דלג לתוכן הראשי

מסעדת "אדום" הירושלמית. אדום, תמיד הצבע שלי (-:




את היום הקולינארי בירושלים פתחנו בשוק מחנה יהודה, המשכנו לסדנת שף ב"האטליה"עצרנו להפסקת קפה ועוגה ב"לבן", ואחרי יום כ"כ צבעוני, הגיע הזמן לסיים ב"אדום".
נו, אדום, אתם יודעים, הצבע החביב עלי ((-: 




מסעדת "אדום" ממוקמת ב"כיכר החתולות", ושוכנת בחצר פיינגולד הירושלמית, שהוקמה במאה ה-19 והייתה לאחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה. חצר האבן הפסטורלית נחבאת מעין אדם ומשאון המדרחוב ההומה, ובחלל הפנימי של המסעדה בר עשיר ותוסס המתאים גם לבילוי לילי:







המסעדה פתחה את שעריה בשנת 2001, לאחר שהבעלים ביקשו להביא לסצינת הבילוי הירושלמית קונספקט חדש - ביסטרו בר-יין. במהלך העשור האחרון הפך המקום למרכז קולינארי שוקק למקומיים ולתיירים בזכות האוכל המוקפד, תפריט היין העשיר, השירות המקצועי והאווירה המיוחדת: 



תפריט המסעדה בהובלתם של השף הראשי של קבוצת "אדום" מיכאל כץ והשף בפועל אלרן בוזגלו מציע מגוון רחב של מנות מוקפדות עם נגיעות צרפתיות-איטלקיות, כולל בשרים המיושנים במקום במעשנת, דגים ופירות ים טריים, פסטות איכותיות, ומנות פתיחה מקוריות ומפתיעות. 
החל מהשעה 23:00 מוצע במקום תפריט לילי המתאים לשעות הלילה המאוחרות.
הוזמנתי לטעום את תפריט המסעדה, ולסגור איתה את היום הכ"כ טעים הזה(-: 
פתחנו עם כמה מנות ראשונות נהדרות:


קרפצ'יו דג היום:






רביולי גבינת עיזים:






 פטה כבדים מעולה:




מנה שהייתה לי פחות טעימה, מולים ביין לבן.
משהו במנה הזו לא עבד לי טוב, הטעמים לא התחברו, והיא היחידה בכל הערב הזה שלא הייתה מוצלחת, בעיניי:




סלט עגבניות מצויין, שהלך נפלא עם הלחם הטעים וממרח האיולי:






גם עם רוטב המולים הלחם היה מושלם (-:




המנות העיקריות היו משגעות.
אחת אחרי השנייה, נהנתי מכל אחת מהן.
דגים אני תמיד אוהבת.
מצע הסלק היה מעניין, ונתן טעם מיוחד לדג:




מנה משגעת נוספת הייתה פילה בקר על מח עצם, התענגתי על כל ביס:




  
מנה נהדרת שחובה לטעום, ריזוטו טלה!!!
גם יפה, וגם טעימה להפליא:




ועוד מנה שבעיניי הייתה אלוהית, עם טעמים נהדרים של עוד, ניוקי בחמאת פורצ'יני:


  
מנה יפיפיה נוספת הייתה מנת ריזוטו פירות ים.
המולים "פתחו פה גדול", ובלעו את הריזוטו החמים והטעים:





    
 בשלב הזה של הערב, ורגע לפני הקינוחים,
עשינו מנוחה קצרה להכרות עם צוות המסעדה וקבוצת "אדום":

את קבוצת המסעדות הירושלמית "אדום" הקימו האחים נועם ואסף ריזי עם מוטי דוד.

בבעלות הקבוצה מסעדות נוספות בבירה - 

לבן, קולוני וחאנל'ה. 

נועם ריזי:


  
השף הראשי והמקסים של "קבוצת אדום"
הוא מיכאל כץ, איש יקר, נעים, ומוכשר מאד: 




שף מסעדת "אדום", אלרן בוזגלו, עשה עבודה נפלאה כדי להנעים לנו את סיום היום המשגע הזה:




 שני השפים הנפלאים של "אדום":




ושלישיית הגמר המקסימה שאירחה אותנו לערב משובח:




 ולקינוחים!!!
ככה סוגרים יום (-:

מוס שוקולד ברוטב אייריש קופי:



 סלסלת קדאיף עם אגסים ביין לבן:




פבלובה אדום:



  
אם אתם מגיעים למסעדת "אדום", ממליצה בחום לטעום את ריזוטו הטלה, ואת ניוקי הפורצ'יני.
שתי מנות ממש נהדרות, בעיניי, בתוך כל המנות 
הטובות האחרות, מנות שסיימו לנו יום מוצלח ועמוס
טעמים בעיר האחת והיחידה, עיר טעימה להפליא, ירושלים (-: 

"מסעדת אדום" יפו 31 ירושלים

(חצר פיינגולד במדרחוב נחלת שבעה)

02-6246242


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.