אנדורו ומג'דרה. קשוח בשטח, רך במטבח (-:

שי הוא חבר שלי. חבר מאד טוב שלי, אולי החבר הכי טוב שלי מהזן "מין זכר".
מעבר לזה שהוא חבר טוב שלי, שי גם מפתח מערכות מתוחכמות, רוכב אנדורו מעולה, והכי שווה מבחינתי, בשלן נפלא. מאסטר שף פלוס פלוס.

אם שי מתקשר ואומר לי "בואי, אני מכין אוכל", אני באה.

לא חושבת פעמיים.

שי, כבר אמרתי, רוכב אנדורו. רוכבי אנדורו הם רוכבים קשוחים.
תכירו את שי, החבר הרוכב שלי, בימים כתיקונם:
היי שי (-:

ארטיק זה רק המשחק המקדים. שי, קשוח ככל שיראה בשטח, כשהוא נכנס למטבח, הוא הופך להיות הגבר שכל אחת מאיתנו היתה רוצה. מוכשר, חכם, אמיץ, ושף פרטי שווה (-:

בשבת האחרונה שי התקשר אלי, ואמר: "יאללה, בואי". אז באתי. זה התחיל בקפה בעוגה, והסתיים בארוחה נפלאה של פרגיות, מג'דרה, וסלט נפלא של פלפלים קלויים עם אפרסמון. כן, אפרסמון (-:

אהה, שף שכזה, כל מוצר שיש לו בבית, גם אם אין כלום,

ארוחה תצא משם. ארוחה נהדרת.

ואז הגיעה המג'דרה (-:

תוך כדי שהוא חותך, מערבב, קוצץ ומתבל, בידיו הכ"כ גבריות, שעוטפות את הסכין בחן רב, ובעדינות מטרפת, שי נותן לי טיפים לבישול מדוייק.
אתמול שי הכין מג'דרה מופלאה. כ"כ מופלאה, שהחלטתי לכתוב עליה פוסט. ברור שיהיה מתכון. אחזתי את הסכין, ובאיומים הוצאתי ממנו את המתכון למג'דרה המעולה הזו. באף מסעדה מזרחית לא תאכלו כזו.
זו המג'דרה של שי, ואין עוד כזו בארץ (-:
קיבלתי גם טיפ נפלא לבישול אורז, והסברים מדוייקים על למה, כמה איך ומתי. שי הסביר, אני פתחתי עיניים, ניסיתי, ואכן, הטיפ שהוא נתן לי ל"איך יודעים שסיר אורז מוכן", אכן עובד. מבטיחה לכם, נגמרה שיטת ה"20 דקות על האש, מגבת, וחמש דקות השהייה". 

מהיום יש לי את ה"שי-טה", שהיא השיטה של שי לבישול נכון של אורז.

אז איך עושים את זה?
איך בודקים שהאורז מוכן, בלי לפתוח את הסיר, ובלי לנחש?

זה מה ש"שף שי" הסביר והראה לי אתמול, וכן, זה עובד:

"השיטה פשוטה ביותר, אחרי כ-15 דקות מרימים את הסיר מהאש ומניחים אותו על מטלית שיש ספוגה במים, אם הסיר לא משמיע "פססססססססססטטט" עם המגע במטלית, מחזירים לאש ומחכים עוד דקה, ואז שוב בודקים. אם הוא כן משמיע "פסססססטט" סימן שהאורז מוכן ואז מורידים מהאש, מכסים ונותנים לנוח."

ועכשיו ההסבר ה"מדעי":

"הדביקות של האורז לא קשורה למים אלא לעמילן, אותה אבקה שיש לשטוף מהאורז היטב באמצעות מסננת בטרם הבישול. לכל סוג אורז יש כמות מים מדוייקת של בישול, פחות מכמות זו האורז יוצא קשה ולא מבושל מספיק, יותר מכמות זו האורז יוצא רך מדי, אם האורז נמצא על האש ללא מים הוא נשרף, אם מורידים אותו כאשר יש בו עוד מים הוא יוצא רטוב, לכן על מנת לעשות אורז מוצלח צריך לשים בדיוק את כמות המים, ולהוריד אותו מהאש מייד כאשר המים נגמרים בסיר.

כל עוד יש מים בסיר הטמפרטורה של הסיר לא תעבור 100 מעלות, ברגע שהמים אוזלים הטמפרטורה מזנקת מעל 100 מעלות וכפועל יוצא כאשר מניחים את הסיר על מטלית רטובה היא מאדה את המים במהירות ומשמיעה רעש, ועל כן הרעש הנ"ל הוא אינדיקציה לעובדה שאין יותר מים בסיר (ושהאורז מוכן)."

ועכשיו, למתכון של המג'דרה המצויינת הזו:

שמים סיר על האש, קוצצים בצל אחד לבן ואחד סגול,
מטגנים בשמן זית.
מוסיפים פלפל אדום קצוץ ושתי שיני שום.
אחרי שמזהיב מוסיפים כוס אורז שטוף וכוס עדשים שטופות ומערבבים.
מוסיפים ארבע כוסות מים, שתי כפיות מלח,
חצי פלפל צילי ופטרוזיליה קצוצה.
 מכסים ומניחים להתבשל על אש נמוכה עד שמוכן (לפי השיטה שלמדנו פה, לשים את הסיר על מטלית לחה, ולשמוע אם יש פסססססס...)
 מחכים רבע שעה(!) לפני ההגשה (-:
בתיאבון!!!