דלג לתוכן הראשי

סדנת שוקולד נהדרת עם השוקולטיירית הכי מתוקה בארץ (-:






אחד מימי השישי, שמונה וחצי בבוקר.
מיה, חברתי השוקולטיירית, שאיתה נסעתי לפריז לתערוכת השוקולד
 salon du chocolat בפריז, על הקו.
"בואי", היא אומרת לי, "הרגע הודיעה לי אחת שהייתה אמורה להשתתף בסדנה שהיא עם חום, והתפנה לי מקום".
הרבה זמן רציתי לשחק בשוקולד, וסדנת הפרלינים נראתה לי מתאימה בשביל שאוכל להבין קצת איך לפנק את עצמי בבית עם פרלינים טעימים(-:

"ברור שאני באה", אמרתי בעודי מנסה לפתוח את העיניים משנת היופי של הלילה.
הגעתי לבית של מיה, בהרצליה, שם גם נמצא הסטודיו המקסים שלה.
היינו שמונה אנשים, שבאו ללמוד להכין פרלינים, ביניהם זוג, כשהבעל החליט לפנק את אשתו בסדנת שוקולד מקצועית.
לא, זו לא עוד "סדנת שוקולד". זו "סדנת שוקולד מקצועית".
מיה היא מומחית בתחומה, ובית הספר שלה לשוקולד מוכר בקרב השפים.
חלקם שולחים את הקונדיטורים שלהם ללמוד אצלה שוקולד, חלקם באים ללמוד בעצמם, ולהשתדרג.

תכירו את מיה, בשחור לבן, רגע לפני שהכל יהיה בגווני חום (-:




התחלנו את הסדנה בהסברים על השוקולד.
המון הסברים על שוקולד.
ממה הוא מיוצר, מה ההבדל בין לבן, חלב ומריר, מה הם אחוזי קקאו,
איפה הוא גדל, ועוד.
מפה הכל מתחיל, מתרמילי הקקאו:



מיה, עם חיוכה הכובש ואהבתה לשוקולד,
העבירה את החומר בצורה הכי מהנה שיש.
לא השתעממתי לרגע, ואפילו לא איבדתי קשב וריכוז,
כיאה ל-ADHD שכמוני(-:





ואז למדנו את אחד הדברים הכי בעייתיים בעבודה עם שוקולד: 
טימפרור.
הופתעתי לגלות שהדבר שהכי הפחיד אותי, הפך להיות פשוט ומובן, וקל לביצוע גם בבית, עם שיטת הטימפרור של מיה(-:
מה זה "טימפרור"? טימפרור מכונה גם "טמפרינג".
לחמאת הקקאו יש שש צורות התגבשות שונות שרק אחת מהן תיתן תוצאה טובה לשוקולד שיהיה קשיח ומבריק. הגבישים השונים נוצרים בטמפרטורות שונות ובתנאים שונים ועל מנת לייצר את צורת הגביש הנכונה(הנקרא גביש בטא), יש לבצע טימפרור. אחריו, השוקולד מוכן למזיגה לתבניות ליצירת טבלאות או לכל שימוש אחר.
מיה מלמדת לטמפרר בשיטה קלה, כל אחד יכול!!!

ככה זה נראה כשטימפררנו:
אצל מיה משתמשים כמובן בשוקולד האיכותי ביותר. מיה עובדת עם חומרי הגלם הטובים ביותר, וגם על חשיבות חומרי הגלם קיבלנו סקירה מעמיקה:





חובה: מדחום, שבלעדיו אי אפשר לעבוד עם שוקולד.
המדחום הזה הוא גם לקקן, ומאפשר עבודה משולבת:




ולטמפרר!!!




ואז הגיע החלק הכיפי, הכנת הפרלינים.
אין כיף גדול יותר מלשחק עם שוקולד(-:








ושלא תחשבו לרגע שזה קל, 
אפילו עם כלים של "שיפוצניקים" עבדנו:
















מילאנו את השוקולד בגנאש:



 וכיסינו בשכבת שוקולד שסוגרת את הפרלין:










ואז הוצאנו אותם.
תראו כמה שהם יצאו לנו יפים:








מיה ארזה לנו את הפרלינים שהכנו באריזת מתנה מקסימה:





וכשהגעתי הביתה, נתתי את המתנה לילדים.
נו, אני לא צריכה לספר לכם איך הם הגיבו למראה השוקולד שאני הכנתי(-:





ואם בא לכם לפנק מישהו, להתפנק בעצמכם, ללמוד שוקולד בסדנה או בקורס שוקולטיירים מקצועי,
יש לכם את מיה. גם מורה לשוקולד צריך לדעת לבחור(-:
תוכלו למצוא את אתר האינטרנט של ה-שוקולטיירית מיה שטרן כאן
ואל תשכחו שאין כיף גדול יותר מלשחק וללקק שוקולד(-:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.