דלג לתוכן הראשי

יום של המון אדרנלין וכיף בגלבוע, חלק ב'-אופניים, רובי לייזר, ועוד קצת סקי (-:





מדי פעם אני מוצאת את עצמי בגלבוע.
הגלבוע, מבחינתי, הוא הצפון הכי קרוב לת"א.
סה"כ שעה נסיעה, מה שהופך אותו לנגיש בכל רגע של זמן פנוי שבו אני מחפשת מה לעשות עם הילדים,
ולפעמים גם עם עצמי ועם חברים (-:
בביקור הפעם בגלבוע הלכנו להוציא אדרנלין.
הצעתי לעומר ודניאל, הילדים שלי, להוסיף חבר אחד לכל אחד, שיהיה להם יום מקסים במיוחד עם חברים.
הגענו לפעילות הראשונה במתחם "סקי בגלבוע",
רכיבת אופניים ב"רוכבי הגלבוע".
בתמונה(מימין): מאיה, דניאל, עומר ואיתי:


רוכבי הגלבוע אחראים לשתי פעילויות מהנות שהעברנו ביום הזה, רכיבת האופניים, ו"לייזר טאג", קרב לייזר כיפי במיוחד (-: 


 במתחם רוכבי הגלבוע יש חנייה גדולה, המהווה נקודת יציאה למסלולי רכיבה מסומנים ומרהיבים ביופיים, חנות לאביזרי אופניים וטבע ופינת המתנה מטופחת ומרווחת. לכל קבוצה מתלווה מדריך מקצועי אשר מתדרך את המשתתפים בנושאי בטיחות טרם היציאה לטיול, נותן הסבר מקצועי על הפעילות וההתנהגות בשטח, על האזור ועל נקודות העצירה המתוכננות. כל משתתף מקבל קסדה, מפות התמצאות,
מים קרים ואופניים מקצועיות וחדישות של החברות המובילות בשוק.
המסלולים הם ברמות קושי שונות ומשולבים בהם נקודות תצפיות נוף ופריחות. חלק מהמסלולים מוצלים ובסיומם ממתינים למשתתפים מעיינות שופעים להתרעננות.




התאמנו את האופניים לילדים, בחרנו את המסלול הקצר(5 ק"מ), ויצאנו לרכיבה.
חשוב מאד להצטייד במים!!! 



בסיום המסלול הגענו למסקנה שאנחנו לא בכושר (-: 




משם עברנו לפעילות השנייה, "קרב לייזר". 

משחק הלייזר טאג מיועד לגברים, נשים, נוער וילדים, מבוסס על משחקי הדמיית לחימה, המתבצעים ע"י ירי ברובה לייזר המסמן את ה"פגיעות" במשתתפים ומעניק חוויה מציאותית ומדהימה של קרב. בחו"ל, ספורט ממכר זה נפוץ בקרב מיליוני בני אדם בעשרות מדינות והוא נחשב כמשחק בו רמת אדרנלין בדם הינה הגבוהה ביותר, בהשוואה לרוב סוגי הפעילויות האתגריות המוכרות. במדינות רבות פועלות בענף זה ליגות מסודרות. 

קיבלנו רובי לייזר משוכללים:


השתעשנו קצת:


הלבישו לנו חיישנים על הראש:


המלאכיות והמלאכים של שונית (-: 





התיישבנו לקבל הדרכה, ואיפוס לרובים:



ויצאנו לקרב (-:


 המתחם מיועד למשחק לוחמה ברובי לייזר ארוכי טווח.
המשחק מתקיים בחורשה סבוכה שבה מוקמו מחסות ומבנים. 
שתי הקבוצות הלוחמות מצטיידות ברובי לייזר חדישים
ובווסטים קלים שעליהם חיישנים המושכים את קרני הלייזר.
רובי הלייזר בטוחים לחלוטין,
ואינם גורמים לנזקים בריאותיים כלשהם.
לפני תחילת המשחק נערך תדריך בטיחות מקיף
שבו נקבעים כללי המשחק, והלוחמה עצמה מלווה במדריך המשמש כשופט בין שתי הקבוצות.







התחבאנו, חיפשנו מטרות חיות, וירינו. כן, היו גם הרוגים (-:




היינו כבר במתחם, ולא נראה היה שיש דבר מתאים יותר מלצנן את עצמנו בקצת סקי לסיום היום הזה:




בסוף היום הזה כולנו היינו רעבים, עייפים ובעיקר מאושרים.
איך סיכמו את זה הבנות?
היה 10!!! (-: 


החזרנו ציוד, והלכנו לאכול במסעדה החביבה עלי, שלשמחתי גם היא במתחם, "קימל בגלבוע":







כמו תמיד, היה נפלא, ואין ספק, הילדים עברו יום מקסים, חווייתי וטעים במיוחד.
החופש מגיע, זוהי הזדמנות נהדרת לענג את הילדים ביום מלא אדרנלין, הפעילות מתאימה לבילוי של יום שלם!
קישור לאתר של "סקי בגלבוע"
קישור לאתר של "רוכבי הגלבוע"

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.