דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2012

YVEL. פנינה ירושלמית אמיתית.

תכשיטים. מי לא אוהבת תכשיטים? אבל... יש תכשיטים, ויש תכשיטים. בסיור בירושלים הגענו למקום שהוא כולו תכשיט אחד גדול. YVEL כשתגיעו לירושלים, אל תוותרו על ביקור במקום המקסים הזה. מה יש שם, ב-YVEL, שהופך את המקום לכ"כ מיוחד? ודם כל, ולפני הכל, האנשים, הפנינים, והאנשים שהם פנינים בפני עצמם:

הבית של סוזן. החיים הם לא רק דבש, הם גם זכוכית.

    אני מתחילה את הפוסט הזה במשפט: תודה להוריי על ילדות "נורמלית". בסיור האחרון בירושלים היה מקום אחד, וכמה רגעים, שהעבירו בי צמרמורת. המקום הזה, הבית של סוזן , נחרט בי לעולם.  מקום שכולו אהבה. הנערים האלו, שאסור היה לי לצלם, אבל רק רציתי לחבק, השאירו בי צמרמורת, עצב, כאב, וגאווה. ברגעים כאלו הייתי רוצה שיהיו לי מיליון דולר, שאוכל לחלק לכל אחד מהנערים והנערות שראיתי שם, בבית של סוזן, כדי ליצור עבורם התחלה טובה לחיים הקשים שלהם. הבית של סוזן הוא לא באמת בית, לא ישנים שם,  אבל עבור הנערים שנמצאים שם, הוא הכי בית בעולם. רובם באים מבתים הרוסים, מהמקומות הנמוכים של פשיעה, סמים, רקע של הזנחה ואלימות. הבית של סוזן, גם אם הוא לא מקום מגורים, נותן להם תקווה. בשבילם הוא האפשרות האחרונה לשיקום, להתחלה של חיים חדשים, בתקווה לחיים טובים יותר. הבית של סוזן מעסיק בני נוער בסיכון. נערים ונערות, בגילאי 15-20, עם רקע קשה של אלימות והזנחה, חלקם רגע לפני כניסה לכלא,  מצליחים להשתקם במפעל הייחודי על ידי יצירת תכשיטים וחפצי אומנות מזכוכית.

גלוסיבוקס אוגוסט. תיבת פנדורה???

קצת הצחיק אותי השם שהתנוסס לו על גלוסיבוקס אוגוסט. קיבלתי אותה, את "תיבת הפנדורה" הכ"כ לא פנדוראית הזו, והגיע הזמן לספר גם לכם, או בעצם לכן, מה הקשר בין גלוסיבוקס, תיבת הפלאים, ובין פנדורה, שאין צורך להסביר את משמעותה, אבל בכל זאת, לאלו שלא מכירים את המושג, אני מעתיקה מויקיפדיה:  "המושג "תיבת פנדורה" הוא מטבע לשון(ניב), וכוונתו היא חשיפת דברים לא נעימים, צרות, בעיות מורכבות וכדומה, שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולא לפתוח את "התיבה",  שהרי פתיחה שכזו תביא למחרוזת צרות." במקרה של גלוסיבוקס, החל מאוגוסט, ההפך הוא הנכון, ודווקא את תיבת הפנדורה הזו, ממש, אבל ממש שווה לפתוח(-: אז מה לגלוסיבוקס ולפנדורה? 

עוף עם שזיפים, תפוחים וצימוקים. עוף מתוק לשנה מתוקה!

אני מחובבי קיצורי הדרך.  אין לי כח לעמוד שעות במטבח, גם ככה לאנשים עם ADHD קשה לעמוד הרבה זמן במקום אחד(-: כשאני מארחת, הכי כיף לי להכין דברים מהירים, שהאורחים מלקקים את האצבעות, ולא מפסיקים להגיד: "וואו, איזה טעים, איך הכנת?" ראש השנה מתקרב בצעדי ענק.  תמיד לשולחן החג אני מכינה את העוף שלי.  כשיש ארוחת חג משפחתית, תמיד זה חוזר על עצמו: "שונית מביאה עוף". ככה הוא נראה, העוף שלי לראש השנה: שני דברים מקצרים לי את התהליך, ועושים את העבודה מהירה, וגם יפה. אז איך מכינים אותו, את העוף ההורס? מצרכים:

קפה לרנר. ארוחת בוקר שווה בבית קפה מומלץ!

תנו לי פוקצ'ה חמה, מטבלים "שווים", ארוחת בוקר מקורית, סלטים טריים, מחירים הוגנים, ואני מאושרת.  מצאתי עוד מקום כזה.  שוב בעיר שמסתמנת כיעד הקולינארי החביב עלי, ירושלים. הוזמנתי ליום של סיור בירושלים. יום ארוך, טעים וחווייתי.  כמו שאני אוהבת(-: את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר מפתיעה.  הכל היה כל כך כמו שאני אוהבת, שכל כך חייכתי, עד שכל כך לא התחשק לי להמשיך את הסיור(-:  קפה לרנר. מקום שווה במיוחד לאלו שמחפשים בית קפה כיפי במיוחד. ככה הוא נראה מבפנים. חכו, תכף תראו את החוץ(-: 

על פיצה, ניוקי וטירמיסו. פיאצה, איטלקיה תל אביבית הורסת.

מסעדות איטלקיות הן האהבה הקטנה שלי. גם גברים איטלקים(-: כשאני חושבת על החיים המושלמים, אני רואה את עצמי באיזה פיאצה(ככר), יושבת ואוכלת ג'לטו(גלידה), ומחכה לפאביו(החתיך האיטלקי), שיבוא ויקח אותי לאכול פיצה. פיצה בפיאצה. פנטזיות זה נחמד, אבל לא בדיוק מציאותי. הפיאצה באיטליה, עם פאביו, תחכה לי. בינתיים, לקחתי את עצמי לפיאצה, ממש פה, בתל אביב. גם לנו, בישראל, מגיעה פיאצה(-: