דלג לתוכן הראשי

כשעראק פגש את כוסברה. עוד סיפור אחד של אהבה.




כוסברה, בדיוק כמו חציל. או שאוהבים, או שלא. אף פעם לא אהבתי חציל, אך בניגוד לחציל, שאותו אני אפילו לא טועמת, כוסברה דווקא יצא לי לאכול באירועים כאלו ואחרים. כוסברה. מעולם לא הביאה אותי להתרגשות בלשון ולפרפרים בבטן. יום שישי אחד גרם לי להתאהב בה.
הגלידה הכי מוזרה שיצא לי לטעום היתה אצל מאיר אדוני המוכשר ב"כתית". ארוחה מופלאה וטעימה להפליא, ורק גלידת הבייקון הצליחה לגרום לי לחשוב על גבולות היצירתיות. איך שאמרו לי "גלידת כוסברה ועראק". עשיתי פרצוף חצי מבועת, תוך שענני הזיכרון של גלידת הבייקון המוזרה מרחפים בראשי.
טעמתי. שרבט עראק וכוסברה. התאהבתי. דירגתי לעצמי את כל הטעמים, כשגלידת העראק-כוסברה קיבלה את הציון המלכותי 10. מלכה, הכוסברה הזו. העראק, בן זוגה הצמוד, משתלב איתה בהרמוניה מופלאה. חלום ליל קיץ:


הוזמנתי לטעום ולהביע דעה על טעמי הקיץ החדשים של גלידות "אייסברג". תוך כדי שאנחנו זוללים גלידה בשולחנות שהוצבו באמצע שדרות רוטשילד, השף של אייסברג הסביר לנו ממה מורכב כל טעם. בגלידות של אייסברג המרכיבים הם טבעיים בלבד. הפירות, השוקולדים, האלכוהול, הכל איכותי, וללא חומרים מלאכותיים:


היו טעמים שהתעלפתי מהם, והיו גם כאלו שפחות. עניין של טעם, כמובן. אני מתחילה עם הטעמים שאהבתי, עם אלו שקיבלו 10, או עם אלו שהייתי בוחרת לאכול שוב במשך כל הקיץ. מישמשים. אחד מפירות הקיץ האהובים עלי. "בוקרה פיל מישמיש". גלידת שמנת עם פאי משמש, מרקחת משמשים טרייה ואמרטו. גם היא, כמו הכוסברה, קיבלה 10 בסולם דירוג הגלידות של שונית:


עוד טעם שהתאהבתי בו הוא ה"שומשומיה". אני מטורפת על חלבה. גלידות חלבה מקבלות אצלי ציון גבוה תמיד, אי אפשר לפשל בהן, או שאולי זה הפטיש שלי לחלבה. השומשומיה עשוייה  מגלידת שמנת עם שומשום קלוי וטחון, טחינה ודבש. תענוג:


ממתוק-מתוק, לחמצמץ.  "למון טרי". גלידת שמנת עם פאי לימונים טריים ופנה קוטה לימון. נפלאה ומרעננת:


עוד 10 עגול נתתי לטירמיסו. איך אפשר לא להתאהב בטירמיסו איטלקי, עם קפה וטוויסט של גראפה?


אני אוהבת נקטרינות, שזיפים, אפרסקים, משמשים, ענבים ואבטיחים. פירות הקיץ, כשהם מגיעים טריים בגלידה, הם חוויה מענגת. סורבה נקטרינות, התענגתי:


והעשר האחרון שלי היה לטעם נפלא, מיוחד ומרגש, מרציפן ודובדבני אמרנה:


עוד קצת שמנת. "קרם עוגיות". טעם מעולה, עוגיות בראוניז טריות מאד, וטעימות במיוחד:


שרבט הלימון היה ממש, אבל ממש מרענן. לימונים טריים, יופי של טעם לקיץ, בכלל סורבה ושרבט הולכים נפלא כשחם, נשאר רק לבחור את הטעם המועדף עליכם:


סברס אני לא אוהבת. את שרבט הסברס ושמן הזית אהבתי פחות, סתם כי סברס הוא לא הז'אנר שלי. אוהבי הסברס, סביר שיתענגו עליו. הסברסים טריים, כמובן (-:


גם ליצ'י הוא לא הפרי הראשון שאני אקח איתי לאי בודד. אולי אפילו האחרון. אחת שישבה לידי ליקקה אותו בהנאה, את סורבה הליצ'י הסיני. הוא היה "נחמד" בעיניי, אבל זה רק בגלל שאני לא אוהבת ליצ'י. בניגוד לכוסברה, בו לא הצלחתי להתאהב. אולי גם לו צריך להוסיף לו עראק :


הטעם שהכי פחות התחברתי אליו היה חמאת הבוטנים. המליחות של חמאת הבוטנים  עם המתיקות של השמנת, לא הסתדרו לי בפה. הרגשתי שאני אוכלת גלידת במבה. מבחינתי, גלידה זו גלידה, ובמבה זו במבה. לא אהבתי את השילוב, הזכיר לי את גלידת הבייקון. בטוח יש אנשים שיתחברו לזה, אבל כמו הסברס והליצ'י, גם חמאת בוטנים היא לא הפייבוריטת שלי:


כשהמרכיבים טריים, אי אפשר לזייף. גלידה עם פירות ומרכיבים שאני אוהבת, היו לי טעימות בטירוף, וגלידות עם חומרים שאני לא אוכלת ביום יום, לא היו לי טעימים גם בגלידה. מזל שאייסברג מייצרת קשת רחבה של טעמים, שמתאימה לטעמו של כל אחד. בזכות המרכיבים האמיתיים של תוספות הגלידה, תוכלו להנות ממה שאתם אוהבים באמת. נקטרינה היא נקטרינה, משמש הוא משמש, וסברס הוא סברס:


לסיום ליקקנו גלידת שוקולד פסים. שוקולד הוא שוקולד. תמיד טעים, תמיד מתקבל אצלי באהבה:


חשבתם שזה נגמר? מה פתאום....זה רק התחיל (-: הפתעה!! אחרי כל הגלידות, הוציאו לנו את הקינוחים המעולים, שאני ממליצה לכם בחום לנסות אותם. שני קינוחים מדליקים, שהיו לי טעימים בטירוף. הראשון, ההורס הזה, גם בו התאהבתי. גם אתם תתאהבו, אחרי שתנסו. הוא נקרא "באנג'י קייצי", ויש בו סורבה מנגו, קראמבלס, גלידת וניל, פירות יער, רוטב אננס-ג'ינג'ר, גלידת יוגורט, למון גראס ואננס טרי. תענוג:


והקינוח השני הוא אישה. סקסית, ומאתגרת. קוראים לה: "הבלתי מסורבת", והיא אכן בלתי מסורבת בעליל. עוגת שוקולד עם כדור של גלידת וניל, תלתלי חלבה וקרם חלבה. ופיסטוקים, גם. כל הדברים שאני אוהבת בקינוח אחד:


ועכשיו אני אגלה לכם סוד. הגעתי לאירוע מוקדם. הגעתי מורעבת, אחרי שכל היום התרוצצתי. פינקו אותי בשתי מנות מהקינוחים של אייסברג. אחד היה קינוח מדהים של עוגיה ענקית ממולאת בשוקולד עם כדורי גלידה וקצפת. וואי, זה היה מושחת:


והקינוח השני היה גופרה עם גלידה, סלט פירות, וקצפת. מושחת ודיאטטי מאד (-:



יצאנו מ"אייסברג" עם מנת יתר של גלידה. הבטחתי לעצמי שעכשיו אני לא אוכלת גלידה בערך חודש. אייסברג פינקו אותנו בגביעים וגלידה הביתה, וכמובן שכבר למחרת לא התאפקתי, ולמרות שהבאתי טעמים לילדים, הייתי חייבת רק עוד כדור אחד (-:


זה הסניף של שד' רוטשילד, הסניף שאירח אותנו. מצרפת לכם את רשימת הסניפים, אם גם לכם יבוא לטעום מהמתוק-המתוק הטעים והקייצי הזה:


רוטשילד 31, תל אביב
בן יהודה 108, תל אביב
נמל תל אביב, מאחורי האנגר 11
אבן גבירול 24, תל אביב
סינמה סיטי ראשון לציון
סוקולוב 70, רמת השרון
דרך מגדיאל 5 , הוד השרון
אופנהיימר 2, רחובות

לא רק אנחנו התענגנו. גם העוברים ושבים בשדרות רוטשילד, באותו יום שישי שבו התאהבתי בכוסברה, ליקקו בהנאה: 




אין ספק. זה היה יום שישי מתוק במיוחד (-: 
   

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.