זה היה באחת מארוחות הצהריים שאכלנו יחד, שי ואני.
האוכל של שי תמיד טעים, אבל המנה הזו שהוא הכין הרסה אותי.
זה בסה"כ "אורז".
לא סתם "אורז", זו מג'דרה.
לא סתם "מג'דרה". זו ה-מג'דרה של שי.
באף מסעדה מזרחית לא תאכלו כזו:
שי נתן לי טיפ נפלא לבישול אורז, והסברים מדויקים על למה, כמה איך ומתי. שי הסביר, והטיפ שהוא נתן לי ל"איך יודעים שסיר אורז מוכן", אכן עובד. מבטיחה לכם, נגמרה שיטת ה"20 דקות על האש, מגבת, וחמש דקות השהייה".
מהיום יש לי את ה"שי-טה", שהיא השיטה של שי לבישול נכון של אורז.
אז איך עושים את זה?
איך בודקים שהאורז מוכן, בלי לפתוח את הסיר, ובלי לנחש?
השיטה של שי:
"השיטה פשוטה ביותר, אחרי כ-15 דקות מרימים את הסיר מהאש ומניחים אותו על מטלית שיש ספוגה במים, אם הסיר לא משמיע "פססססססססססטטט" עם המגע במטלית, מחזירים לאש ומחכים עוד דקה, ואז שוב בודקים. אם הוא כן משמיע "פסססססטט" סימן שהאורז מוכן ואז מורידים מהאש, מכסים ונותנים לנוח."
ועכשיו ההסבר ה"מדעי":
"הדביקות של האורז לא קשורה למים אלא לעמילן, אותה אבקה שיש לשטוף מהאורז היטב באמצעות מסננת בטרם הבישול. לכל סוג אורז יש כמות מים מדויקת של בישול, פחות מכמות זו האורז יוצא קשה ולא מבושל מספיק, יותר מכמות זו האורז יוצא רך מדי, אם האורז נמצא על האש ללא מים הוא נשרף, אם מורידים אותו כאשר יש בו עוד מים הוא יוצא רטוב, לכן על מנת לעשות אורז מוצלח צריך לשים בדיוק את כמות המים, ולהוריד אותו מהאש מיד כאשר המים נגמרים בסיר.
כל עוד יש מים בסיר הטמפרטורה של הסיר לא תעבור 100 מעלות, ברגע שהמים אוזלים הטמפרטורה מזנקת מעל 100 מעלות וכפועל יוצא כאשר מניחים את הסיר על מטלית רטובה היא מאדה את המים במהירות ומשמיעה רעש, ועל כן הרעש הנ"ל הוא אינדיקציה לעובדה שאין יותר מים בסיר (ושהאורז מוכן)."
מתכון של המג'דרה המצוינת הזו:
שמים סיר על האש, קוצצים בצל אחד לבן ואחד סגול,
מטגנים בשמן זית.
מוסיפים פלפל אדום קצוץ ושתי שיני שום.
אחרי שמזהיב מוסיפים כוס אורז שטוף וכוס עדשים שטופות ומערבבים.
מוסיפים ארבע כוסות מים, שתי כפיות מלח,
חצי פלפל צילי ופטרוזיליה קצוצה.
מכסים ומניחים להתבשל על אש נמוכה עד שמוכן (לפי השיטה שלמדנו פה, לשים את הסיר על מטלית לחה, ולשמוע אם יש פסססססס...)
מחכים רבע שעה(!) לפני ההגשה (-:
בתיאבון!!!
תגובות
הוסף רשומת תגובה