דילוג לתוכן הראשי

תערובת תיבול לאורז. סוגת ביקשו, אני הכנתי(חלק א')










"סוגת מחפשים את התערובת הבאה לאורז.
אנחנו רוצים שתהיי חלק מצוות מצומצם שיתן לסוגת רעיון לתערובת התיבול הבאה"
ככה זה התחיל, בהודעה שקיבלתי למייל.
הזמינו אותי לסיור כדי לבחור עבור "סוגת" את הטעם הבא של "תערובת תיבול לאורז".
הסיור התקיים בשוק לוינסקי, השוק שבו "תבלינים" הם מרכיב דומיננטי, מעבר לשאר הדברים הטובים שיש בשוק הטעים הזה:






את הסיור העביר השף יאיר פיינברג, שהחברה שלו, feincook, עוסקת בחדשנות קולינארית.
ביחד עם אנשי השיווק של סוגת יצאנו להסתובב בשוק, לטעום, להריח, להתנסות:





עברנו בכמה "מוסדות" בשוק, התחלנו עם תבלינים אצל "הפרסי",
(כלבו זול גדי), 
שם טעמתי בפעם הראשונה אוכמניות פרסיות שנקראות "זרש".
זהו, התאהבתי(-:
הן חמוצות ועוקצניות, טעימות ומעשירות מאכלים:



כמה צבע ועונג יש בחנויות האלו!!!




אצל הפרסי טעמנו גם רכז רימונים שהיה מעולה:



באגף המעדנים(זיתים, גבינות, דגים) ביקרנו בשני מקומות הורסים וטעימים במיוחד:

את יומי לוי אני מכירה, כבר ביקרתי אצלו בעבר וקניתי כמה דברים מצוינים, 
וזו הייתה הזדמנות נהדרת לעבור אצלו שוב, ולהנות מכל גבינה, מכל זית,
ומכל מעדן שיומי ואחיו איתן מכינים במו ידיהם:



המקום המצוין השני שביקרנו בו,
שגם הוא מעדנייה מוכרת וטעימה במיוחד, 
הוא אברמנטו.
בזכות אותם דברים בדיוק: 
הדגים המיוחדים, הגבינות והזיתים.




משם צעדנו להפסקה של בורקס,
ויש שיגידו שהוא הבורקס הכי טוב בארץ,
בורקס פנסו
היה טעים, דיאטטי(כן, בסדר), והאווירה?
נו, שוק לוינסקי, הכל שם לא בדיוק חדש אבל חגיגי(-:




התחנה הלפני אחרונה הייתה "גבינות השומרון":




אספנו כמה גבינות טובות(ויש שם לא מעט כאלו),
 כדי להגיע לנקודה האחרונה והמרגשת:
תיבולים רם
חנות המפעל נמצאת ברחוב החלוצים 28 בשוק לוינסקי,
ואיך שנכנסים לשם, מתמלאים בריחות מטורפים
 של כל תבלין שרק עולה לכם לראש:


שם, בחנות הזו, שגם "סוגת" קונה ממנה את התבלינים, 
התחיל המסע האמיתי.
שם קיבלנו המון תבלינים צבעוניים,
כדי שאנחנו, אנשים מתחום הקולינריה,
נוכל לרקוח ולהרכיב עבור סוגת רעיונות לתערובת הבאה,
שמתוכם תיבחר התערובת האחת שתצא לשוק בקרוב:




אני הכנתי תערובת שבעיניי, היא הכי חסרה לי במאגר התערובות.
בינתיים, אני נותנת לכם את התוצאה הסופית של האורז שלי, ומתכון יגיע בפוסט הבא:
תערובת תיבול לאורז. סוגת ביקשו, אני הכנתי(חלק ב').
בינתיים, תהנו מהתמונה, ומותר לכם לפנטז על ארוחת הצהריים הבאה, עם האורז הנפלא שהכנתי:





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.