יכולים שלא לצלם/להסריט/לצחוק:

 

וזה החתול של דני. 
אחרי שצילמנו כ"כ הרבה את הבעלים שלו, גם לו מגיעה קצת תשומת לב. חוצמזה, הוא יפיוף אמיתי (-:


 במכולת של עין הוד מצאנו כל מיני משקאות מעניינים, שהם מייבאים בעצמם.
אני בחרתי תה ירוק. העיצוב תמיד עוזר לי לבחור:


המשכנו לארוחת צהריים. כאן, במתחם הזה, רכבנו על סוסים, "חרשנו" את היער עם  טומקאר,
ואכלנו במסעדת הבוקרים "קאט באלו":



wrangler ג'ינס
מה בדיוק הוא עושה פה, על הקיר של המסעדה?
זה של הבן של הבעלים של המקום (-:








ואז, הגיע זמן הקינוחים. נסענו למקום כפרי וחמוד,
עם עוגות מצויינות:


וככה זה נראה, ב"כרמלה":





















 כאן הסתיים לו היום המקסים הזה.  בדרך הביתה, כבר התחיל להחשיך, השמש התחילה לשקוע, ועם מראה כזה בדרך למרכז, נשאר לי רק להתגעגע לכרמלים, ליום הכיפי הזה, ולחשוב על הפעם הבאה שאני נוסעת לצפון הכ"כ קרוב והכ"כ יפה הזה (-:




























































תגובות

  1. בבבת אחת החזרת לי את כל הריחות, הקולות והטעמים.
    יום קסום בחבל ארץ יפה, מלא ומרתק.
    איזה כיף להתאהב בארץ שלנו מחדש כל פעםץ
    תמונות יפיפיות, פוסט משובח

    השבמחק
  2. תודה, דנה. עד ארבע בבוקר אתמול החזרתי לעצמי את הריחות, הטעמים, החוויה. היה תענוג (-:

    השבמחק
  3. מדליק שונית. הבלוג הזה יגיע רחוק.

    השבמחק
  4. תודה גדולה, דודי, על הפרגון (-: כיף פרגון מאושיית אוכל (-:

    השבמחק
  5. מקסים ונראה סוף ממש עשית לי חשק
    אבל נראה לי שבשביל כל הטוב הזה צריך יותר מיום אחד

    השבמחק
  6. כמה שאני חושבת שאת טובה במה שאת עושה, את משתבחת כל פוסט יותר ויותר. אין לך גבולות. (לטובה).
    תודה על ההמלצות וסחתיין על המצגת (קריצה).
    אפרת בראל

    השבמחק
  7. פוסט מדהים..ונשמר במועדפים..
    האם ישנה אפשרות להרשם אליו ולקבל עדכונים ישירות למייל??


    תודה חני ♥

    השבמחק
  8. הדס, אנחנו עשינו את הכל ביום אחד, וזה עוד בלי להכניס את הגלריות שביקרנו בהן (-:

    השבמחק
  9. אפרת, תודה יקירתי, אכן, אין לי גבולות (-: וטוב שכך... נשיקות

    השבמחק
  10. חני, תודה (-: אין לי מושג לגבי פרטים טכניים, אני מניחה שאפשר, שווה בדיקה (-: תודה!!!

    השבמחק
  11. שונית המקסימה, מסתבר שלא רק בפייסבוק את מסקרנת גם בבלוג הנפלא הזה שלך.
    אסור לך לנטוש לרגע את המקלדת :)

    השבמחק
  12. תודה "מלונות" (-: איזה מחמאה נפלאה!

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.