Translate


מי עדן משיקה: בר מים! הגיע הזמן :)





רובנו שאלנו את עצמנו למה "מי עדן", במקום להילחם בקונספט הכ"כ מוצלח של בר המים "תמי 4" ודומיו, זורמת איתו, ונכנסת לשוק המים המסוננים. נראה לי שאני יודעת את התשובה :)
המים של מי עדן מופקים החל מ-1980 ממעיין סלוקייה.


מתכון למג'דרה משגעת במיוחד :)













זה היה באחת מארוחות הצהריים שאכלנו יחד, שי ואני.
האוכל של שי תמיד טעים, אבל המנה הזו שהוא הכין הרסה אותי.
זה בסה"כ "אורז".
לא סתם "אורז", זו מג'דרה.
לא סתם "מג'דרה". זו ה-מג'דרה של שי.
באף מסעדה מזרחית לא תאכלו כזו:


מיסטר בין- הגירסה המשכרת!!! שף מאיר קרנש ב-Bin281 עם מילוי גאוני לטורטליני!!!





אני מודה 1 : אני אוהבת אוכל חלבי!
(אהמממ... רק יש בעיה אחת: אני אוהבת גם בשרי!)
אבל זה בסדר, אני אוהבת לאכול. נקודה.
חלבי, בשרי, הכל הולך. חוץ מחצילים :)
אני מודה 2: אני אוהבת יין!
אני מודה 3: למשרד היח"צ שהזמין אותי לשילוב מקסים במיוחד בין יין משובח לסדנת בישול חלבית/צמחונית.
היה כיף גדול לגלות מקום כ"כ מיוחד, עם אנשים כ"כ מיוחדים,
עם אלכוהול כ"כ משובח, ועם סדנאות כ"כ נעימות :)
Bin281 הוא מתחם יין חדש הממוקם ברחוב דיזנגוף 281, פינת יורדי הסירה, ת"א.
הביקור במתחם מציע מפגש חוויתי עם עולם היין תוך מעבר בין שלושה מתחמי יין ייחודיים, והאמת, המקום, החביבות והידע הנרחב של הבעלים גיא גולדמן, המבחר הבלתי הגיוני של אלכוהול (חובה לחובבי הז'אנר!)- יחזירו אותי למקום ללא ספק.
ביסטרו בר יין Bin281 נוסד על ידי גיא גולדמן בשנת 2011 כמימוש של חזון אישי הרואה בשילוב של יין, אלכוהול, קולינריה ומקום לאירועים באתר אחד, קונספט חדשני הנותן מענה לדרישות צרכנים שאוהבים לחיות, לאכול ולהנות.
אני, למשל :)




גלוסיבוקס יוני- קופסה אינטימית במיוחד :)





מה שיפה בקופסאות הגלוסיבוקס, שאני מקבלת עד פתח ביתי מדי חודש, הוא גורם ההפתעה.
יש קופסאות שוות, עם מוצרים שווים יותר, ויש קופסאות פחות שוות, עם מוצרים שהייתי מוותרת עליהן.
יש קופסאות שהייתי מוותרת עליהן, אבל מוצר אחד בקופסא הוא הסיבה שאני אומרת: וואלה, היה שווה להכיר.
הקופסה של יוני לא גרמה לי להתעלף. 
בעיניי, בכל קופסה צריך להיות מוצר איפור אחד לפחות, ומוצר טיפוח אחד לפחות.
בקופסה החודש זה היה מוצר האיפור: שקיק מייק אפ של קליניק :(


מסעדה באשדוד! G קפה, החלבית החדשה של גיא פרץ, עם השקיעה הכי יפה בארץ :)



זו ללא ספק הייתה אחת השקיעות היפות שראיתי.
שם, באשדוד, מצאתי את השקיעה היפה הזו,
כשהוזמנתי לטעום מיצירותיו של השף גיא פרץ,
בבית הקפה החדש שנפתח בפארק החדש באשדוד, מול הים.
לבית הקפה הגעתי כשעוד היה אור יום מלא:





אוכל תאילנדי- מתכון לקארי מסאמן של טלה. שף מק דאנג ב"בישולים"-חלק שני





עם השף מק דאנג כבר עשיתי לכם היכרות בפוסט הקודם על עקרונות הבישול התאילנדי.
אחרי שקיבלנו בבי"ס "בישולים" הרצאה מרתקת על המרכיבים של המנות התאילנדיות המסורתיות,  הגיע הזמן להתחיל לאכול אותן (-:
המנה הראשונה שלימד אותנו השף מק דאנג להכין היא מנה של
בשר טלה עם תפוחי אדמה ובצלצלי פנינה,
שנקראת בתאילנד קארי מסאמן של טלה.
ככה היא נראית בסיום ההכנה:


שף מק דאנג בבי"ס בישולים- עקרונות הבישול התאילנדי. אוכל תאילנדי-חלק ראשון


צריך לעצור רגע,
ולהסתכל עליו,
על הסופר-מגה-אולטרה שף התאילנדי,
שף מק דאנג, שהגיע לביה"ס "בישולים"(כבוד!),
כדי לנסות ולהתחיל להבין את החוויה שעברתי ביום ההוא,
היום שבו הוזמנתי להשתתף ביום לימודים של עקרונות הבישול התאילנדי.




מהדורה חדשה. פתאום בא לי ערסל, או מנורה, או משהו :)





עיצוב.
תמיד אני חושבת שאם הייתי בגלגול אחר, הייתי מעצבת.
לפני המון שנים חשבתי על הדגמים האלו של הבתים במשרדי המכירות,
ואמרתי לעצמי: "בא לי להכין דגמים, עם אנשים קטנים, ומכוניות קטנות, ועצים ודשא ומנורות".
זה אף פעם לא קרה, ואני גם לא ממש מאמינה בגלגולים,
אז התגלגלתי לאן שהתגלגלתי, אבל עיצוב תמיד משאיר לי פינה קטנה וחמה בלב.
בגלגול הבא אני אהיה מעצבת.
בינתיים, עד הגלגול ההוא, אני נהנית לראות דברים של אנשי הגלגול הזה,
שמגלגלים במוחם הקודח רעיונות מקוריים, יצירתיים, חדשנים ומאתגרים.
הוזמנתי לאירוע העיתונאים לרגל פתיחתה של תערוכת הבוגרים של המכון הטכנולוגי חולון בתחומי תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי ועיצוב פנים.
כמו תמיד, באירועים כגון אלו, נשארתי מרותקת.
החדשנות, השימוש בחומרים שונים ומשונים והרעיונות המקוריים מרתקים אותי.
אני אתן לכם הצצה לתערוכה המקסימה הזו, וממליצה לכם לתת קפיצה ולראות את הכשרונות של הדור הבא של עולם העיצוב.
אני אתחיל עם העיצוב התעשייתי, שהוא התחום שאותי, באופן אישי, הכי מרתק.
55 פרויקטים אפשר לראות בתערוכת הבוגרים.
במסגרת המגמה לייצר מוצרים מ"חומרי גלם" שהתעשייה מאסה בהם, פיתח שחר יעקבי טכנולוגיה הבאה לביטוי בתערוכה בסדרת רהיטים המבוססים על ניצול ומחזור חומר הציפוי הפלסטי של חוטי חשמל:


דג בתנור בקלי קלות. מתכון למנה משגעת!















בקיץ אין לי הרבה סבלנות לעמוד במטבח.
אני מאלתרת מתכונים מהירי הכנה, ממה שיש בבית.
הכי חשוב לי: קצר, טעים, ויפה(-:
הפעם הלכתי על דג, כי בקיץ, דגים הם הארוחה החביבה עלי.
גם ככה החום לא משאיר לי תיאבון לארוחות צהריים "כבדות", 
אז דגים הם הבחירה המושלמת עבורי.


המתכון היום: 
פילה בס בסגנון ים תיכוני, עם פלפלים ובצל,
על מצע אורז צהוב, לצד טחינה עם סומק.


אין אישה, נערה או ילדה שלא תגיד לי תודה על הפוסט הזה :)







כל יומיים פונה אלי יחצ"ן(כזה או אחר) לסיקור של מוצר(כזה או אחר).
בדר"כ אני מסרבת לסקר מוצרי סופר או פארמים למיניהם.
בקשות כמו "אנחנו רוצים שתכתבי על התה/החיתול/הפריכיות/צבע השיער החדש והמדהים", בדר"כ נענות בשלילה.
זה גם מה שעניתי אותו משרד יח"צ שהתקשר אלי בשביל לסקר מברשת לשיער.
"נו", אמרתי ליח"צנית החביבה, "את יודעת שאני לא כותבת על שטויות כאלו".
והיא, בהתלהבות, אמרה לי: "ברור שאני יודעת, לא הייתי מתקשרת אליך אם לא הייתי בטוחה שזה באמת משהו מיוחד. תאמיני לי, תנסי, ותראי שהיא מיוחדת".
אמרתי לעצמי: נו, טוב, נשמע שבאמת היא מתלהבת, מה אכפת לי להתנסות, מקסימום אודיע לה שלא מצאתי שום יתרון, מה שסביר שיקרה, ולא אכתוב.
אז הנה, אני כותבת :)
לא כי אני חייבת(כי אני לא חייבת לאף אחד כלום),
לא כי היא ביקשה(כי בקשות מגישים בשלושה עותקים ועם צ'ק שמן)
סתם כי בא לי שתכירו, כי התגובה הראשונה שלי הייתה "וואו", וזה כבר שווה סקירה :)
עד היום, זו הייתה המברשת של שלי ושל הבת שלי:



מתכון לפסטה עם רוטב סלק ושקדים. מנה טעימה, קלילה ויפה!












היום היה לי קצת זמן, וכשיש לי קצת זמן, אני אוהבת להיכנס למטבח, ולהפתיע את עצמי במנה מיוחדת לארוחת הצהריים.
אם היה לי סו שף שיקלף, יחתוך, יקנה וישטוף, הייתי מבלה יותר במטבח, זה בטוח(-:
לאחרונה גיליתי את הסלק, והתאהבתי.

כשמיקי פגש את וודקה. הארי וסאלי בגרסת 2013 (-:






זה היה אחד מהימים האלו, ששאלתי את עצמי אם אני הולכת או לא.
הוזמנתי לארוע עיתונאים שעניינו "השילוב בין אלכוהול לדגים כבושים".
נשמע לי מוזר.
אהבתי לדג הלקרדה שיכנעה אותי שיש לי סיבה ללכת, ולו רק כדי לטעום מהדבר המופלא הז שנקרא "דג כבוש".
נכון, לא את כולם אני אוהבת, אבל חלקם יכולים לעשות אותי מאושרת.
נו, הפולנים האלו, עם הדגים המלוחים, אני חלק מהם(-:
חוצמזה, אמרתי לעצמי, זה אירוע "לימודי".
להחכים בתחום הקולינרי זה משהו שאני ממש אוהבת.
אז הלכתי.
הארוע התקיים בשישקו.
מקום נפלא לאירוע שכזה.
יוסי בוזנח, מבעלי השישקו, הרעיף עלינו ים של אלכוהול, וים של ידע, גם(-:

מסעדת תיתורה. מאד לא כשרה, מאד כן טעימה.







לא בשביל כל מסעדה אני נוסעת. את הבּינוֹנִיוּת מיציתי.
לא כל מסעדה שווה את הנסיעה שלי, אבל את זה אני כבר יודעת מזמן.
לאחרונה, אני מוצאת את עצמי מסננת יותר ויותר את כמות ההזמנות למסעדות, כי כבר ראיתי הרבה, וטעמתי המון,
ו"סתם אוכל" או "עוד ריזוטו" כבר לא מצליחים לרגש אותי.
כשהזמינו אותי למסעדת תיתורה במודיעין, לא התלבטתי אפילו לשנייה.
הסתכלתי בתפריט, ואמרתי לעצמי: 
"מודיעין. קצת רחוק, אבל נראה שווה".
נסעתי.
נסעתי, ולא הצטערתי לרגע (-:
הגעתי לתיתורה ראשונה: