דלג לתוכן הראשי

בית בגליל. סופ"ש מענג במלון בוטיק (-:

אני אוהבת את הצפון. גלבוע, גליל, גולן. כל אלו אזורים שמבחינתי, בילוי בהם, הוא בילוי "שווה" במיוחד.
אין פעם שאומרים לי "נוסעים צפונה", ואני אומרת "לא".
כשהזמינו אותי למלון "בית בגליל", מלון בוטיק בתוך יער ביריה, לא יכולתי לסרב.
בימים כתיקונם המלון לא מארח ילדים. החלטתי לבקר במלון בסופ"ש בחנוכה, כדי שאוכל להנות ולהתאוורר עם הילדים, שבחג המלון אירח גם אותם.
בדרך למלון עצרתי במסעדה החביבה עלי לארוחת צהריים, "קימל בגלבוע", זאת שאף פעם לא מאכזבת אותי, ושכל ביקור בה הוא עונג, מבחינתי.
לא משנה לאן אני נוסעת בצפון, בהלוך או בחזור היא תמיד על הדרך, גם אם היא ממש לא בכיוון (-:


אחרי ארוחה נפלאה, המשכנו צפונה. נכנסנו לחצור הגלילית, ומשם, הג'י פי אס הודיע שהגיע הזמן לפנות ימינה. מרחוב "רגיל", המשכנו לנסוע בכביש מתפתל, ישר לתוך יער ביריה, ותוך פחות מדקה השתנה לנו הנוף, מעירוני לפסטורלי במיוחד:



הגענו לשער ברזל, ורגע לפני שהוא נפתח, הילדים שלי, עומר ודניאל, החליטו שצריך להצטלם:



 הנוף היה מקסים. היה לנו ברור שהסביבה אידיאלית לחופשה רגועה. המון עצים, המון ירוק, המון יופי.



עוד כמה דקות של צילומים מחוץ לשער הברזל האלגנטי:





ואז הגענו אליו. בית בגליל. "בית"? טירה יפיפיה (-:








קיבלנו את המפתח לחדר, שהיה גדול מאד ומרווח, עם מזרונים מפנקים במיוחד, וריהוט בסגנון עתיק.

למרות ההבטחה לאינטרנט אלחוטי בכל החדרים, הוא לא היה. אולי זה דווקא טוב, כי במקום כזה צריך להירגע, ולהתנתק מהאינטרנט. מבחינתי, "מכורת פייסבוק", זה היה פחות מלבב, גם הילדים, שיש להם גנים דומים לשלי, נאלצו להשתמש בטלפון הנייד שלי כמודם סלולרי.
אם דיברתי על "להירגע", זה בדיוק היה הזמן ללכת לטיפול הספא שהזמנתי. בחדר יש חלוקים, ואני שמתי על עצמי אחד כזה, ויצאתי לספא. גם דניאל נהנתה אחרי האמבטיה להתפנק עם חלוק משלה (-:
קיבלתי מסאג' מפנק. 45 דקות של עונג, תוך התמסרות לידיים של המעסה.
 השרירים שלי היו צריכים את הפינוק הזה(-:



חדר האמבטיה הצליח לבלבל אותי. מצד אחד, כל הפסיליטי'ז. ג'קוזי גדול ומרווח, מחמם מגבות, חלוקי אמבטיה, פן ומפזר חום. מצד שני, תחזוקה שלא תואמת את אופי המלון, שמוגדר "בוטיק". הפן היה מודבק עם סלוטייפ, ולא עבד, הג'קוזי עבד, אבל באמצע הפסיק כל הזמן, ואי אפשר היה להנות ממנו, הברזים היו מסובכים לתפעול(עם הוראות על הקיר, וכשאני מגיעה למלון, לא בא לי לקרוא הוראות הפעלה/להסתבך עם ברזים), והיה קשה לכוון את טמפרטורת המים. ממלון ברמה כזו הייתי מצפה לתחזוקה מוקפדת יותר. אלו הפרטים הקטנים שיכולים לקלקל חוויה נפלאה, וחבל.


לובי המלון מקסים וכיפי במיוחד. בחדר אחד נמצאת פינת קפה, תה ועוגיות במשך כל היום, ללא הגבלה וללא תשלום. קפה, תערובות תה צמחים נפלא ועוגיות טחינה שאני מאד אוהבת. חדר שווה ויפה, ובו יש אינטרנט חופשי, למרות שאתרים כמו פייסבוק חסומים לגלישה (-:






בראנץ' הבוקר מוגש ב-11.00, ובבוקר מוקדם מוגשת בחדר הזה ארוחת בוקר קונטיננטלית, עד שתוגש ארוחת הבוקר הגדולה.
ככה זה נראה ב"קונטיננטלית" המוקדמת, עם בורקסים, עוגות (עוגת הגזר היתצה מצויינת) , ושתיה קרה וחמה:

















גם הלובי של המלון נעים וחמים במיוחד:





האוכל במלון:
ארוחת הערב מגיעה כ"פיקס מניו", וממלון בוטיק הייתי מצפה ליותר. הארוחה היתה בינונית, נטולת מעוף, משעממת, וגם לא טעימה במיוחד, כמצופה ממלון שכזה. אני לא מוצאת סיבה וטעם לפרט עליה, ומקווה שהמלון יקח את ההערה לתשומת ליבו.  כשמלון אומר שיש לו "מסעדת גורמה יוקרתית", רצוי שהוא יעמוד בסטנדרט של "מסעדת גורמה יוקרתית". חבל מס. 2, בעיניי:


ארוחת הבוקר, לעומת זאת, היתה טובה מאד. בראנץ' עשיר, גבינות מצויינות, סלטים טובים, שקשוקה טעימה, ואני בטוחה שבאמצע השבוע, כשיש חביתות ואפשרויות אחרות, זה אפילו טוב יותר. ארוחות בוקר של שבת הן תמיד טובות פחות בבתי מלון, אבל ארוחת הבוקר היתה עשירה, והיתה אפילו מסחטת מיץ עם פירות הדר, להכנת מיץ טבעי.

מבט כללי על המלון בערב:






אחרי ארוחת הבוקר החלטנו שצריך לשרוף קצת קלוריות. יצאנו לטייל ביער המקסים. אין ספק שלזוגות רומנטיים, המקום מספק את הסחורה. המון פינות חמד, מקומות להתבודד בהם, והמון שקט. תענוג:













היה קריר, בבוקר.
הבריכה, כמובן, לא פעילה בעונת החורף. בילוי בקיץ במקום כזה, עם בריכה בתוך היער, ופינות כ"כ יפות, הוא בילוי מפנק מאד.







אחרי הבראנץ' יצאנו שוב ליער המקסים. אין ספק, המקום מדהים. היער, המבנה, החדרים, האווירה.




בסופו של דבר, אין על טבע וירוק מול העיניים (-:


לסיכום:
המלון הזה אמור להיות מושלם. הוא יכול להיות כזה. הוא ראוי להיות.
שידרוג של רמת התחזוקה בחדר האמבטיה ושל ארוחת הערב היה הופך אותו למה שמגיע לו, למושלם.
יש לו את כל התנאים להיות.
הילדים נהנו מסופ"ש קסום, ואני גם. העברנו סופ"ש במקום מיוחד ומרשים. המבנה משגע, הטבע עושה שמח, הגוף שלי קיבל מנוחה, עיסוי טוב, ואוויר צלול.
ובינינו, מה צריך יותר מלהתחיל שבוע חדש עם חיוך?
יצאנו משם עם חיוך גדול (-:








פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.