אקס פטריוט - ביקורת סרט. ז'אנר: מתח/פעולה

מתי אני יודעת שסרט הוא טוב, או ש"סיפק את הסחורה"?
א. כשאני לא מנקרת. אם הסרט מצליח להחזיק אותי עירנית וממוקדת, הוא כבר שווה(-:
ב. כשאני לא בודקת SMS או פייסבוק באמצע. שוב, זה אומר שהוא מרתק.
ג. כשאני יוצאת ממנו, וממשיכה לחשוב עליו כמה שעות אחרי.

שלושתם התקיימו בהקרנת העיתונאים שהייתה בשבוע שעבר לסרט 
The Expatriate, 
סרט אקשן שביים הגרמני פיליפ סטולצל.
לוגן(אהרון אקהרט) הוא סוכן מיוחד לשעבר ביחידת חיסול ממשלתית של ה-CIA, ואב חד-הורי לאיימי(ליאנה ליבראטו), שגרה איתו לאחר מות אמה, אבל בעצם לא יודעת כלום על עברו ב-CIA.

לוגן עוזב את ארה"ב ועובר לבריסל, שם הוא עובד בחברה שיום אחד נעלמת, כאילו בלעה אותה האדמה. הוא מגיע לעבודה עם בתו איימי ומגלה שאין שם כלום, חוץ ממשרדים ריקים. ברגע הראשון זה נראה כאילו הוא פשוט התבלבל בקומה, אבל מסתבר שהסיפור הרבה יותר מורכב. כל הנתונים עליו נעלמים.
אין רישומי משכורות, אין מייל, אין חשבונות בנק. מישהו דאג להעלים את זהותו, וברגע אחד הוא הופך להיות "לא קיים במערכת". הוא ובתו הופכים לנרדפים, כל אלו שעבדו איתו נרצחים, ומסתבר שבסיפור מעורבת סוכנת CIA שעבדה איתו בעבר
(אולגה קורילנקו-קוואנטום של נחמה).
בעקבות המצב, מתערערת מערכת היחסים שלו עם בתו,
שגם ככה מרגישה החיים גרמו לה להרגיש מנותקת ממנו.

הסרט הוא עוד סרט אקשן אמריקאי טיפוסי,
אבל הוא הוציא אותי עם הרבה מחשבה ותובנות.
מערכת היחסים של האב ובתו, ההתמודדות, הקבלה, הבריחה, החזרה, החיבור והחיבוק, לקחה אותי בסיום הסרט לחשיבה על מערכות יחסים עם הילדים שלנו, על הסתרה, על שקיפות, על אהבה.
הדבר הכי משמעותי בסרט בעיניי הייתה המחשבה על כך שאדם יכול להתעורר בוקר אחד, ולגלות שהוא צריך להוכיח שהוא לא משוגע, למרות בעוד אנשים מסביבו לא מאמינים לו,
וזו התחושה שהם נותנים לו ולסביבתו. מפחיד (-:

כמו בהרבה מקרים, נלקח השם של הסרט המקורי, ותורגם למשהו שאין לו קשר למציאות.
השם המקורי הוא "המהגר", או "הגולה", אבל בתרגום חסר אחריות הוא תורגם ל"אקס פטריוט":

נכון, זה קרוב מבחינת ההגייה, אבל רחוק מבחינת המשמעות.
שיפור בתרגומי שמות סרטים נדרש בהקדם, לפעמים זה ממש מאבד קשר.
במקרה הזה, למרות שזה שונה, זה "עובר", אבל לא מראה על הרבה מחשבה, וחבל.

אקס פטריוט הטריילר

סיכום:
הסרט זורם ומותח, מרתק ונוגע.
נכון, הוא עוד סרט אקשן, אבל סרט אקשן טוב.
השאיר אותי מרוכזת כל הסרט(וזה ממש לא פשוט ל-ADHD שכמותי).
כשחזרתי הביתה, חיבקתי את הילדים שלי הכי חזק שאפשר.
תובנות, מחשבות, ורגעים של 
"מזל שהחיים שלנו כ"כ פשוטים" (-:

אז בסופו של יום, ללכת או לא?
למי שאוהב סרטי אקשן/פעולה- בהחלט כן.
ציון לפי מדד שונית: 
שמונה כוכבים.