חומוס, זה כ"כ ישראלי. אולי הכי ישראלי, וטעים, ונכון, ואהוב. אולי המאכל הכי אהוב. עם בשר על האש, סתם ככה בפיתה, עם פול, בלי כלום, ובכל צורה שהיא.
חומוס. פעם, כשהיינו אומרים "חומוס טוב", היינו חושבים על נסיעה לאבו גוש. אחרי זה, הגיע אבו חסן. חומוס שעומד על המדף בסופר מעולם לא זכה לכינוי "חומוס טוב". ככה נראה "חומוס ממש טוב", שהכין לנו אבו יוסוף, אחד ממומחי החומוס של צבר:
בחברת "צבר", שמובילה בתחום סלטי החומוס המצוננים, עובדים כל הזמן על שידרוגים למאכל הלאומי שלנו, החומוס.
מתי, סמנכ"ל השיווק של "סלטי צבר", אמר את זה הכי נכון שאפשר: "החומוס שלנו הוא לא החומוס הכי טוב, אבל הוא הכי קרוב לדבר האמיתי ולחומוס של החומוסיות". אין ספק שהוא צודק. כבר שנים אני נאמנה לחומוס של צבר, במיוחד זה עם הצנוברים, או זה עם הטחינה.
צבר הפעילה את החומוסולוג שלה(כן, כן, יש כזה דבר מומחה לחומוס, "חומוסולוג"), שיצא לשוטט בארץ, להקשיב לאנשים, ולמצוא את המומחים שמכינים חומוס אמיתי בבית, כזה שאנשים בסביבתם יודעים שאצלם אפשר למצוא את "החומוס הכי טעים באזור". במסגרת השיטוטים הגיעה השמועה על אחד מיפו, שמכין מסבאחה מעולה. הצפוניים יקראו לזה "משוואושה".
חומוס עם גרגירים חמים, שכמו שטועמים אותו, מרגישים את כל ביס וכל גרגר מלטף את הלשון, וגולש לו בהנאה על-חושית (-:
צבר החליטה שלכל אחד מגיע לטעום את "החומוס הכי טוב בארץ", ואירגנה את "פסטיבל מרחבא", שיתקיים ב-27-28 ליולי, ובו ניתן יהיה להזמין מקום, ולהתארח אצל עשרת האנשים שהכי בא לכם לאכול אצלם חומוס. המחירים עממיים, כדי שכל אחד יוכל לבוא ולטעום מהחוויה. מנת חומוס תעלה 15 ש"ח, וחומוס עם תוספות- 17 ש"ח. שווה (-:
כאירוע טרום הפתיחה של הפסטיבל, הוזמנו מספר בלוגרים לכמה מהבתים, כדי לחוות את האירוח רגע לפני שהוא מתקיים, ולתת מידע מדוייק על "מה הולך לקרות שם, בעצם" (-:
אני הוזמנתי לביתו של אבו יוסוף ביפו. בסופר תוכלו לראות את הסלטים השונים של "אנשי החומוס הביתי", כשאבו יוסוף אחראי על המתכון לחומוס המסבאחה המעולה שלו. טעמתי. מעולה, לגמרי. זה אבו יוסוף:
וזה, יוסף, בנו של אבו יוסוף, כמובן (-:
חומוס שעובר מדור לדור:
יש משהו מאד אמיתי ופשוט בביתו של אבו יוסוף. האירוח בביתו היה צנוע, ענייני, וטעים מאד. קצת מהחצר:
וקצת מבפנים, נו, אדום, אתם יודעים, לא יכולתי שלא לצלם קיר אדום (-:
(וככה בשקט, ובגלל הקירבה לבלומפילד, אני מרשה לעצמי לצעוק: "יאללה, הפועל!!) (-:
על השולחן חיכו לנו עלי תבלין טריים, והדברים הכי בסיסיים שמתלווים לחומוס טוב:
פטרוזיליה, כמובן, כמו שראוי לכל חומוס שמכבד את עצמו:
זיתים מצויינים (כי איך אפשר בלי):
חמוצים וירקות, ופיתות, ברור (-:
קיבלנו הסבר על הפסטיבל מסמנכ"ל השיווק של צבר, מתי:
ולאחר מכן קצת הסברים על חומוס, מאיציק, החומוסולוג. "נדלקתי" על המילה הזאת. חומוסולוג. כמו קרדיולוג, רק ללב של החומוס:
ואז התחיל הסשן המעניין. קיבלנו הדגמה להכנת החומוס של אבו יוסוף, כשהוא הסביר לנו בדיוק איך הוא מכין אותו(רגע, סבלנות, עוד רגע המתכון). כשהוא מכין אותו, רואים כמה שהוא אוהב אותו. בעיניים, בערבוב. ככה זה, חומוס מהנשמה (-:
הכל מתחיל מפה, מגרגירי החומוס:
הכנת החומוס- משרים קילו חומוס במים במשך הלילה למחרת מחליפים את המים ושמים על הגז לשעה ורבע אפשר להוסיף כפית סודה לשתיה .
הכנת החומוס- משרים קילו חומוס במים במשך הלילה למחרת מחליפים את המים ושמים על הגז לשעה ורבע אפשר להוסיף כפית סודה לשתיה .
אחרי שעה ורבע בודקים, אם הגרגרים רכים מספיק טוחנים אותם יחד עם רבע קילו טחינה כף מלח ושני לימונים.
המסאבחה- לוקחים את החומוס המוכן, מערבבים עם חצי קילו טחינה וחצי קילו גרגירי חומוס מערבבים הכל יחד עם תטבילה, רוטב משלושה לימונים, שלושה שיני שום ופלפל ירוק קצוץ .
טיפ חובה להגיש את הגרגרים חמים!! (-:
טיפ חובה להגיש את הגרגרים חמים!! (-:
וככ זה נראה בסוף, רגע לפני שמעטרים אותו בפטרוזיליה, שמן זית, כמון ופפריקה:
כששני מומחים לחומוס נפגשים, רק אנחנו יכולים להרוויח:
אחרי שהתענגנו על החומוס המעולה, והכי טעים וטרי שאכלתי אי פעם, אבו יוסוף הכין לנו קפה, מהאמיתיים האלו (-:
ואחרי כל המאמץ, גם למומחים מותר ללגום איזה ספל (-:
תודה לאבו יוסוף, שפתח בפנינו את ביתו, והכין לנו את המסבאחה הכי טובה שאכלתי (-:
ותודה גדולה למתי, מ"צבר", ולאיציק, החומוסולוג, שדואגים שהחומוס שלנו בסופר יהיה הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי (-:
או איך אומרים אצלם, בצבר? "חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל" (-:
לא צריך להתאמץ כל כך...כנסי ל"פלפלה" מעבר לכביש. אנחנו (כולל הילדים!) מכורים לחומוס שלהם.
השבמחק