דלג לתוכן הראשי

ג'סיקה רסטרו-בר. מה חדש בתפריט הקיץ?






אחד השירים הראשונים שלמדתי לנגן על הגיטרה שלי הוא ג'סיקה של אתניקס.
ג'סיקה. 
שם שעושה לי סנטימנטים לתקופה רחוקה בחיי.
כשהזמינו אותי להשקת תפריט הקיץ של ג'סיקה,
שוב חשבתי על אותה ג'סיקה, 
שמילאה את חיי בימים "ההם":  
"תמיד חשבה שהאלוהים,
אהב לראות אותנו מנגנים, 
כי זה הראש של ג'סיקה,
ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקה אואה אואה 
אה אואה אואה 
עכשיו היא רחוקה"






רחוקה?
מה פתאום, ג'סיקה קרובה מתמיד(-:
קרובה, תל-אביבית, נושקת לים, ומשיקה תפריט קיץ חדש ומרענן:




הוזמנתי לטעום את התפריט, ולתת חוות דעת.
כשהגעתי, התחשק לי לתת חוות דעת דווקא על רכב האספנות שניצב בכניסה:







אבל הייתי רעבה מדי, ודלק של אוכל התאים לי יותר מדלק של מכוניות(-:
ג'סיקה: הוא? היא? הוא?
ג'סיקה הוא רסטרו-בר תל אביבי,
עם אווירה תל אביבית ממש לא צפונבונית ולא מחייבת.
בג'סיקה יש שני ברים, המרכזי והמיניאטורי(-: 
זה הקטן יותר:





בנוסף, יש מרפסת גדולה, צופה לים.
הזמנתי משקה, וישבתי במרפסת,
בתקווה לאוויר של ים.
אוויר הים, לצערי, נבלע באוויר הסיגריות,
וכידוע, מקומות מעושנים אני פחות מחבבת.
טוב, אין מושלם(-:








הוגשו לנו המנות החדשות, חלקן מוצלחות יותר, חלקן פחות.
התפריט נבנה על ידי השף חמודי אבו עלי.
בעברו חמודי תפקד כסו שף של ניר צוק במסעדת קורדיליה.
בבניית התפריט החדש חמודי קיבל השראה מהים אשר נמצא מטרים ספורים מהמסעדה.
דבר אחד היה ברור לכולנו:
השף של ג'סיקה יודע להתעסק עם דגים(-:
  

פתחנו בסשימי טונה אדומה,
שמעבר להיותה מנה צבעונית ויפה,
היא הייתה גם טעימה.
טונה אדומה עטופה בזרעי כוסברה מתוקים על סלט ירקות שורש:






מנה שהייתה לי לא ברורה היא מנת הסלמון.
כל קשר בינה לבין קרפצ'יו מקרי בהחלט, 
והמנה היא פשוט סלמון מעושן כמו שקונים בסופר, מונח על צלחת ולצידו גבינת שמנת ובצל סגול קצוץ.
אני מודה, אני אוהבת סלמון מעושן, אבל דווא בקונסטלציה הזו, המנה לא ישבה לי נכון, לא מבחינת ההגשה, ולא מבחינת הקונספט. 
אם כבר סלמון מעושן, אפשר להגיש אותו עם טוסטונים, או משהו דומה.
חוצמזה, הבצל הסגול במקום בילוי של "ערב", נראה לי לא הכי. מי שמזמין את המנה הזו, שידאג להביא מהבית מסטיק מנטה במקביל(-:
מסקנה: אפשר לוותר.





מנה מעולה, שריגשה אותי ברמת החשיבה, היא מנת ה"ניוסיקה", או בתרגום "עממי",
הניוקי של ג'סיקה(-:
מנה מצויינת, ניוקי עטוף בשמנת,  עם אספרגוס, סלרי, ארטישוק ירושלמי וערמונים,
שנותנים מימד חדש למנה של "ניוקי עם שמנת". 
מנה נהדרת ומומלצת, משביעה וכיפית:






אמרתי שהשף יודע לטפל בדגים, וגם המנה הזו, של לברק פיסטוק, 
הייתה טעימה. הדג היה עשוי בדיוק במידה,
ואני, כחובבת דגים ידועה, נהנתי מאד.
הדג הוגש על מצע של הניוקי ההורס שעליו כתבתי קודם, 
כך שהמנה הזו הפכה למושלמת עבורי(-:
המנה גם מתומחרת סביר, 98 ש"ח, ובהחלט הייתי מזמינה אותה שוב:





מנה פחות מוצלחת הייתה הפסטייה די ג'סיקה. 
פסטייה שייכת למטבח המרוקאי(בעל הג'סיקה הוא "תוצרת מרוקו"), 
והיא בעצם פשטידת בשר מתקתקה.
גם אם הפסטייה הייתה מוצלחת, לא הצלחתי להרגיש את טעמה "בזכות" הרוטב שהאפיל עליה. 
רוטב יין אדום וערמונים, דומיננטי מדי לטעמי,
חוצמזה, גם מבחינת ה"לוק", היא לא עשתה לי את זה:







המנה הבאה קצת בלבלה אותי. 
מצד אחד, אני מאד מאד אוהבת ירקות בטמפורה.
מצד שני, פה קיבלנו מנה של עשבי תיבול בטמפורה, שספגו המון שמן, ובתכל'ס, 
אין להם שום ערך תזונתי, כי המנה היא יותר "טמפורה", מ"עשבים",
אבל היא טעימה(-:
באופן אישי, פלטה של ירקות "רגילים" בטמפורה הייתה עושה לי את זה יותר:




המנה הבאה, שגם היא הייתה מנה שמבוססת על דג סלמון, 
הייתה סביצ'ה של סלט סלמון קצוץ עם ירקות, מוגש בתוך עלי אנדיב ברוטב שמן שום.
כמו שכבר אמרתי, המנות שהיו מעורבות בהן דגים, היו מנות נהדרות, בלי יוצא מן הכלל:




מזמן לא היה לנו סלמון(-:
היה לנו סלמון מעושן, סביצ'ה סלמון, ולקינוח, סטייק סלמון!
סלמון קייצי: סטייק סלמון עסיסי, מוגש עם חציל מדורה.
מנה נהדרת, ולמרות שאני לא אוכלת חצילים, בשום צורה שלהם, 
הסלמון היה טעים מאד, וכמנהג הדגים בג'סיקה, גם עשוי מדויק:









כמו בכל בר ראוי, גם בג'סיקה יש די ג'יי, ומוזיקה נהדרת.
האווירה במקום כיפית, ומתאימה לאנשי האלכוהול, הבירות והצ'ייסרים,
שרוצים בר עם אוכל משודרג, ולא רק "חומוס-צ'יפס-סלט" (-:





בעלי הג'סיקה, אבי ז'אנו, סיכם: "אנחנו שמחים להשיק  בג'סיקה את התפריט החדש לרגל חגיגות השנתיים המדהימות שעברנו עלינו. התיירים מדברים עלינו בכל העולם,  מניו יורק ועד ללונדון , התל אביבים חוזרים אלינו בגלל הים, האווירה ובעיקר בגלל האוכל הייחודי של חמודי. התפריט החדש שאב השראתו מהים המדהים שתל אביב מציעה לכולם בכל עונות השנה".
צודק, אבי ז'אנו. 
קיץ, ים, דגים בג'סיקה, ואלכוהול.
אה, וקינוח אחד הורס במיוחד.
מי צריך יותר?




ג'סיקה רסטרו בר, רציף הרברט סמואל 86 , תל אביב- צמוד לשגרירות ארצות הברית
המקום לחובבי אלכוהול, ים, תל אביב, סיגריות, מוזיקה ודגים(-:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.