דילוג לתוכן הראשי

YVEL. פנינה ירושלמית אמיתית.









תכשיטים.
מי לא אוהבת תכשיטים?
אבל... יש תכשיטים, ויש תכשיטים.
בסיור בירושלים הגענו למקום שהוא כולו תכשיט אחד גדול.


כשתגיעו לירושלים, אל תוותרו על ביקור במקום המקסים הזה.
מה יש שם, ב-YVEL, שהופך את המקום לכ"כ מיוחד?
ודם כל, ולפני הכל, האנשים, הפנינים, והאנשים שהם פנינים בפני עצמם:




חברת YVEL הוקמה על ידי אורנה ויצחק לוי לפני כ-28 שנים.
ולמה YVEL?
תחשבו על אורנה ויצחק LEVY.
עכשיו תהפכו את שם המשפחה. זהו (-: 
התכשיטים שהחברה מייצרת ומעצבת זכו בפרסים ראשונים
בתחרויות יוקרתיות בעולם, ומשווקים בחמש יבשות,
ובלמעלה מ-650 נקודות מכירה בעשרות מדינות ברחבי העולם.
כולנו יודעות(ויודעים, גם) שפנינים הן שם נרדף ליוקרה. 
YVEL מתמחה בפנינים, והתכשיטי יוקרה.
ובפנינים, ועוד פנינים, ועוד פנינים(-:
לקוחות מפורסמים בעולם:
 מריה שראפובה, ריהאנה, ביונסה, קרולינה הררה וסקרלט ג'והנסון
הן רק חלק קטן מרשימה ארוכה של לקוחות נאמנות ומרוצות
אשר עונדות באירועים נחשקים את הפנינים של YVEL.
אורנה לוי היא דור רביעי למשפחת התכשיטנים
הירושלמים הידועים, משפחת מוסאיוף. 
סבא רבא שלה, שלמה מוסאיוף, הגיע ארצה מבוכרה לפני 110 שנים. 
למשפחה הייתה חנות תכשיטים בעיר העתיקה בירושלים,
אך במהלך השנים הרחיבו בני המשפחה את שיווק התכשיטים לכל העולם, 
והיום השם מוסאיוף מתנוסס בבירות אירופה השונות.
בני הזוג לוי החלו לעבוד מבית אמה של אורנה,
במרפסת הביתית, שם שזרו פנינים בעיצובה של אורנה.
כשקצב המכירות גדל העתיקו את מקום הייצור לירושלים.
בשנת 2011, אחרי 25 שנים בהם התברגה חברת YVEL
כאחת מחברות התכשיטים המובילות בעולם בתחום תכשיטי היוקרה,
החליטו בני הזוג לפתוח מתחם חדש,
שעבור אורנה מייצג רובו ככולו ערכיות, ציונות ותרומה לקהילה.
אורנה לוי קיבלה אותנו בחיוך ענק:




אורנה ידועה כנעימת הליכות וצנועה, מקצוענית ברמות
הגבוהות ביותר ופילנתרופית ידועה,
ומקדישה את חייה למען הזולת ולמען קידום מטרות טובות ונעלות.
ככזו, החליטה אורנה להקים בית ספר שיכשיר צורפים
מבני העדה האתיופית ויקלוט אותם לעבודה במפעל YVEL.
עבור בעלה ושותפה לחיים ולדרך,
שמשפחתו עלתה לישראל מארגנטינה לפני כ-50 שנה,
זו הייתה מעין סגירת מעגל.
כיום לומדים בביה"ס ב-YVEL את מקצוע הצורפות 21 תלמידים
עולים מאתיופיה, כאשר כל תלמיד יוצא מבית הספר עם
תעודת צורף של התמ"ת, 
ומקבל פתיחה טובה לחיים כאזרח מן המניין:




כשנה לאחר שיצא הפרויקט לדרך ושבעה מבוגרי בית הספר
כבר מועסקים בחברה, החליטו בני הזוג לוי לפתח את המיזם
ובעזרת עמותת "ידיד" הקימו חברה חדשה בשם
Megemeria (באמהרית: "בראשית, התהוות"),
שפועלת כעסק חברתי, אשר כל רווחיו מוחזרים לצורך הרחבת
בית הספר ויצירת משרות חדשות לתלמידים יוצאי אתיופיה
ולסייע לחברי העדה המתגוררים בירושלים וסביבתה. 
לא מזמן נחשפה לראשונה קולקציית Megemeria
של בית הספר בתערוכת תכשיטים בינלאומית יוקרתית,
Jovella, וזכתה למחמאות רבות:




במרכז המבקרים יש אולם קולנוע,
שבו ראינו סרט תלת מימד על עולמה של הפנינה.
נכון שאנחנו נראים חבורת פנינים של בלוגרים? (-: 




משם המשכנו בסיור במפעל, שנראה כמו מעבדת הייטק (-:
תסתכלו על היפה זה:




ככה עובדים עליו, לשיבוץ מדויק:




כל דבר שמיוצר במקום המדהים הזה עובר בדיקות קפדניות,
כדי לוודא שהאיכות הסופית לצרכנית תהיה הטובה ביותר:




איציק הראה לנו "איך זה נראה באמת", לפני עיבוד:



והסביר לנו על תהליכי העבודה השונים:




וככה זה נראה בסוף, רגע לפני שאנחנו חושקות בהם:



האמת, אפשר להתעלף מעונג באולם התצוגה.
רציתי ברגע אחד שכל האולם הזה יהיה שלי,
אולם ומלואו
(כן, כן, אני יודעת שזו טעות כתיב, אבל היא לגמרי מכוונת) (-:








המבנה של YVEL ממוקם באתר בו שכנו בעבר יקבי אפרת
ומהווה את המבנה הראשון בתחומי העיר ירושלים.
כשנכנסתי לחלק העתיק, שמהווה ניגוד מוחלט למבנה המודרני שממנו התחלנו, 
החלטתי שבדיוק במקום כזה הייתי רוצה לחיות:




כן, בדיוק ככה,
עם תכשיטים יפים, קירות מעוצבים בטבעיות מדהימה, ויין. 
כן, יש ב-YVEL גם יין (-:
"מתחם היין" בחלקו העתיק של המבנה משמר
את מה שהיה שם בהתחלה, יקב.
אכלנו גבינות טובות, שתינו יין משובח, נשמנו ריח של ישן וחדש,
ואני, באופן אישי, נהניתי מכל רגע של ביקור במקום הזה:





אין ספק שאורנה ואיציק הם מה שנקרא "אנשי ארץ ישראל היפה", וכשאנשים יפים לוקחים פנינים יפות ועושים מהם תכשיטים יפים,
רק יופי וטוב יכול לצאת מזה (-: 
כשיצאתי משם חשבתי לעצמי ש"לו הייתי רוטשילד",
הייתי משתלטת על YVEL, 
ובונה לי שם את "בית חלומותיי",
או בעצם, את בית חלומותיה של כל אישה.
תכשיטים, יין, ואנשים יפים.
YVEL
שווה לכם לתת קפיצה למקום הנהדר הזה, בית חלומותיי (-: 


מרכז מבקרים YVEL

יחיאל שטיינברג 1, רמת מוצא, ירושלים

1 Yechiel Steinberg St. Ramat Moza, Jerusalem




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)