דלג לתוכן הראשי

אוכל. צבע. טבע. סיפור של אהבה צפונית (-:


בוקר של טיול בכרמלים. האוכל תמיד תופס אצלי מקום "שווה". הסיור בכרמלים הראה לי שההנאה לא תלויה באוכל. היא תלויה במקום, בפעילות, בחברה. האוכל הוא רק תוספת. מצד שני, גם לתוספות יש את המקום המכובד שלהם, ואני, בלי לכתוב על אוכל, או לפחות לצלם אותו, לא מסוגלת(-: את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר במלון "ניר עציון". ארוחת בוקר סטנדרטית   שכללה לחמים מסוגים שונים, מזנוני ירקות, גבינות, וביצים, כמובן (-:


לפני שהגענו לארוחת הבוקר, עצרנו לטעום את המעדנים של "גבינות שוורצמן":


גבינות משובחות, זיתים מעולים.









יצאנו לחצר המקסימה של שוורצמן



שם פינקו אותנו במלבי משגע עם קרם אגוזים,
ובסיידר חם מתוצרת בית:


וזכינו לשמוע את הסיפור של משפחת שוורצמן:


מדושנים מעונג נכנסנו לרכבים, ונסענו לארוחת הבוקר, אותה סיימנו עם קפה במרפסת ונוף לים, ועם הרבה מצב רוח נהדר שליווה אותנו לאורך כל היום:


ואז הגענו למקום קסום. אין הוד?
יש הוד, הרבה הוד בעין הוד (-:
עין הוד התגלתה כמקום קסום. על האומנות והיופי של עין הוד אני אספר בפוסט אחר, מגיע למקום הזה פוסט משלו. האמת, גם לאיש הזה שפגשנו בעין הוד מגיע פוסט משלו. תכירו, דני-ביר, איש הבירה של עין הוד, ודמות ססגונית, היפראקטיבית, ומקסימה ביותר.
דני, שמייצר בירות ביתיות, לא הפסיק לשעשע אותנו:


שלום, אדוני המלך!!!


"קחו, תשתו את הבירה הכי טובה שיש,
ותפסיקו לבלבל את המוח" (-:


אף אחד מהנוכחים בסיור לא ויתר על תמונה עם דני,
מלך הבירה. גם לא אני:


ולא תמר, והדר, ואיתי, ומרינה, ודנה (-:
כולם רצו תמונה עם דני, האיש הכי קורע בעין הוד, ואולי גם במדינה כולה:


  

  

 

"טוב, די עם התמונות שלכם, חבורת נודניקים של פייסבוק.
אבל מה זה בכלל פייסבוק?"

 
"זהו? אתם שיכורים מספיק?
בואו החוצה, אני אספר לכם כמה בדיחות":


ככה בדיוק זה נראה. הוא מספר סיפורים, ובדיחות, ומה לא,
וכולנו לא יכולים שלא לצלם/להסריט/לצחוק:

 

וזה החתול של דני. 
אחרי שצילמנו כ"כ הרבה את הבעלים שלו, גם לו מגיעה קצת תשומת לב. חוצמזה, הוא יפיוף אמיתי (-:


 במכולת של עין הוד מצאנו כל מיני משקאות מעניינים, שהם מייבאים בעצמם.
אני בחרתי תה ירוק. העיצוב תמיד עוזר לי לבחור:


המשכנו לארוחת צהריים. כאן, במתחם הזה, רכבנו על סוסים, "חרשנו" את היער עם  טומקאר,
ואכלנו במסעדת הבוקרים "קאט באלו":



wrangler ג'ינס
מה בדיוק הוא עושה פה, על הקיר של המסעדה?
זה של הבן של הבעלים של המקום (-:








ואז, הגיע זמן הקינוחים. נסענו למקום כפרי וחמוד,
עם עוגות מצויינות:


וככה זה נראה, ב"כרמלה":





















 כאן הסתיים לו היום המקסים הזה.  בדרך הביתה, כבר התחיל להחשיך, השמש התחילה לשקוע, ועם מראה כזה בדרך למרכז, נשאר לי רק להתגעגע לכרמלים, ליום הכיפי הזה, ולחשוב על הפעם הבאה שאני נוסעת לצפון הכ"כ קרוב והכ"כ יפה הזה (-:




























































פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.