דלג לתוכן הראשי

אנדורו ומג'דרה. קשוח בשטח, רך במטבח (-:

שי הוא חבר שלי. חבר מאד טוב שלי, אולי החבר הכי טוב שלי מהזן "מין זכר".
מעבר לזה שהוא חבר טוב שלי, שי גם מפתח מערכות מתוחכמות, רוכב אנדורו מעולה, והכי שווה מבחינתי, בשלן נפלא. מאסטר שף פלוס פלוס.
אם שי מתקשר ואומר לי "בואי, אני מכין אוכל", אני באה.
לא חושבת פעמיים.
שי, כבר אמרתי, רוכב אנדורו. רוכבי אנדורו הם רוכבים קשוחים.
תכירו את שי, החבר הרוכב שלי, בימים כתיקונם:
היי שי (-:












ארטיק זה רק המשחק המקדים. שי, קשוח ככל שיראה בשטח, כשהוא נכנס למטבח, הוא הופך להיות הגבר שכל אחת מאיתנו היתה רוצה. מוכשר, חכם, אמיץ, ושף פרטי שווה (-:


בשבת האחרונה שי התקשר אלי, ואמר: "יאללה, בואי". אז באתי. זה התחיל בקפה בעוגה, והסתיים בארוחה נפלאה של פרגיות, מג'דרה, וסלט נפלא של פלפלים קלויים עם אפרסמון. כן, אפרסמון (-:


אהה, שף שכזה, כל מוצר שיש לו בבית, גם אם אין כלום,
ארוחה תצא משם. ארוחה נהדרת.
ואז הגיעה המג'דרה (-:


תוך כדי שהוא חותך, מערבב, קוצץ ומתבל, בידיו הכ"כ גבריות, שעוטפות את הסכין בחן רב, ובעדינות מטרפת, שי נותן לי טיפים לבישול מדוייק.
אתמול שי הכין מג'דרה מופלאה. כ"כ מופלאה, שהחלטתי לכתוב עליה פוסט. ברור שיהיה מתכון. אחזתי את הסכין, ובאיומים הוצאתי ממנו את המתכון למג'דרה המעולה הזו. באף מסעדה מזרחית לא תאכלו כזו.
זו המג'דרה של שי, ואין עוד כזו בארץ (-:
קיבלתי גם טיפ נפלא לבישול אורז, והסברים מדוייקים על למה, כמה איך ומתי. שי הסביר, אני פתחתי עיניים, ניסיתי, ואכן, הטיפ שהוא נתן לי ל"איך יודעים שסיר אורז מוכן", אכן עובד. מבטיחה לכם, נגמרה שיטת ה"20 דקות על האש, מגבת, וחמש דקות השהייה". 
מהיום יש לי את ה"שי-טה", שהיא השיטה של שי לבישול נכון של אורז.



אז איך עושים את זה?
איך בודקים שהאורז מוכן, בלי לפתוח את הסיר, ובלי לנחש?

זה מה ש"שף שי" הסביר והראה לי אתמול, וכן, זה עובד:
"השיטה פשוטה ביותר, אחרי כ-15 דקות מרימים את הסיר מהאש ומניחים אותו על מטלית שיש ספוגה במים, אם הסיר לא משמיע "פססססססססססטטט" עם המגע במטלית, מחזירים לאש ומחכים עוד דקה, ואז שוב בודקים. אם הוא כן משמיע "פסססססטט" סימן שהאורז מוכן ואז מורידים מהאש, מכסים ונותנים לנוח."

ועכשיו ההסבר ה"מדעי":





"הדביקות של האורז לא קשורה למים אלא לעמילן, אותה אבקה שיש לשטוף מהאורז היטב באמצעות מסננת בטרם הבישול. לכל סוג אורז יש כמות מים מדוייקת של בישול, פחות מכמות זו האורז יוצא קשה ולא מבושל מספיק, יותר מכמות זו האורז יוצא רך מדי, אם האורז נמצא על האש ללא מים הוא נשרף, אם מורידים אותו כאשר יש בו עוד מים הוא יוצא רטוב, לכן על מנת לעשות אורז מוצלח צריך לשים בדיוק את כמות המים, ולהוריד אותו מהאש מייד כאשר המים נגמרים בסיר.
כל עוד יש מים בסיר הטמפרטורה של הסיר לא תעבור 100 מעלות, ברגע שהמים אוזלים הטמפרטורה מזנקת מעל 100 מעלות וכפועל יוצא כאשר מניחים את הסיר על מטלית רטובה היא מאדה את המים במהירות ומשמיעה רעש, ועל כן הרעש הנ"ל הוא אינדיקציה לעובדה שאין יותר מים בסיר (ושהאורז מוכן)."


ועכשיו, למתכון של המג'דרה המצויינת הזו:

שמים סיר על האש, קוצצים בצל אחד לבן ואחד סגול,
מטגנים בשמן זית.
מוסיפים פלפל אדום קצוץ ושתי שיני שום.
אחרי שמזהיב מוסיפים כוס אורז שטוף וכוס עדשים שטופות ומערבבים.
מוסיפים ארבע כוסות מים, שתי כפיות מלח,
חצי פלפל צילי ופטרוזיליה קצוצה.
 מכסים ומניחים להתבשל על אש נמוכה עד שמוכן (לפי השיטה שלמדנו פה, לשים את הסיר על מטלית לחה, ולשמוע אם יש פסססססס...)
 מחכים רבע שעה(!) לפני ההגשה (-:
בתיאבון!!!



תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?