דילוג לתוכן הראשי

אקס פטריוט - ביקורת סרט. ז'אנר: מתח/פעולה


מתי אני יודעת שסרט הוא טוב, או ש"סיפק את הסחורה"?
א. כשאני לא מנקרת. אם הסרט מצליח להחזיק אותי עירנית וממוקדת, הוא כבר שווה(-:
ב. כשאני לא בודקת SMS או פייסבוק באמצע. שוב, זה אומר שהוא מרתק.
ג. כשאני יוצאת ממנו, וממשיכה לחשוב עליו כמה שעות אחרי.

שלושתם התקיימו בהקרנת העיתונאים שהייתה בשבוע שעבר לסרט 
The Expatriate
סרט אקשן שביים הגרמני פיליפ סטולצל.
לוגן(אהרון אקהרט) הוא סוכן מיוחד לשעבר ביחידת חיסול ממשלתית של ה-CIA, ואב חד-הורי לאיימי(ליאנה ליבראטו), שגרה איתו לאחר מות אמה, אבל בעצם לא יודעת כלום על עברו ב-CIA.





לוגן עוזב את ארה"ב ועובר לבריסל, שם הוא עובד בחברה שיום אחד נעלמת, כאילו בלעה אותה האדמה. הוא מגיע לעבודה עם בתו איימי ומגלה שאין שם כלום, חוץ ממשרדים ריקים. ברגע הראשון זה נראה כאילו הוא פשוט התבלבל בקומה, אבל מסתבר שהסיפור הרבה יותר מורכב. כל הנתונים עליו נעלמים.
אין רישומי משכורות, אין מייל, אין חשבונות בנק. מישהו דאג להעלים את זהותו, וברגע אחד הוא הופך להיות "לא קיים במערכת". הוא ובתו הופכים לנרדפים, כל אלו שעבדו איתו נרצחים, ומסתבר שבסיפור מעורבת סוכנת CIA שעבדה איתו בעבר
(אולגה קורילנקו-קוואנטום של נחמה).
בעקבות המצב, מתערערת מערכת היחסים שלו עם בתו,
שגם ככה מרגישה החיים גרמו לה להרגיש מנותקת ממנו.




הסרט הוא עוד סרט אקשן אמריקאי טיפוסי,
אבל הוא הוציא אותי עם הרבה מחשבה ותובנות.
מערכת היחסים של האב ובתו, ההתמודדות, הקבלה, הבריחה, החזרה, החיבור והחיבוק, לקחה אותי בסיום הסרט לחשיבה על מערכות יחסים עם הילדים שלנו, על הסתרה, על שקיפות, על אהבה.
הדבר הכי משמעותי בסרט בעיניי הייתה המחשבה על כך שאדם יכול להתעורר בוקר אחד, ולגלות שהוא צריך להוכיח שהוא לא משוגע, למרות בעוד אנשים מסביבו לא מאמינים לו,
וזו התחושה שהם נותנים לו ולסביבתו. מפחיד (-:

כמו בהרבה מקרים, נלקח השם של הסרט המקורי, ותורגם למשהו שאין לו קשר למציאות.
השם המקורי הוא "המהגר", או "הגולה", אבל בתרגום חסר אחריות הוא תורגם ל"אקס פטריוט":



נכון, זה קרוב מבחינת ההגייה, אבל רחוק מבחינת המשמעות.
שיפור בתרגומי שמות סרטים נדרש בהקדם, לפעמים זה ממש מאבד קשר.
במקרה הזה, למרות שזה שונה, זה "עובר", אבל לא מראה על הרבה מחשבה, וחבל.

אקס פטריוט הטריילר

סיכום:
הסרט זורם ומותח, מרתק ונוגע.
נכון, הוא עוד סרט אקשן, אבל סרט אקשן טוב.
השאיר אותי מרוכזת כל הסרט(וזה ממש לא פשוט ל-ADHD שכמותי).
כשחזרתי הביתה, חיבקתי את הילדים שלי הכי חזק שאפשר.
תובנות, מחשבות, ורגעים של 
"מזל שהחיים שלנו כ"כ פשוטים" (-:

אז בסופו של יום, ללכת או לא?
למי שאוהב סרטי אקשן/פעולה- בהחלט כן.
ציון לפי מדד שונית: 
שמונה כוכבים.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.