Translate


לתבולה הזו התפללתי - ביקור בסנט גבריאל, נצרת. אדי ושונית בפוסט משותף



"שאלוהים ישמור אתכם גיברת" שמעתי את הנהג מאחל לשונית בעוד המונית טיפסה בסמטאותיה התלולות של נצרת אל הפסגה הגבוהה בעיר. לא יכולתי להסכים איתו יותר בעניין ה-"ישמור", בעיקר כי באותו הרגע עיניי היו עצומות ורק חיכיתי שזה ייגמר. הוא דילג מעל מפרדות בכביש, לקח סיבובים צרים ב-80 קמ"ש, ובעיקר גרם לי לחשוב כמה מתבקש שבאחד ממוקדי העליה לרגל הגדולים של העולם הנוצרי אכלתי את הסעודה האחרונה של חיי: ארוחת הערב ששונית ואני חלקנו אתמול ב-"סנט גבריאל".


פרפקטו! שולחן מושלם לחג, ומושלם בכלל(-:


אני מודה:
אני "חולה" על גאדג'טים למטבח!

אם יש לכם גאדג'ט חדש ומהמם, ספרו לי, אני רצה למשש,
ובמקרה חסר השליטה העצמית, גם לקנות(-:
כ"כ שמחתי להיות מוזמנת לאירוע העיתונאים של נעמן,
שמחזיקה לא מעט גאדג'טים יפים,
ומגוון מוצרים למטבח הביתי והמקצועי.
באירוע התמקד בסידרת המוצרים של "פרפקטו",
תחת הסלוגן "לאנשים שאוהבים לבשל":


רעל ותחרה ב"הבימה"- ביקורת הצגה. בא לכם לצחוק?




בתקופה האחרונה הייתי בכמה הצגות.
יש לי וידוי: 
היו כמה מאכזבות, כמו למשל ההצגה "קוויאר ועדשים",
שהיו בה שחקנים מעולים(מוני מושונוב, יבגניה דודינה, אבי קושניר, סנדרה שדה), ולמרות,
לא הצליחה להתעלות בעיניי מעל "בינוני עד מיותר".
לעומת זאת, ההצגה הקשה "לא אשנא" עפ”י ספרו של עזאלדין אבו-אלעיש, שעוסקת בסיפורו הנוגע ללב של אב, רופא ואדם יוצא דופן, למרות היותה הצגת יחיד(ג'סאן עבאס), הצליחה לרגש ולהוציא אותי כואבת וחושבת.
את ההצגה "כמעט נורמלי" מאד אהבתי, בזכות הפן המוזיקלי והמשחק הנהדר, ובהצגה "פרסונה" רק רציתי לברוח מהאולם, למרות שהשתתפו בה שלושה שחקנים מצוינים, וביניהם אלון נוימן, שהשתתף גם בהצגה הנוכחית, "רעל ותחרה".
אותו שחקן, הצגה אחרת, תפקיד אחר, חוויה שונה לחלוטין.


"רעל ותחרה" היא ללא ספק אחת ההצגות היותר משעשעות שהייתי בהן. 

אקס פטריוט - ביקורת סרט. ז'אנר: מתח/פעולה


מתי אני יודעת שסרט הוא טוב, או ש"סיפק את הסחורה"?
א. כשאני לא מנקרת. אם הסרט מצליח להחזיק אותי עירנית וממוקדת, הוא כבר שווה(-:
ב. כשאני לא בודקת SMS או פייסבוק באמצע. שוב, זה אומר שהוא מרתק.
ג. כשאני יוצאת ממנו, וממשיכה לחשוב עליו כמה שעות אחרי.

שלושתם התקיימו בהקרנת העיתונאים שהייתה בשבוע שעבר לסרט 
The Expatriate
סרט אקשן שביים הגרמני פיליפ סטולצל.
לוגן(אהרון אקהרט) הוא סוכן מיוחד לשעבר ביחידת חיסול ממשלתית של ה-CIA, ואב חד-הורי לאיימי(ליאנה ליבראטו), שגרה איתו לאחר מות אמה, אבל בעצם לא יודעת כלום על עברו ב-CIA.


שגב. ארוחה של שף, מהיום גם במטבח שלכם. תכירו, "שגב שף"(-:











את השף משה שגב אני מכירה כבר הרבה זמן.
מבחינתי, שגב הוא איש יקר ואהוב, מעבר להיותו שף נפלא.
איפה התחיל ה"רומן" שלי עם שגב?
בדיוק פה, שזה אומר בבית קפה קטן בצפון ת"א(-:
רוצים לראות אותי מבשלת לשגב?
כן, כן, אני מבשלת למשה שגב, וגם מלמדת אותו לנהוג(-:

הנה, כאן, אני מבשלת לשגב!!! (התוכנית שודרה בערוץ 2)
כמתנדבת ב"קבוצת שורשים",
יצא לי להכיר גם את הלב הענק של משה שגב,
כשכל שנה הוא מתנדב לסעודת המלאכים שאנחנו עורכים למען ניצולי שואה וקשישים, 
כדי שנוכל לחלק להם חבילות מזון לחג, בראש השנה ובפסח.


יאמאטויה מציגה: קומיקס! תערוכת מאנגה במסעדת יאמאטויה




קומיקס.
יש אנשים שמכורים לפורמט הזה(-:
אם ניקח לרגע את "בזוקה" המיתולוגי, 
אז גם אני הייתי מכורה (-:
אמנות הקומיקס היפנית נקראת מאנגה(או מנגה):




"מאנגה" הוא ביטוי יפני (漫画 או まんが) שמשמעותו "רצועת קומיקס".
המשמעות המילולית של הביטוי: "תמונה מגוחכת".
הוא מורכב משתי מלים:
"גא" (画) - "תמונה" או "תגליף",
ו"מאן" (漫) - "מגוחך".
את השם "מאנגה" טבע הגלף קצושיקה הוקוסאי, בהעניקו שם זה לסדרת קריקטורות פופולרית שלו.
צייר מאנגה קרוי "מאנגאקה"
(Mangaka 漫画家).
אם בא לכם לדעת עוד קצת, "מאנגה" בויקיפדיה תתן לכם עוד קצת אינפורמציה על הקסם היפני הזה(-:
הוזמנתי לפתיחת תערוכת המאנגה במסעדת יאמאטויה,
מסעדה יפנית אמיתית שממוקמת בהוד השרון.
יאמאטויה היא בעצם לא רק מסעדה,
היא גם בית אוכל ותרבות יפנית: