Translate


מסעדה בבת ים? הפתעה! אוויר של ים, וים של אוכל טוב(-:






כשהוזמנתי למסעדה בבת ים,
אמרתי לעצמי: "אהמממ, שונית, בת ים? איפה זה בת ים, ואיך בכלל מגיעים לשם?"
באמת, אם יש שני מקומות במרכז שאני לא מגיעה אליהם, אלו חולון ובת ים.
סתם כי אין לי מה לחפש שם. ים יש בת"א, קניונים גם, ועל מסעדות טובות לא שמעתי שם יותר מדי.
מצד שני, הסתכלתי בתפריט, ואמרתי לעצמי: "נראה מעניין, תנסי, מה כבר יכול להיות?"
אז הלכתי.
הלכתי, והופתעתי.
יש קולינריה בבת ים!
מסעדת BG99 נפתחה לפני כחצי שנה בטיילת של בת ים, מול הים, ברחוב בן גוריון 99.
בכלל, יש לי חולשה ל-99.
גדלתי על דיזינגוף 99, הסרט והגלידה האמריקאית,
ולא מזמן גם סיקרתי מסעדה נהדרת שנפתחה בדיזינגוף 99, פיאצה קפה, איטלקית נהדרת.
יאללה, זה לא דיזינגוף, אבל גם בן גוריון הוא אישיות שווה לבקר אותה(-:


שעוני ויקטורינוקס בהשקת קולקציה חדשה ושווה!







הוזמנתי להשקת הקולקציה החדשה של שעוני ויקטורינוקס.
אמנם לא יצאתי משם עם שעון חדש, אבל יצאתי עם חשק לאחד כזה.
קצת על ויקטורינוקס ( VICTORINOX)
ויקטורינוקס הבינלאומית היא חברת ענק, אשר תחת דגלה קווי מוצר רבים הכוללים: אולרים, סכינים, תיקים, שעונים ואף ביגוד ובשמים. לכל קו ייצור זהות וסגנון משלו, אך משותפים לכולם חמשת הערכים העיקריים של החברה: פונקציונליות, חדשנות, אמינות, שוויצריות (SWISSNES) ומחיר הוגן, שיוצרים את המותג השווה "ויקטורינוקס".





חזה עוף מתובל על מצע עדשים ירוקות-מתכון למנה דיאטטית ובריאה!









לפעמים, אחרי שבוע שלם של ביקורים במסעדות ואכילת עשרות מנות ואלפי קלוריות, בא לי לסגור את השבוע עם משהו קליל יותר, משמין פחות, ובכל זאת, טעים ומזין.

זה קורה במיוחד בסופ"ש שבו הילדים הולכים לאבא שלהם, 
ואני צריכה לבשל לי ולעצמי. 
בימים כאלו אין לי חשק לבלות במטבח הרבה מדי זמן,
אז אני מחפשת פתרונות קלים ומהירים.
המנה הזו היא בדיוק זה:
חזה עוף מתובל, עשוי על מחבת פסים, עם עדשים ירוקות מטוגנות.
אז איך עושים את זה, בפחות מעשר דקות?


אוצרות טבע בצבע! פוסט צבעוני שכולו אוצר אחד גדול(-:



יש משהו בצביעה שגורם לי להרגיש כמו ילדה קטנה.
מותר ללכלך, מותר להתלכלך, וחוצמזה, למי לא בא לפעמים רגע של יצירתיות חסרת גבולות?
כשהזמינו אותי להשקת קולקציית "אוצרות טבע" של נירלט, הלכתי בשמחה.



ידעתי שאני הולכת לצבוע משהו(ולהתלכלך כהוגן!), וזה כבר עשה לי שמח.
קולקציית "אוצרות טבע" מכילה 30 גוונים חדשים לשנת 2013.

גלוסיבוקס מאי. נחמד, אבל פחות.













את גלוסיבוקס מאי פחות אהבתי. קופסה יחסית, מבחינתי, מאכזבת.
אם אין לי מוצר איפור בקופסה, היא מייד הופכת לפחות מעניינת, כי בסדר, עוד דוגמית בושם זה נחמד, עוד קרם שמבטיח לעשות לי פנים של בת 15 זה גם נחמד, ולפעמים אפילו מוצלח, אבל מבחינתי, לנסות מוצרי איפור חדשים, זו תמצית הגלוסיבוקס בשבילי.
ולא, לק זה לא איפור(-:
אני מצפה תמיד כשאני פותחת את הקופסה לאותו פריט חדש שאכיר, ושאתחיל לצרוך בקביעות.
תוכלו לראות למה אני מתכוונת כאן, בפוסט על קופסת מרץ, כשקיבלתי שני מוצרי איפור, ואחד מהם הפך להיות מוצר קבוע בתיק האיפור שלי.
נעבור לקופסה?


פסטה פסטו תרד. מתכון לפסטה קלה וירוקה שתעשה לכם שמח (-:












לפעמים, כשבא לי לגוון לי ולילדים(כי כמה אפשר לאכול שניצל-פירה-קציצות עוף-צ'יפס-פסטה בולונז-עוף בתנור?),

אני לוקחת מה שיש במקרר/פריזר, ומכינה להם משהו מרענן.
פסטה היא אחד מהמאכלים שאני אוהבת לשחק איתם.
גם תרד.
היום החלטתי ללכת על טוויסט לפסטה פסטו הרגילה שאני מכינה,
ולהכניס גם ירוק אחר, תרד.
הוא ירוק, הוא בריא, הוא טעים, ואפשר לשלב אותו בהמון מאכלים.
פשטידת התרד שלי היא אחת ממאכלי התרד שאני מכינה הרבה,
אם בא לכם פשטידה טעימה, הנה המתכון(-:


המתכון היום: פסטה פסטו תרד


אנגוס. הקומה השניה: מסעדת בשרים מעולה! אנגוס, חלק ב'.














על הבשר המשובח מהקומה הראשונה של מסעדת אנגוס,
כבר סיפרתי בפוסט הקודם.
עכשיו הגיע הזמן לבדוק האם הבשר המשובח, האדום והיפה הזה,
עובר גם טיפול נכון מבחינת צלייה וטעמים.
עלינו למעלה, חבורת בלוגרים קרניבורים, לקומה השנייה,
קומת המסעדה של "אנגוס".
את פנינו קיבל השף נבות שלח, שאחראי לתפריט הבשרים המחודש של אנגוס:

לאן? לאנגוס! אנגוס חיפה. פוסט לקרניבורים(-:



את הפוסט על מסעדת אנגוס החיפאית, שבה הוזמנתי לבקר,
אני אחלק לשני חלקים.
לא כי יש לי זמן מיותר, אלא פשוט כי המסעדה הזו מחולקת לשני חלקים,
ולכל חלק בה מגיע את הכבוד הממש ראוי לו.
אבל ממש. ראוי, ראוי, ראוי!
אני אתחיל עם הקומה הראשונה.
הקומה הראשונה היא קומה שכולה גן עדן לחובבי בשר.
על משפחת דבאח שמעתם? אין חובב בשר, לפחות בצפון, שלא שמע על הבשר של משפחת דבאח.
הבשר המשובח מגיע מהעדר הפרטי של המשפחה שמגדלת בשר בגליל כבר יותר מ-60 שנה.
נתחי הבשר באנגוס הם מהמובחרים שבנתחים.
כמו תמיד, אני אתן לתמונות לדבר, הן עושות את זה לפעמים הרבה יותר טוב ממני.
זו הכלה, ולכם רק נשאר להחליט עם איזה חלק שלה אתם הולכים לחופה(-:


קצת כמו, קצת לא, אבל הרבה יותר בריא. מנה של בריאות.





כל פעם כשהילדים שלי יוצאים לטיול, ומבקשים חטיפים,
אני חושבת לעצמי: "מי צריך את הדברים הכ"כ לא בריאים האלו"?
מצד שני, גם אני, כשיצאתי לטיולים שנתיים, לא ויתרתי על הביסלי והתפוצ'יפס
האהובים והמיתולוגיים.
בלית ברירה, אני מעמיסה עליהם כל טוב של שומן רווי, ואומרת לעצמי: "נו, מילא".
כשראיתי את הפרסומות של חטיפי מנה בטלוויזיה, אמרתי לעצמי: "וואלה, נראה מעניין":





כשהציעו לי לקבל אותם להתנסות, 
שמחתי. 
נו, מה לעשות, גם עלי פרסומות עובדות לפעמים(-:
בני הנוער שלי חגגו על החבילה עם המוצרים,
והאמת, לא נעים לי להגיד, אבל גם אני לא טמנתי את ידי מחוץ לשקית(-:
כן, גם אני אוהבת חטיפים!!!
אני אסקור את המוצרים לפי חוות הדעת של הילדים ושלי,
ואני אתחיל עם המוצר שאני חושבת שהוא הברקה,
חטיף תפוחי אדמה בטעם שוקו מייפל. 
הורס!
אכלתי אחד, כי פתחתי אותו לצילומים.
ואז עוד אחד. 
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
עד שהבנתי שחיסלתי חצי שקית!
אבל אז נכרתי שוב בפרסומת מהטלוויזיה.
נזכרתי שהחטיפים של MANA מוצגים כבריאים יותר מהמתחרים.
אז בדקתי.
החטיפים בעלי תכולת שומן רווי נמוכה- רק 2-3% לחטיף במקום 9-16% בחטיפים המקבילים בשוק. הפטנט הייחודי שפותח במיוחד עבור mana עושה שימוש בשמן קנולה, במקום שמן הדקלים המקובל בתעשייה, ומכיל כמויות שומן רווי גבוהות במיוחד, המזיקות לבריאות, גורמות לסתימת עורקים, מגבירות סיכויים למחלות לב ומעלות את רמת הכולסטרול הרע. חטיפי מנה מיוצרים על בסיס שמן קנולה, שעשיר באומגה 3 - חומצה חיונית להתפתחותו התקינה של הגוף, בעיקר לילדים.
אני מאוהבת!!!
ואת הלבבות שוקו מייפל אתם חייבים לנסות. אני התמכרתי(-:
לבבות- חטיף תפוח אדמה בצורת לבבות ב-3 טעמים: קלאסי, גריל, שוקו- מייפל:




הצ'יפסונים היו חביבים בהחלט, החבר'ה שלי חיסלו מהר, אפילו לא הספקתי לטעום.
צ'יפסונים- חטיף צ'יפסי בצורת טבעות בטעם קלאסי:




גם חטיפי הפרונטו היו טעימים מאד, והשתלבו לי נהדר עם גבינת שום-שמיר ועם קוטג' זיתים.
פרונטו- חטיף ב- 3 טעמים: קלאסי, נאצ'וס, גריל:





ועכשיו אני עוברת לפטיש הילדות שלי.
ביסלי!
טוב, זה לא בדיוק ביסלי, זה קראנצ'וס של MANA, 
אבל הטעם כמעט זהה, הטעמים הידועים והמוכרים בגרסה בריאה יותר ופחות שומנית,
וכחובבת ביסלי פלאפל וגריל, אתם יכולים להניח שלא נשאר מהן כלום.
מה שלא ברור לי, למה MANA לא גיוונו עם הצורות, ועשו "אחד לאחד" את הצורות המוכרות עם הטעמים המוכרים.
אבל מ'כפת לי, זה טעים(-:
קראנצ'וס- חטיף ב-5 טעמים: ברביקיו, גריל, בצל, פיצה, פלאפל:





מה שפחות אהבנו(ברוב קולות) הם חטיף שנקרא "רב דגנים".
פיזור הזעתר לא היה אחיד,
היו חלק מהיחידות שהיו עמוסות בכמות בלתי נעימה של זעתר, 
והמוצר הזה של MANA הוא הפחות מוצלח מהמוצרים שטעמנו.
חטיף עשיר במיני דגנים ובסיבים תזונתיים, מופחת שומן רווי באופן משמעותי (רק 1.5-1.8% שומן רווי לאריזה של 40 גרם), במגוון טעמים: קלאסי, זעתר, ושמנת בצל:



בפעם הבאה שהילדים שלי יצאו לטיול,
אין לי ספק שאת הביסלי המוכר והאהוב שאני קונה להם אחליף בגרסה הבריאה יותר של MANA, וגם את חטיפי הצ'יפס למיניהם.
הכל הרגיש לי פחות שומני ויותר נעים, על הידיים לא נשאר לי מעטה של שמן,
וחטיף הלבבות שוקו-מייפל, עליו אני בכלל לא מוכנה לוותר(-:


הרודס ים המלח. חלק ג: סתם פוסט של חול, עם בוקר כחול.





את הפוסט הקודם על מלון הרודס ים המלח סיימתי עם
"עליתי לחדר להחליף לבגד ים".
טוב, הגיע הזמן. צהריים אכלנו, נהננו, הרצאה וסיור במלון עשינו, התפעלנו,
עכשיו תנו לי להנות מהשמש, מהמלח, מהמים הכחולים והצוננים של הבריכה, מהמים החמימים של הים, מהשמשיות, ומהחול.
יום של חול, עם ים של כחול, עם הבריכה הצלולה,
ועם הים האחד ויחיד, ים המלח.
שוב, תמונות, תמונות, תמונות.
בעיקר(-:

החוף:
למלון הרודס ים המלח יש חוף פרטי צ-מ-ו-ד.
לא, זה ממש לא מובן מאליו. 


הרודס ים המלח. חלק ב: גן עדן בכחול-טורקיז.




בפוסט הקודם על מלון הרודס ים המלח, סיפרתי על חדר האוכל המקסים והמושקע, ועל ארוחת הצהריים המעולה.
היינו כ"כ רעבים כשהגענו, ששעטנו לעברו, ורק כשנחנו מעט מהנסיעה, הצלחנו לראות משהו בעיניים.
הפוסט הזה לא מדבר על אוכל, אבל אל תדאגו, יהיו עוד נוספים שיספרו לכם על חדר האוכל בהרודס ים המלח,
שהשאיר עלי רושם חזק וחיובי להפליא(-:
הרודס ים המלח, פוסט שני בסדרה, והפעם: העיצוב, הצבעים, והמעצב האירופאי החתיך(-:
אני אתחיל עם הלובי, שהוא "אולם התצוגה" של כל מלון באשר הוא.

קפה ב-2 ש"ח, דיוקן של שמעון פרס מ-6000 כוסות קפה, ושיא גינס? יום רביעי בנמל ת"א!!!


לרגל יום הולדתו ה-90(!) של כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס,
החליט מותג הקפה ג'ייקובס" לשבור את שיא העולם במוזאיקת קפה, עם דיוקנו של נשיא המדינה.




מתחם ג'ייקובס בנמל ת"א יהפוך לפסיפס מדהים של קפה.

הרודס ים המלח. אוי, האוכל, האוכל! חלק א: הגעתי לגן עדן.





כשהזמינו אותי להשקת עיתונאים של מלון הרודס ים המלח
לא יכולתי לסרב.
כחובבת נסיעות, טיולים, אוכל, פינוקים, ובתי מלון(ארבעה כוכבים פלוס, כן?) בעיקר, זרחתי כמו השמש של ים המלח, כבר יומיים לפני הנסיעה.
"אמא, קחי אותנו גם!" אמרו לי ה"נוער" שלי, ואני הסתכלתי עליהם בעיניים של "אוף, הלוואי שיכולתי",
וליבי נצבט. 
שוב אני יוצאת לעשות חיים, ומשאירה אותם "לבלות" בביה"ס, כשאני מבלה בים ובבריכה.
הבטחתי להם שאוטוטו החופש הגדול, וגם הם יקבלו הזדמנות לבלות איתי במלון כזה או אחר(-:
לים המלח הגענו בצהריים.
באוטובוס הייתה לנו "דיילת", שפינקה אותנו כל הנסיעה בשתיה, מאפים, פירות ופיצוחים.
(פה מגיע שאפו למשרד היח"צ של פתאל שעשה מעל ומעבר כדי להנעים לנו את הנסיעה, אין דברים כאלו!).
כשהגענו למלון, חשבתי לעצמי: "אחרי כל הפינוקים באוטובוס, למי יש חשק לארוחת צהריים?"
המחשבה הזו עלתה לראשי בעקבות נסיון עבר בארוחות צהריים בבתי מלון. 
לצערי, ארוחות הצהריים בבתי מלון הן לא גולת הכותרת של הארוחות, ולכן, לא נצפתה מצידי היסטריה לכיוון הארוחה הזו.

ואז נכנסתי לחדר האוכל.

וואו. או בגרסת התיירים: WOW