דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2011

פוסט על בייגלה.

אני רוצה לספר לכם סיפור. סיפור מרתק, סיפור על בייגלה : ככה נראה הבייגלה כשהוא נולד. עדיין חיוור, משווע לקצת חום ואהבה, כדי לצאת אפוי בדיוק במידה הנכונה: הוא עובר הרבה תהליכים בדרך, הבייגלה. בעיקר הוא מקבל המון חום, כי הוא כולו תוצר של אהבה: והוא הולך ומתרבה. עוד לא ממש מוכן, אבל בכל זאת, הוא מתרבה: וכשהוא מרגיש שהוא "אפוי היטב", הוא נותן עוד "פוש" קטן, ומתגלגל לאוויר העולם, מוכן, ובהרבה אהבה: לפעמים הוא חלקלק ושטוח: לפעמים הוא מחוספס: ובעצם, למה אני מספרת לכם על בייגלה? דבר ראשון, כי הוא יכול להפתיע. לפעמים הוא עושה שמיניות. לפעמים, הוא דווקא הולך על ז'אנר של מקלות, ולפעמים הוא פשוט שר הטבעות. אבל תמיד, הוא נשאר בייגלה (-: מסתבר, שבייגלה יכול להיות קשור לאהבה. הרבה אהבה. אף פעם לא הבנתי כמה אהבה יכולה להיות בבייגלה, עד שראיתי במו עיניי, שלא רק חומוס עושים באהבה, אלא גם בייגלה. זה לא רק הסלוגן הזה, שאומר בצורה כ"כ פשוטה: "סוף מאפה באהבה תחילה": זו אהבה של שנים, שהתחילה ב-1962, עוד לפני שנולדתי, ע"י האיש הזה, מאיר בייג

דוד המלך. ביסטרו חדש בתל אביב (-:

במסגרת "משימות האוכל" הכ"כ אהובות עלי, הטילו עלי משימה חדשה. ערב בלוגרים להשקה של מסעדה חדשה שנפתחת בת"א, " דוד המלך " . כשאני לא ממש יודעת מי נגד מי, מה הקונספט, ומעולם לא טעמתי אפילו ביס אחד של כתבה על מקום מסויים, הלא ידוע הופך למאיים. מצד שני, ידעתי שזה הולך להיות טוב. אינסטינקטים של עקרבית לא טועים. פשוט כי ככה. לא טועים, כמעט לעולם. לשמחתי, שוב האינסטינקטים שלי הוכיחו שהם עושים את עבודתם נאמנה (-: הלוקיישן: מכיוון שהמסעדה עדיין לא נפתחה (תאריך הפתיחה הוא ה-5.9, כשהשבוע הראשון למוזמנים בלבד), ערכנו את האירוע על גג ביפו, מול הים. המיקום, האירוח, השולחן, מלצר היין, והאווירה הנהדרת, כבר פתחו לכולנו את התיאבון:   במרפסת המקסימה היו תבלינים טריים. בזיליקום טרי הוא אחד מהתבלינים החביבים עלי. כהרגלי עם בזיליקום, קטפתי, מוללתי בין אצבעותיי, שידבק לי הריח, ולעסתי. פעם מישהי אמרה לי שכנראה לדם שלי חסר בזיליקום. לפי איך שהייתי נראית כשגיליתי את הענפים הטריים האלו, כנראה שהיא צודקת: את הארוחה ליוו יינות מצויינים של יקב תבור. בהתחלה הוגש לנו יין מבעבע שנ