דילוג לתוכן הראשי

ארוחת הבוקר הכי טובה שלי (-:





לפעמים, כשבא לי ארוחת בוקר טובה, אבל ממש טובה, אני מחליטה להתרחק.
ככה זה כשנמאס לי מהפורמט של "חביתה, עשבי תיבול זה בתוספת תשלום, גבינה צהובה ושמנת, לא, את לא יכולה להחליף, ככה זה מגיע. מיץ גזר? יש לנו, אבל זה בתוספת 5 ש"ח". כאילו שהגזרים עולים יותר מהתפוזים או הלימונים.
אז כהרגלי, לקחתי את האוטו, ונסעתי לגלבוע.
רק בשביל הנוף כבר שווה להגיע לשם:


ארוחת הבוקר המקסימה של "קימל בגלבוע"
מתחילה עם לחם הבית הנפלא:
(את התמונות צילמתי כשירדתי לחגוג את החירות בגלבוע, ולכן יש פה לחמניה של פסח):


ועם מטבלים נהדרים:
חמאה עם קימל, טחינה מתוקה ופלפלונים אדומים,
איולי זעפרן וכוסברה, פסטו, טפנד זיתים:
<><><>
<><>







ואז, סלטים. אלו לא סתם "סלט ירוק עם ויניגרט", או "סלט ערבי מתובל", כמו ברוב התל אביביות
(ויסלחו לי התל אביביות המשופרות).
סלט כפרי אישי: מבחר ירקות, בייבי עלים, קרוטונים, בוטנים, רוטב ויניגרט וגבינת צאן:

 


אנשובי קיסר: חסה אייסברג, מיונז לימון ופילט אנשובי:


והפייבוריט שלי: סלט סלק טרי בויניגרט בלסמי ורימונים, צנוברים ושזיפים:



גבינות זה תענוג אמיתי. בארוחת הבוקר ב"ברסארי" נתנו לי קוטג'. גם שעברה שנה מאז, אני עדיין בטראומה (-:
ב"קימל בגלבוע" אני אוכלת סנט מור, קשקבל, קממבר, גאודה:


ואז מגיעה המנה המענגת של ארוחת הבוקר ב"קימל בגלבוע",
עלי גפן חמימים במילוי אורז קינמון על יוגורט כבשים. אני מאד אוהבת את עלי הגפן האלו(לפעמים אני מזמינה מהם דאבל):

 


ככה נראה שולחן ארוחת הבוקר המקסים שלנו, וזה עוד לפני "המנה העיקרית". עם הנוף המקסים של הגלבוע, והמרגריטה בצד, זה מושלם:






היינו זוג, בחרנו שתי עיקריות.
אני בחרתי פריטטה תפו''א ובצל מטוגן:


ושותפי לארוחה בחר מנה משגעת של שקשוקה תרד עם שמנת, ביצים וגבינת קשקבל:


ארוחת הבוקר הזו שווה כל שקל שהיא עולה, והיא הכי "ווליו פור מאני" שאני מכירה. ארוחת הבוקר של קימל בגלבוע עולה 77 ש"ח(!), ומה שראיתם זה עוד לא הכל (-: המחיר כולל גם קינוחים!! אצבעות השוקולד המדהימות האלו הן חלק מארוחת הבוקר של "קימל בגלבוע":

אכלנו גם גלידה עם פירות:


והתפנקנו באחת והיחידה, שאני לא מוותרת עליה בכל ביקור בגלבוע:
הפבלובה!!!
היא אמנם לא כלולה בארוחת הבוקר, אבל אני לא יכולה בלעדיה (-:


וכשהיא עומדת איתנה ובוהקת אל מול נופו של הגלבוע, היא חושנית וטעימה במיוחד:


ועוד כמה פרטים קטנים, אבל מאד מעניינים. השפים של "קימל בגלבוע" הם שאול בן אדרת, והשף המוכשר בן שחם, שרק בשביל החיוך שלו שווה להגיע. האמת, גם בשביל האוכל שהוא מוציא מהמטבח שלו. כ"כ מוקפד, כ"כ חגיגי, כ"כ מעורר תיאבון. שני שפים נהדרים, השילוב ביניהם מקסים, בעיניי:


ב"קימל בגלבוע" יש גינת ירק. כל עשבי התיבול, והמון ירקות מעניינים גדלים בגינה הזו, ומשם הם מגיעים היישר לצלחות של הסועדים ב"קימל בגלבוע".
תפסתי את שאול קוטף:



ומחייך חיוך של ניצחון לאור הקטיף המוצלח:


קצת נקיונות מסביב, שרק העלים המשובחים יגיעו למסעדה:


ה"סחורה" מוצגת לראווה, במלוא הדרה, טרייה, "היישר מהשדה":








שאול לקח אותנו לגינה, ונתן הסברים על כל הדברים שנמצאים בה. פה השומר מוצג לתפארת הגלבוע:






הוא לא רק קוטף, הוא גם טועם, כדי להיות בטוח שזה בדיוק הטעם
שהוא צריך שם, במטבח:


מצאנו כרובים. הסגולים יפים במיוחד:

 







וחוץ מהאוכל הטעים, הנוף המקסים, והגינה המקסימה, יש גם פריחה משגעת:





כל זה, ביחד עם ישיבה במרפסת המקסימה, שצופה אל הגלבוע, עשו לי את ארוחת הבוקר לזוכה בתואר "ארוחת הבוקר הכי טובה שלי". נסיעה לגלבוע לארוחת בוקר הפכה אצלי להרגל. שעה מת"א, ואני מתענגת על אוכל משובח, נוף מהמם, ואווירה, שאין כמוה להרגיע את הנפש ולתת לה אנרגיה לשבוע שלם (-:



תגובות

  1. מקסים!! קדימה ל"קימל"!!!

    השבמחק
  2. בפעם הבאה שאני בחופשת מולדת מבטיחה להגיע לשם

    השבמחק
  3. מסעדה מדהימה וטעימה כל כך יפה ואיזה נוף הורס!!!!

    השבמחק
  4. ראובן, תודה!! גם אני מתגעגעת לגלבוע (-:

    השבמחק
  5. וכמה כל זה עלה? משום מה נראה לי שלא שילמת על כתבת הפרסומת הזו

    השבמחק
  6. כל זה עלה 77 ש"ח לאדם, כולל מע"מ, לא כולל שירות. גילוי נאות: הפבלובה היתה על חשבון הבית (-:
    מכיוון שהתגובה נרשמה כ"אנונימי", חושי המאד מחודדים גורמים לי לחשוב שאני יודעת בדיוק מי כתב אותה, ולמה. שבוע נפלא (-:

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.