דילוג לתוכן הראשי

החומוס הכי שווה בארץ, בפסטיבל מרחבא (-:

חומוס, זה כ"כ ישראלי. אולי הכי ישראלי, וטעים, ונכון, ואהוב. אולי המאכל הכי אהוב. עם בשר על האש, סתם ככה בפיתה, עם פול, בלי כלום, ובכל צורה שהיא.
חומוס. פעם, כשהיינו אומרים "חומוס טוב", היינו חושבים על נסיעה לאבו גוש. אחרי זה, הגיע אבו חסן. חומוס שעומד על המדף בסופר מעולם לא זכה לכינוי "חומוס טוב". ככה נראה "חומוס ממש טוב", שהכין לנו אבו יוסוף, אחד ממומחי החומוס של צבר:


בחברת "צבר", שמובילה בתחום סלטי החומוס המצוננים, עובדים כל הזמן על שידרוגים למאכל הלאומי שלנו, החומוס. 
מתי, סמנכ"ל השיווק של "סלטי צבר", אמר את זה הכי נכון שאפשר: "החומוס שלנו הוא לא החומוס הכי טוב, אבל הוא הכי קרוב לדבר האמיתי ולחומוס של החומוסיות". אין ספק שהוא צודק. כבר שנים אני נאמנה לחומוס של צבר, במיוחד זה עם הצנוברים, או זה עם הטחינה.
צבר הפעילה את החומוסולוג שלה(כן, כן, יש כזה דבר מומחה לחומוס, "חומוסולוג"), שיצא לשוטט בארץ, להקשיב לאנשים, ולמצוא את המומחים שמכינים חומוס אמיתי בבית, כזה שאנשים בסביבתם יודעים שאצלם אפשר למצוא את "החומוס הכי טעים באזור".  במסגרת השיטוטים הגיעה השמועה על אחד מיפו, שמכין מסבאחה מעולה. הצפוניים יקראו לזה "משוואושה".
חומוס עם גרגירים חמים, שכמו שטועמים אותו, מרגישים את כל ביס וכל גרגר מלטף את הלשון, וגולש לו בהנאה על-חושית (-:


צבר החליטה שלכל אחד מגיע לטעום את "החומוס הכי טוב בארץ", ואירגנה את "פסטיבל מרחבא", שיתקיים ב-27-28 ליולי, ובו ניתן יהיה להזמין מקום, ולהתארח אצל עשרת האנשים שהכי בא לכם לאכול אצלם חומוס. המחירים עממיים, כדי שכל אחד יוכל לבוא ולטעום מהחוויה. מנת חומוס תעלה 15 ש"ח, וחומוס עם תוספות- 17 ש"ח. שווה (-:



כאירוע טרום הפתיחה של הפסטיבל, הוזמנו מספר בלוגרים לכמה מהבתים, כדי לחוות את האירוח רגע לפני שהוא מתקיים, ולתת מידע מדוייק על "מה הולך לקרות שם, בעצם" (-:
אני הוזמנתי לביתו של אבו יוסוף ביפו. בסופר תוכלו לראות את הסלטים השונים של "אנשי החומוס הביתי", כשאבו יוסוף אחראי על המתכון לחומוס המסבאחה המעולה שלו. טעמתי. מעולה, לגמרי. זה אבו יוסוף:


וזה, יוסף, בנו של אבו יוסוף, כמובן (-:



חומוס שעובר מדור לדור:


יש משהו מאד אמיתי ופשוט בביתו של אבו יוסוף. האירוח בביתו היה צנוע, ענייני, וטעים מאד. קצת מהחצר:





וקצת מבפנים, נו, אדום, אתם יודעים, לא יכולתי שלא לצלם קיר אדום (-: 
(וככה בשקט, ובגלל הקירבה לבלומפילד, אני מרשה לעצמי לצעוק: "יאללה, הפועל!!) (-:
  

על השולחן חיכו לנו עלי תבלין טריים, והדברים הכי בסיסיים שמתלווים לחומוס טוב:



  
 פטרוזיליה, כמובן, כמו שראוי לכל חומוס שמכבד את עצמו:
  

זיתים מצויינים (כי איך אפשר בלי):


חמוצים וירקות, ופיתות, ברור (-:


קיבלנו הסבר על הפסטיבל מסמנכ"ל השיווק של צבר, מתי:




ולאחר מכן קצת הסברים על חומוס, מאיציק, החומוסולוג. "נדלקתי" על המילה הזאת. חומוסולוג. כמו קרדיולוג, רק ללב של החומוס:


ואז התחיל הסשן המעניין. קיבלנו הדגמה להכנת החומוס של אבו יוסוף, כשהוא הסביר לנו בדיוק איך הוא מכין אותו(רגע, סבלנות, עוד רגע המתכון). כשהוא מכין אותו, רואים כמה שהוא אוהב אותו. בעיניים, בערבוב. ככה זה, חומוס מהנשמה (-:
הכל מתחיל מפה, מגרגירי החומוס:
הכנת החומוס- משרים קילו חומוס במים במשך הלילה למחרת מחליפים את המים ושמים על הגז לשעה ורבע אפשר להוסיף כפית סודה לשתיה .



אחרי שעה ורבע בודקים, אם הגרגרים רכים מספיק טוחנים אותם יחד עם רבע קילו טחינה כף מלח ושני לימונים.


המסאבחה- לוקחים את החומוס המוכן, מערבבים עם חצי קילו טחינה וחצי קילו גרגירי חומוס מערבבים הכל יחד עם תטבילה, רוטב משלושה לימונים, שלושה שיני שום ופלפל ירוק קצוץ .
טיפ חובה להגיש את הגרגרים חמים!! (-:


וככ זה נראה בסוף, רגע לפני שמעטרים אותו בפטרוזיליה, שמן זית, כמון ופפריקה:
  

כששני מומחים לחומוס נפגשים, רק אנחנו יכולים להרוויח:


אחרי שהתענגנו על החומוס המעולה, והכי טעים וטרי שאכלתי אי פעם, אבו יוסוף הכין לנו קפה, מהאמיתיים האלו (-: 

  




ואחרי כל המאמץ, גם למומחים מותר ללגום איזה ספל (-:
תודה לאבו יוסוף, שפתח בפנינו את ביתו, והכין לנו את המסבאחה הכי טובה שאכלתי (-:


 ותודה גדולה למתי, מ"צבר", ולאיציק, החומוסולוג, שדואגים שהחומוס שלנו בסופר יהיה הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי (-:
או איך אומרים אצלם, בצבר? "חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל" (-:
  

תגובות

  1. לא צריך להתאמץ כל כך...כנסי ל"פלפלה" מעבר לכביש. אנחנו (כולל הילדים!) מכורים לחומוס שלהם.

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.