דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2012

צילום מזון-שלומי ארביב. מכל מלמדי השכלתי, ונהנתי!

מי שמכיר אותי יודע: צילום מזון הוא הדבר שהכי מרגש אותי. צילום מזון הוא התשוקה שלי, האהבה שלי, הכיף שלי, ההנאה הכי גדולה שיש. אני מצלמת מזון כבר תקופה ארוכה, ומקבלת מחמאות בלי סוף על התמונות המקסימות שלי.  כן, אני לא מתביישת להגיד: אני עושה את זה טוב(-: ובכל זאת, למידה היא משהו שלא נגמר לעולם, ולכן, כשמיטל מהאתר I LOVE FOOD  הזמינה אותי לסדנת צילום מזון אצל הצלם שלומי ארביב , לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים.  הסדנה יועדה לשמונה בלוגרי קולינריה מובילים, הייתי גאה להיות ב"רשימה הטעימה" (-: את הסדנה היינו אמורים לעבור ביום שישי בבוקר, בסטודיו של שלומי בבית פנורמה. חיכיתי ליום שישי הזה בקוצר רוח, ובחיוך אין סופי. ידעתי שאני הולכת לחוויה שתספק לי את הסופ"ש המושלם, בתקווה ששלומי, הצלם, יהיה מישהו שכיף לעבוד איתו. איזה כיף, הוא אכן היה (-: שלומי(בתמונה הימנית והשמאלית למעלה), דאג לנו גם לסטייליסטית מזון מוכרת מאד ומקסימה במיוחד, נורית ברניצקי(באמצע למעלה), ול"סו-צלם", אלכס, שתיעד את היום המרגש הזה.

מה-טעים במטעים? רמת הנדיב. לו הייתי רוטשילד(-:

הוזמנתי לסיור עיתונאים בצפון הקרוב. אותו צפון שאני כ"כ אוהבת. הצפון הזה, שהוא כ"כ קרוב למרכז, ובכל זאת, מרגישים בו כבר "ארץ אחרת". הצפון הקרוב, זה שמסתובב בין זרועותיהן של זכרון יעקב ובנימינה. מסתבר שגם הברון רוטשילד אהב את הסביבה, והשקיע בה את מיטב מרצו וכספו. שם, ברמת הנדיב, שנקראת על שמו של הנדיב הידוע הברון אדמונד דה רוטשילד, נמצא גן הנדיב, ולצידו נמצאת מסעדת "מטעים", בית קפה/מסעדה חלבית, שאליה הוזמנתי לדגום את התפריט שעליו אמון השף עמי דניאל. מטעים נמצאת במקום ירוק ומקסים. בכלל, האזור כולו הוא אזור ירוק במיוחד, ואפילו הבנייה ירוקה(-: "מטעים" ממוקמת ברמת הנדיב, על חוטם הכרמל, בין זכרון יעקב לבנימינה. חוץ מהיותה "ירוקה", "מטעים" גם חברתית, והיא משתפת פעולה עם עמותת עלם המעסיקה בני נוער בסיכון ומכשירה אותם למקצועות המסעדנות, תחת הקונספט הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מהתפריט:

מיטבול. מסעדת בשרים במידות גדולות(-:

כל מילה שמתחילה עם "מיט", כבר עושה לי חשק לבדוק מה מסתתר מאחוריה. ברור, יש גם יוצאים מהכלל. כמו למשל, מיט רומני. הוא לא עושה לי את זה(-: אבל... מסעדה שמתחילה ב"מיט", עושה לי את זה ביג טיים, לפחות ברמת גירוי החושים. הוזמנתי לטעום מהמנות של מסעדת "מיטבול" בראשל"צ, וחזרתי כדי לספר לכם עוד קצת על "מיט", אותו מיט שאני כ"כ מחבבת. meat (-:

עב בשר. כשבא לכם בלאק אנגוס, או בילוי קצר בגן עדן(-:

בשר. יש הרבה מסעדות שמגישות בשר. יש מעט מסעדות שעושות את זה טוב, ממש טוב. הוזמנתי למסעדת "עב בשר" שברמת החייל. השם נשמע מבטיח. עכשיו, נשאר לי רק לבדוק אם גם המנות מקיימות את ההבטחה(-: עב בשר היא מסעדת בשרים ישראלית, והסניף התל אביבי הוא השני והחדש,  כשאחיו הבוגר ממוקם בנתניה. הבעלים של המסעדה, אילן עובד, הוא קיבוצניק לשעבר, והאווירה במסעדה בהחלט נותנת תחושה של רטרו עדכני עם ניחוח של ארץ ישראל היפה "של פעם":

עוף עם כרובית, תרד וחלב קוקוס בסיר נהדר של טפאל (-:

מאז ומתמיד, הכלים של טפאל הם אלו שהחזיקו אצלי הכי הרבה זמן. בניגוד לסירים אחרים עם ציפוי נון-סטיק, הציפוי של טפאל לא מתקלף ולא נשחק ביחס לסירים אחרים שאותם ניסיתי. TEFAL השיקה את Sensorielle , סדרת כלי בישול המצוידת בציפוי נון סטיק (intensium ) חדש. את המחבת של טפאל מהסדרה הזו כבר יש לי, ואני נהנית ממנו כמו שלא נהנתי מאף מחבת. המחבת הזה, כלום לא נדבק אליו. ציפוי הנון סטיק שלו מעולה, וכל מה שאני מטגנת בו, נשאר מושלם. כמה שמחתי לקבל את הסיר מאותה סידרה לבדיקה, כשגם בלי בדיקה, ידעתי שאני הולכת לאהוב אותו. יש לי סיר של טפאל, מהימים שלפני "עידן הבלוגרים", והוא הסיר היחיד שנשאר אצלי "בחיים" לאורך כ"כ הרבה שנים. הוא, וסירי הנירוסטה של סולתם. בנון סטיק, הוא ניצח את כל הסירים האחרים. הוא גם יפה, הוא גם נוח, והוא גם איכותי, וללא עופרת וקדמיום, כך שהוא גם בריאותי להפליא (-:

פיטר הומל. סטייקים מעולים, בשר משובח, קצב שהוא שף, מעדנייה נפלאה.

בשר. נו, אתם יודעים. אני אוהבת בשר. מאד. סוג של קרניבורית, שיכולה לחסל סטייקים מעולים,  אחד אחרי השני,  כאילו אין מחר. יש בשר "רגיל", יש בשר "טוב", ויש בשר "מעולה". כשהוא מעולה, הוא גם שווה, משובח, מענג וטעים בטירוף. כשהוא כזה, כל ביס ממנו יכול להשאיר אותי עם עונג מושלם לשבוע לפחות. עד העונג הבא. כשהקצב שלך הוא גם שף, והבשר מיושן ועשוי הכי טוב, זה אפילו נפלא יותר. כשהוזמנתי למעדנייה של פיטר הומל, לא תיארתי לעצמי שזו תהיה מעדנייה שמהרגע שאצא ממנה, ארצה לחזור אליה שוב. ושוב. אין יום מאז שהייתי שם, שאני לא חושבת על אותם נתחים שהקצב-השף-האוסטרי הכין לנו, ובפי לא עולה געגוע:

YVEL. פנינה ירושלמית אמיתית.

תכשיטים. מי לא אוהבת תכשיטים? אבל... יש תכשיטים, ויש תכשיטים. בסיור בירושלים הגענו למקום שהוא כולו תכשיט אחד גדול. YVEL כשתגיעו לירושלים, אל תוותרו על ביקור במקום המקסים הזה. מה יש שם, ב-YVEL, שהופך את המקום לכ"כ מיוחד? ודם כל, ולפני הכל, האנשים, הפנינים, והאנשים שהם פנינים בפני עצמם:

הבית של סוזן. החיים הם לא רק דבש, הם גם זכוכית.

    אני מתחילה את הפוסט הזה במשפט: תודה להוריי על ילדות "נורמלית". בסיור האחרון בירושלים היה מקום אחד, וכמה רגעים, שהעבירו בי צמרמורת. המקום הזה, הבית של סוזן , נחרט בי לעולם.  מקום שכולו אהבה. הנערים האלו, שאסור היה לי לצלם, אבל רק רציתי לחבק, השאירו בי צמרמורת, עצב, כאב, וגאווה. ברגעים כאלו הייתי רוצה שיהיו לי מיליון דולר, שאוכל לחלק לכל אחד מהנערים והנערות שראיתי שם, בבית של סוזן, כדי ליצור עבורם התחלה טובה לחיים הקשים שלהם. הבית של סוזן הוא לא באמת בית, לא ישנים שם,  אבל עבור הנערים שנמצאים שם, הוא הכי בית בעולם. רובם באים מבתים הרוסים, מהמקומות הנמוכים של פשיעה, סמים, רקע של הזנחה ואלימות. הבית של סוזן, גם אם הוא לא מקום מגורים, נותן להם תקווה. בשבילם הוא האפשרות האחרונה לשיקום, להתחלה של חיים חדשים, בתקווה לחיים טובים יותר. הבית של סוזן מעסיק בני נוער בסיכון. נערים ונערות, בגילאי 15-20, עם רקע קשה של אלימות והזנחה, חלקם רגע לפני כניסה לכלא,  מצליחים להשתקם במפעל הייחודי על ידי יצירת תכשיטים וחפצי אומנות מזכוכית.

גלוסיבוקס אוגוסט. תיבת פנדורה???

קצת הצחיק אותי השם שהתנוסס לו על גלוסיבוקס אוגוסט. קיבלתי אותה, את "תיבת הפנדורה" הכ"כ לא פנדוראית הזו, והגיע הזמן לספר גם לכם, או בעצם לכן, מה הקשר בין גלוסיבוקס, תיבת הפלאים, ובין פנדורה, שאין צורך להסביר את משמעותה, אבל בכל זאת, לאלו שלא מכירים את המושג, אני מעתיקה מויקיפדיה:  "המושג "תיבת פנדורה" הוא מטבע לשון(ניב), וכוונתו היא חשיפת דברים לא נעימים, צרות, בעיות מורכבות וכדומה, שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולא לפתוח את "התיבה",  שהרי פתיחה שכזו תביא למחרוזת צרות." במקרה של גלוסיבוקס, החל מאוגוסט, ההפך הוא הנכון, ודווקא את תיבת הפנדורה הזו, ממש, אבל ממש שווה לפתוח(-: אז מה לגלוסיבוקס ולפנדורה? 

עוף עם שזיפים, תפוחים וצימוקים. עוף מתוק לשנה מתוקה!

אני מחובבי קיצורי הדרך.  אין לי כח לעמוד שעות במטבח, גם ככה לאנשים עם ADHD קשה לעמוד הרבה זמן במקום אחד(-: כשאני מארחת, הכי כיף לי להכין דברים מהירים, שהאורחים מלקקים את האצבעות, ולא מפסיקים להגיד: "וואו, איזה טעים, איך הכנת?" ראש השנה מתקרב בצעדי ענק.  תמיד לשולחן החג אני מכינה את העוף שלי.  כשיש ארוחת חג משפחתית, תמיד זה חוזר על עצמו: "שונית מביאה עוף". ככה הוא נראה, העוף שלי לראש השנה: שני דברים מקצרים לי את התהליך, ועושים את העבודה מהירה, וגם יפה. אז איך מכינים אותו, את העוף ההורס? מצרכים:

קפה לרנר. ארוחת בוקר שווה בבית קפה מומלץ!

תנו לי פוקצ'ה חמה, מטבלים "שווים", ארוחת בוקר מקורית, סלטים טריים, מחירים הוגנים, ואני מאושרת.  מצאתי עוד מקום כזה.  שוב בעיר שמסתמנת כיעד הקולינארי החביב עלי, ירושלים. הוזמנתי ליום של סיור בירושלים. יום ארוך, טעים וחווייתי.  כמו שאני אוהבת(-: את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר מפתיעה.  הכל היה כל כך כמו שאני אוהבת, שכל כך חייכתי, עד שכל כך לא התחשק לי להמשיך את הסיור(-:  קפה לרנר. מקום שווה במיוחד לאלו שמחפשים בית קפה כיפי במיוחד. ככה הוא נראה מבפנים. חכו, תכף תראו את החוץ(-: 

על פיצה, ניוקי וטירמיסו. פיאצה, איטלקיה תל אביבית הורסת.

מסעדות איטלקיות הן האהבה הקטנה שלי. גם גברים איטלקים(-: כשאני חושבת על החיים המושלמים, אני רואה את עצמי באיזה פיאצה(ככר), יושבת ואוכלת ג'לטו(גלידה), ומחכה לפאביו(החתיך האיטלקי), שיבוא ויקח אותי לאכול פיצה. פיצה בפיאצה. פנטזיות זה נחמד, אבל לא בדיוק מציאותי. הפיאצה באיטליה, עם פאביו, תחכה לי. בינתיים, לקחתי את עצמי לפיאצה, ממש פה, בתל אביב. גם לנו, בישראל, מגיעה פיאצה(-:

כן נורמלי, לא נורמלי, כמעט נורמלי.

לפני כשבועיים החלטתי שבא לי קצת קולטורה.  "הבימה"  במשכנו החדש עושה לי הרגשה של חו"ל, ולהרגיש בחו"ל זה בדיוק מה שהייתי צריכה בקיץ החם/לח הזה. אז הלכתי ל"הבימה". הימים ימי מחאה חברתית, ובשדרות רוטשילד התאספה חבורת מפגינים  שבאו למחות.  משטרות מסביב, קצת כבישים חסומים, נו, מצב לא הכי נורמלי. אתם יודעים, "העם, רוצה, צדק חברתי" וזה. הסתכלתי על ההמון וחשבתי לעצמי: הם לא נורמלים. לא יודעת למה זה עלה לי לראש, אבל בעוד אני צועדת לבילוי של מוצ"ש, הם עומדים ומוחים. זה נורמלי? ואולי הם מאד נורמלים, ואולי זו אני שלא. מי בעצם קובע מי נורמלי, ומי לא? ואני, בעודי חושבת מי מאיתנו יותר נורמלי, אני או הם, צעדתי לאיטי לעבר הבימה, למחזמר הכי לא נורמלי בעיר,  "כמעט נורמלי" .

טירמיסו זה לא רק קינוח (-: קוקטייל טירמיסו אלכוהולי משגע עם וודקה ואן גוך

כבר סיפרתי לכם על  סדנת הקוקטיילים של וודקה ואן גוך , שבה למדנו להכין קוקטיילים משגעים. עוד קוקטייל נהדר שהכנו באותו ערב היה קוקטייל טירמיסו מתוק וטעים, עם וודקה קוקוס, וליקר קפה מהמם. דיאטטי הוא לא, אבל טעים בטירוף הוא כן (-:

וודקה ואן גוך. למדתי להכין קוקטיילים, ולא הפסקתי לצחוק (-:

יש לי משהו לספר לכם: אף פעם לא השתכרתי!!! רגע לפני שאני מתחילה לכתוב פוסט אלכוהולי, שתי הערות אגב: 1. הפוסט הזה אינו ממליץ על שתיית אלכוהול מעבר לגבול הסביר, ולא תומך בשתיית וודקה על בסיס יומי, אך בהחלט תומך ב"אם כבר לשתות, לשתות אלכוהול טוב". 2. הפוסט אמנם ממליץ על וודקה, אך המחברת(שהיא אני), שהגדרת המקצוע שלה היא "מורה לנהיגה ומאמנת נהיגה מתקדמת", מזכירה שאם שותים, שוטים, ואם שוטים, לא נוהגים. תשתו בכיף, אל תאבדו את הראש, ותחשבו עשר פעמים לפני שאתם מתיישבים ליד ההגה אחרי ששתיתם וודקה, או כל אלכוהול אחר. זהו, הצד הפולני הדאגן שלי יצא, ואפשר להתחיל (-: לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל ככה אנחנו, אנשי ה"קונטרול פריק", שחייבים להיות תמיד בשליטה. אנשים כמוני מפחדים מאבדן שליטה, ובדיוק בגלל זה פיתחתי "שכרות טבעית", כדי שלא אצטרך להשתכר באמת (-: את וודקה ואן גוך המציאו בשביל אנשים כמוני. אלו שלא יודעים לשתות. ככל שהוודקה מיוצרת מחומרי גלם איכותיים יותר, כך היא גורמת לפחות "חמרמורת". רק מלראות את הבקבוקים של וודקה ואן גוך, כבר נהיה שמח בלב:

לארח עם עוגיות לחמי, בלי להדליק תנור(-: טארטלט פירות יער מהמם!

טארטלט פירות יער סבלה פירות יער לחמי ,קרם מוסלין פיסטוק ופירות אדומים השתתפתי בסדנה מקסימה במיוחד של לחמי , שבה למדנו להכין קינוחים מקסימים לאירוח, בלי אפייה!! את הסדנה היצירתית העביר לנו שף קונדיטור אלון גולדמן(שגם הוא יצירתי להפליא):

החדשות של לחמי. לראות, לטעום, ולא להאמין(-:

שאלה: לא בא לכם עוגה כזו, בדיוק כזו, ובדיוק עכשיו?  לי כן! נראה לכם שאתם יכולים לתת קפיצה לסופר הקרוב, ולארגן לכם אחת כזו? ברור שלא! אופס... אז טעיתם, ממש ממש כן(-: וזו? לא בא לכם לתפוס אותה ביד, ולהוריד ממנה חתיכה, ולאכול ביס מענג של פחמימות מתוקות?

אמא, אני חייב משקפשים! על משקפיים ו-ADHD, ואיך נשים מחברות הכל למושלם(-:

"אמא, אני חייב משקפיים חדשים!" אמר לי הבן שלי בתחילת החופש הגדול. משקפיים , אגב, לכל אלו שתמיד מתלבטים, הם זכר. מסגרת ועדשה , אלו שמחברות אותן, הן נקבה. ברור, תמיד הנשים מחברות את הכל למושלם(:

הפרסית הכי טעימה בעיר, ומתכון לאורז פרסי של (גן) "עדן" (-:

השנה : 1967. מספר השנים בספירה לאחור : 45 האירועים ב-1967: הכי חשוב : אני נולדתי. כל השאר: 27 בינואר - בשריפה שפורצת בעת בדיקה לפני טיסה של אפולו 1 , טיסת החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית, נהרגים 3 אסטרונאוטים. 3 בפברואר - ה הוצאה להורג האחרונה באוסטרליה 7 באפריל - קרבות אוויר מתנהלים מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי 23 באפריל - החללית הרוסית "סויוז 1", משוגרת לחלל ועליה הקוסמונאוט ולדימיר קומארוב ,  החללית מתרסקת יום לאחר מכן וקומורוב נהרג 12 במאי - אתר הנופש דיסניוורלד בפלורידה הופך למחוז אדמיניסטרטיבי עצמאי תחת שליטתה של חברת וולט דיסני 15 במאי - מתחילה תקופת ההמתנה, לקראת מלחמת ששת הימים , כאשר כוחות מצריים צולחים את תעלת סואץ ונכנסים למרחבי סיני 22 במאי - האו"ם נענה לדרישת נאצר לפינוי כוחותיו מסיני ורצועת עזה 23 במאי - נאצר סוגר את מצרי טיראן 23 במאי - הרמטכ"ל יצחק רבין מתמוטט בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים וראש אג"ם עזר ויצמן ממלא בפועל את מקומו במשך יומיים 30 במאי - ירדן ומצרים חותמות על הסכם הגנה 1 ביו

סדנת שוקולד נהדרת עם השוקולטיירית הכי מתוקה בארץ (-:

אחד מימי השישי, שמונה וחצי בבוקר. מיה, חברתי השוקולטיירית, שאיתה נסעתי לפריז לתערוכת השוקולד   salon du chocolat  בפריז, על הקו. "בואי", היא אומרת לי, "הרגע הודיעה לי אחת שהייתה אמורה להשתתף בסדנה שהיא עם חום, והתפנה לי מקום". הרבה זמן רציתי לשחק בשוקולד, ו סדנת הפרלינים נראתה לי מתאימה בשביל שאוכל להבין קצת איך לפנק את עצמי בבית עם פרלינים טעימים(-:

צובה. בראנץ', ואוויר הרים צלול כיין. ויין, וריח אלונים, גם(-:

כשאומרים לי " בואי לבראנץ' ", אני מחייכת.  בראנץ' היא אחת הארוחות החביבות עלי. ארוחת בוקר משודרגת מאד, עם כל הפרודוקטים של בוקר, בתוספת הרבה עניין מסביב. כשאמרו לי "בואי לבראנץ בצובה", חייכתי.  זכרתי את הבראנץ' של צובה. די מזמן, כשהייתי בסוג של זוגיות, ישבנו באחד מימי השישי, אני והוא, בבראנץ' בצובה. זכרתי שהיה טוב. זכרתי שהיה נעים. לא היססתי. אמרתי "ברור", בלי לחשוב פעמיים.

סום טאם, סאגו פאק לם יאיי. שני מתכונים תאילנדים (-:

על הסדנה התאילנדית שעשיתי ב "בישולים" , ביה"ס הגבוה לקולינאריה, כבר סיפרתי לכם  בפוסט הקודם. סיפרתי רק חלק. כזאת אני. לפעמים אני מתחלקת, מחליקה, מחלקת.  עכשיו אני חולקת. חולקת אתכם חוויה תאילנדית. חשבתם שסדנה תאילנדית תיגמר ב מתכון לפאד תאי ? אז זהו, שממש לא. משם היא רק התחילה(-: את הסדנה התחלנו בהיכרות עם סוואלי אלדר, כמה שהיא מקסימה:

פאד תאי תאילנדי אמיתי, מתכון לפאד תאי הכי טעים שיש (-:

את הפאד תאי הזה שבתמונה הכנתי לבד(-: פאד תאי תאילנדי אמיתי, לפי כל הכללים. כן, אני הכנתי. יצא ממש כמו בתאילנד. מה משמעות השם? פאד-מוקפץ, תאי-תאילנד. פאד תאי היא אחת המנות המפורסמות ביותר בתאילנד.   פאד תאי הוא גם מזון מהיר טעים ביותר.  אפשר למצוא את המנה כמעט בכל מקום, בין רוכלי רחוב למשקי בית תאילנדי, לא רק בגלל קלות ההכנה, אלא גם הטעמים המשמחים של המנה הטעימה והמשביעה הזו.

מחלבת מרקוביץ', גבינות מעולות להתפנק איתן (-:

מחלבת מרקוביץ' הוקמה על ידי תמי ואהרון מרקוביץ' שבחרו לעסוק במה שהם הכי אוהבים, ייצור גבינות צאן. את המחלבה הם מיקמו במשק הצמוד לביתם שבמושב נחלים , בו הם גם מנהלים את "ארץ זבת חלב" – פינה קסומה בה ממוקמת מעדנייה בוטיק משפחתית באווירה שלווה ומוצלת, שבה ניתן ליהנות ממגוון הרחב של גבינות צאן שתמי ואהרון מכינים בעצמם מדי יום:

גלוסיבוקס. פתאום התאהבתי (-:

את הפוסט על גלוסיבוקס כתבתי לפני חודש בערך, כשקיבלתי להתנסות את גלוסיבוקס יוני.  תוכלו לקרוא אותו  כאן . הקופסא הייתה כיפית, אבל לא תליתי בה תקוות יתר. "נחמד", אמרתי לעצמי. כמו תמיד, יש אבל. אבל... פתאום הבנתי.  פעם היו קוראים לזה: "נפל לי האסימון". היום אולי קוראים לזה: "נדלקה לי האפליקציה"(-: יש משהו נפלא באריזה הזו.  המוצר הזה, שהגיע באריזה מוקטנת, סביר שלא הייתי מגיעה אליו לבד לעולם:

גלריית תאורה GLOW, אדיסון מתהפך בקברו מגאווה(-:

תאורה. לפעמים היא נראית לנו כ"כ טריוויאלית. נכון, היא כבר חלק מאותם דברים שכבר אי אפשר בלעדיהם, וזה הרגע להיזכר בתולדות החשמל: זה התחיל מ"ויהי אור" בבראשית, ומאז, תוהו ובוהו.  מאז ההמצאה הכ"כ גאונית של  תומאס אלווה אדיסון , נורת החשמל , הרבה מים עברו בנהר, והרבה חוטי להט עברו שינויים מרחיקי לכת.

ארוע ב"אביגדור" עם השף רן שמואלי, פתאום בא לי חתונה(-:

כמה פעמים הלכתם לאירוע ובאמת, אבל ממש באמת, הרגשתם שאתם אוכלים במסעדת גורמה? אם אני אמורה לענות על זה, אז התשובה תהיה "מעט. מעט מדי. פעם אחת, אולי". הוזמנתי למתחם האירועים שנפתח לאחרונה בת"א,  "אביגדור" , שממוקם, איך לא, ברח' בן אביגדור (-: אביגדור הוא  לופט אירועים מקסים , בעיצוב  אורבני נקי  וב מטבח פתוח , בניצוחו של השף  רן שמואלי . רן שמואלי מבשל ומגיש מתוך המטבח הפתוח, ומספק חוויה נהדרת של ריחות, טעמים וצבעים. הרגשתי שאם אני אחליט יום אחד להתחתן שוב, ללדת שוב, או לחגוג שוב בר מצווה או בת מצווה, זה יהיה הקונספט שלי (-:  נו, טוב, כנראה שאצלי אף אחד מאלו לא יקרה שוב, אבל לאלו מכם שמתכננים עדיין על אירועים בחייהם, "אביגדור" הוא המקום שממנו יצאו האורחים עם "וואו, זה היה אירוע שווה". תסתכלו מה האורחים שלכם יכולים לאכול בערב של אירוע טעים, בלופט שעוצב ע"י פיצו קדם, מהנחשבים באדריכלי ישראל: קריספי טפיוקה מוגש עם גואקמולי וסשימי דג ים

מסעדת "אדום" הירושלמית. אדום, תמיד הצבע שלי (-:

את היום הקולינארי בירושלים פתחנו  בשוק מחנה יהודה , המשכנו  לסדנת שף ב"האטליה" ,  עצרנו להפסקת קפה ועוגה ב"לבן" , ואחרי יום כ"כ צבעוני, הגיע הזמן לסיים ב "אדום" . נו, אדום, אתם יודעים, הצבע החביב עלי ((-:  מסעדת "אדום" ממוקמת ב"כיכר החתולות", ו שוכנת ב חצר פיינגולד הירושלמית , שהוקמה במאה ה-19 והייתה לאחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה. חצר האבן הפסטורלית נחבאת מעין אדם ומשאון המדרחוב ההומה, ובחלל הפנימי של המסעדה בר עשיר ותוסס המתאים גם לבילוי לילי:

צובעים את "לבן" עם "דיש וויש" (-:

צבעים. ממש יפה לקשט איתם את הבית. ומה עם המטבח? גם הוא צריך קצת אופנה וצבע (-: בסיור הקולינארי שערכנו בירושלים, אחרי הסיור בשוק מחנה יהודה  , והארוחה המקסימה  אצל טלי פרידמן ב"האטליה" שלה , היינו חייבים הפסקת קפה. הגענו לסינמטק, למסעדת "לבן" , שם התיישבנו ל"מנוחת לוחמי הקולינאריה" (-:

סדנת שף ב"האטליה" בירושלים. מנות מדהימות ומתכונים גם (-:

ירושלים.  יצא לי לבלות בה לא מעט לאחרונה. עיר שכמעט תמיד נעים לי לחזור אליה, לא משנה באיזו קונסטלציה(-: בפוסט הקודם סיפרתי על  הסיור המקסים שעשינו בשוק מחנה יהודה עם טלי פרידמן . הבטחתי המשך, והנה, הוא פה(-: מיד אחרי הסיור בשוק, עלינו לסטודיו של טלי, סטודיו שבו היא מעבירה סדנאות שף ליחידים, לזוגות או לקבוצות.

סיור בשוק מחנה יהודה עם טלי פרידמן (האטליה). כל הטעמים, הריחות, הצבעים (-:

החלטתי שבא לי יום כיף בירושלים . יום כיף בירושלים הוא מבחינתי ריחות חדשים, טעמים חדשים, אנשים חדשים, ואוכל משובח, ברור (-: התחלתי לחבר אחד ועוד אחד, עד שהגעתי למסקנה: יום כיף קולינארי בלי שוק מחנה יהודה הוא לא "יום כיף" אמיתי. אספתי חבורה מצוינת של בלוגרים מתחום הקולינריה, ונסענו לירושלים, ליום כיף אמיתי, מהבוקר עד הלילה. לא רציתי "סתם להסתובב" בשוק. חיפשתי סיור מודרך ברמה הכי גבוהה שיש לשוק להציע.   קיבלתי המלצות מפה ומשם, ואחרי בדיקה הגעתי למסקנה: טלי פרידמן.  היא, האחת והיחידה, מלכת השוק הצבעוני הזה, היא זו שבחרתי לטייל איתה במחנה יהודה, ביום הכיף שלי (-:   האתר של  טלי פרידמן (האטליה)   נכנסנו לשוק מכיוון "ארומה", שם חיכתה לנו טלי, ובחיוך מזמין קירבה אותנו אליה, שנוכל להקשיב. אנחנו? להקשיב? לא באנו לאכול??? (-: