דילוג לתוכן הראשי

פורטרהאוס חוגגת 5. ארוחת יום הולדת לקרניבורים (-:



על מסעדת הפורטרהאוס כבר כתבתי בעבר, כשהוזמנתי לסדנת בשר מעולה, שבה למדנו את תורת הבשר, קנייתו, סוגיו ודרכי הכנתו, מכל כיוון וזווית אפשריים.
את הסדנה העביר השף יוסי אסרף, שהוא גם הבעלים של המסעדה, שלמד בקורדון בלו, והתמחה בבשר.
הפעם הוזמנו שוב למסעדת הפורטרהאוס, לרגל חמש שנים לפתיחת המסעדה, שהשיקה לרגל האירוע "תפריט יום הולדת" מענג ושווה במיוחד.
בניגוד לארוחות בלוגרים אחרות, הפעם הזמינו אותנו לארוחה זוגית, כדי לחוות את הארוחה הזוגית כפי שהיא מוגשת בארוחת היומולדת.
"ארוחת יום הולדת" כוללת 2 כוסות יין, לחם הבית ומטבלים, מנה זוגית אחת לבחירה מהתפריט, 2 קפה וקינוח זוגי,
והכל במחיר מצויין של 280 שקלים לזוג.
(הארוחה המיוחדת מוגשת בימים א-ד ובמוצאי שבת החל מהשעה שש בערב).
פתחנו עם יין לבן מעולה, BERGSIG GEWÜRZTRAMINER,
שמיוצר בדרום אפריקה.



המשכנו עם הלחם והמטבלים, כשממרח פטה הכבד עם הפיסטוקים הורס אותי כל פעם מחדש. בכלל, כבד הוא אחד מהפייבוריטים שלי, ופטה כבד בכלל:



קיבלנו לטעימה שתי מנות ראשונות חדשות מהתפריט (לא כלולות בעסקית!)
הראשונה, קריספי אספרגוס, אספרגוס בציפוי פריך של פירורי לחם יפני עם שמן זית, לימון וגבינה ומעל ביצה עלומה.
המנה היתה טעימה מאד, למרות שאת טעמו של האספרגוס לא הרגשנו, בגלל הציפוי, שהיה דומיננטי יותר.


כשהעלומה התפוצצה, והטעמים התערבבו, המנה היתה נהדרת, יכולתי לאכול עוד ועוד גבעולי אספרגוס כאלו (-:



השניה, כבד אווז עם בלסמי ודובדבני אמרנה וחומץ בלסמי מצומצם. הוגש על מצע פירה חלבי(כי פירה טוב צריך להיות חלבי). הכבד היה עדין, נמס בפה, ועטף אותנו בתחושה של "עוד, עוד, עוד":



קיבלנו לטעימה גם מרק אפונה עם מנטה כשלצידו נחה נקניקית טלה ופיסטוק. אני חובבת מרקים, שתיתי אותו בהנאה רבה.
הנקניקיה טופלה ותובלה היטב. (גם המנה הזו לא כלולה בעסקית).



ואז הגיעה ה-ארוחה (-:
מנה זוגית גדולה של בשר, "הצלע ה12" – נתח מהצלע ה12 של הבקר בציפוי פירורי גבינה כחולה , טימין ופנקו.
המנה עולה בתפריט 230 ש"ח, כך שבמסגרת העסקית היא משתלמת במיוחד. חברתי הבלוגרית כבר היתה די שבעה, המנה היתה כ-750 גרם, ואני נהנתי מזה שהיא היתה שבעה, וחיסלתי את הבשר עד תום (-:


אני תמיד עם העדפה ל"מדיום-רייר", ומידת העשייה היתה מדוייקת.




הגבינה והפנקו במנה המאד כשרה הזו עטפו את הבשר בצורה מושלמת, והיו גיוון מעניין למנת בשר טובה.
הטעמים לא השתלטו על המנה, ואין ספק שזכינו לאכול מנה טובה, מושקעת, עשוייה היטב, וגדולה.


 



המנה העיקרית מוגשת עם שתי תוספות.
קיבלנו תפוח אדמה אפוי עם רוטב על בסיס מיונז, שהיה טעים להפליא:


ותוספת אחת שהיא "הפתעה":


פתחנו את ההפתעה, ולמרות שהיא נראית מקסים, מנת אורז הבר, היו בה גרגירים מעט קשים, והיא היתה פחות מוצלחת מהמנות האחרות.



לסיום הזמנו את המנה שאני מאד אוהבת, טירמיסו. הטירמיסו מגיע חצי קפוא, ובזמן האחרון גיליתי שקינוחים חצי קפואים מאד טעימים לי (אכלתי קינוח של קרם ברולה חצי קפוא בזוזוברה בהרצליה, גם הוא זכור כראוי לתשבוחות).
הטירמיסו עם הקפה ההפוך שהוגש מושלם היו סיום מעולה לערב כיפי, קרניבורי, וטעים.


אחרי שיוסי, השף והבעלים, סיים לפנק אותנו, הוא בא לשבת איתנו, ולתת לנו הסברים על המנות, על ארוחת היומולדת, ולשמוע את חוות דעתן של שתי קרניבוריות.
יצאנו שמחות מהבשר והיין, וליוסי נשאר לחייך, להזמין את כולכם לחגוג איתו את "יומולדת 5 לפורטרהאוס".
יוסי יודע לטפל בבשר היטב, זו המומחיות שלו.
מומלץ לחובבי בשר ללכת לחגוג ב"פורטרהאוס", חגיגת בשרים של יומולדת חמש (-:




מסעדת הפורטרהאוס:
 
דרך בני דרור 8, איזור תעשיה , תל מונד
טלפון: 9443021–057

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.