Translate


מסעדת תיתורה. מאד לא כשרה, מאד כן טעימה.







לא בשביל כל מסעדה אני נוסעת. את הבּינוֹנִיוּת מיציתי.
לא כל מסעדה שווה את הנסיעה שלי, אבל את זה אני כבר יודעת מזמן.
לאחרונה, אני מוצאת את עצמי מסננת יותר ויותר את כמות ההזמנות למסעדות, כי כבר ראיתי הרבה, וטעמתי המון,
ו"סתם אוכל" או "עוד ריזוטו" כבר לא מצליחים לרגש אותי.
כשהזמינו אותי למסעדת תיתורה במודיעין, לא התלבטתי אפילו לשנייה.
הסתכלתי בתפריט, ואמרתי לעצמי: 
"מודיעין. קצת רחוק, אבל נראה שווה".
נסעתי.
נסעתי, ולא הצטערתי לרגע (-:
הגעתי לתיתורה ראשונה:








את פני קיבל איש חביב במיוחד, שמסתבר שהוא הבעלים והשף, בוקי דסה.
אם לא בשביל האוכל הנפלא שיוצא מהידיים שלו, שווה לבוא בשביל אפילו רק בשביל בוקי.
השילוב בינו לבין האוכל יוצר את האווירה האידיאלית למסעדת שף איכותית אבל לא "מתפלצנת", כפי שנהוג בתל אביב רבתי.
בכל זאת, בפריפריה, כמו בפריפריה. מבחינת הלקוח? הכי כדאי בפריפריה, יש שם הפתעות נעימות, וגם תמחור סביר, ומנות שלא שולחות אותי חזרה הביתה רעבה, אחרי ש"הורדתי" 250 ש"ח(-:
המנות ברובן היו מצוינות, ואני בטוחה שאתם רוצים לשמוע קצת עליהן:

מה אכלנו?

לסיפתח קיבלנו לחם מרוקאי (פריינה) וחמאה.
הלחם היה מעולה!!!




המנות הראשונות:

קרפצ'יו חציל
חציל קלוי בשמן זית, בלסמי מצומצם, טחינה, שקדים קלויים ובזיליקום:
מכיוון שאני לא אוכלת חצילים, ויתרתי. המנה נראתה נהדר, ולמרות שאני לא אוכלת חצילים, היא עוררה בי חשק ויזואלי לחסל אותה(-:






טוב, ירקות, כידוע לכם, זה לא אני, אבל זה היה טעים,
במיוחד עם הצלפים והאנשובי:
סלט פנצנלה
עגבניות, פלפל חריף, צנוניות, כוסברה, צלפים ואנשובי,
והכל יושב על קרוסטיני, ומקבל טעמים מדליקים ומעקצצים:






טרטר פילה-בקר
פילה בקר קצוץ, בכבישה עדינה של טחינה, בלסמי וכוסברה, על פלפל קלוי וקרוסטיני.
לפני כשנתיים, כשהייתי בפריז ואכלתי במסעדת
"לה גראנד קלובר" Le Grand Colbert,
חבריי הפריזאים הזמינו סטייק טרטר.
בימים ההם סטייק טרטר נראה לי מוזר לאכילה,
היום דווקא מסתדר לי לאכול בשר נא,
למרות שאני מעדיפה אנטריקוט על האש:




וזה טרטר שאני הכנתי לפני כחצי שנה, עם ביצת שליו.
לא קשור, אבל סתם נזכרתי(-:



מנה נהדרת מהתפריט החדש של תיתורה, היא מנת הטורטליני:
טורטליני במילוי צלי בקר וירקות שורש בבישול ארוך, ברוטב חמאה, יין לבן, בצל, מרווה, אגוזם וערמונים:
נפלאה!!!



קלאמרי לימון.
אויש, כמה שאני אוהבת קלאמרי!!!
המנה הגיעה כשהאדים עוד עולים ממנה, תענוג אמיתי:



המנה היא מנת קלאמרי לימון,
קלמרי מושחם בחמאה על מחבת לוהט, בלימונים כבושים ופטרוזיליה.
המנה מרשימה, מתומחרת נהדר, רק שאני פחות אהבתי את המרירות של הלימונים הכבושים,
הייתי מעדיפה שטעמם יהיה מעודן יותר במנה, ואז היא הייתה פשוט מושלמת, בעיניי:



מנת השרימפס ארטישוק הייתה מעניינת, ובכלל, פירות ים קונים אותי, אז אני משוחדת.
מה היה בה?
שרימפס, ארטישוק כבוש, שום, בזיליקום, חמאה, יין לבן.
מנה מעולה, אבל חכו למנת השרימפס הבאה, היא הייתה המנצחת שלי(-:



המנה המעלפת הזו תחזיר אותי לתיתורה שוב ושוב.
יכולתי לאכול ממנה עוד ועוד, בלי להרגיש שמיציתי.
מומלצת בחום!!!
שרימפס היזאקי
שרימפס ברוטב סמיך של יין לבן, שמנת ואצות היזאקי.
צריך לטעום כדי להבין, תוך כדי שאני כותבת קיבלתי חשק להגיע הערב לתיתורה(-:



מנה מאד מעניינת נוספת היא המנה של הקוקי סאן ז'אק:
סקאלופ גבינה כחולה
צדפות קוקי סאן ז'אק צרובות ועשויות ברוטב שמנת, גבינת רוקפור ושבבי תפוח עץ.
מופלאה וטעימה, גם בשבילה אחזור בכיף:



מהמנות העיקריות לא יצא לי לטעום הרבה,
מכיוון שכל אחד מאיתנו בחר את המנה העיקרית שלו,
ולכן, אני אתאר לכם את המנות "אז איז", בלי חוות דעת.
בעקבות המנות הראשונות שטעמתי+המנה העיקרית שלי, אני בטוחה שכל אחת מהעיקריות שהוגשו לשולחן הייתה טעימה ועשויה היטב.
אין ספק, רואים שבמטבח יש "יד של שף", ואני מאד אהבתי את השילובים, הטעמים וצורת ההגשה, שהיא לא פחות חשובה.

מנות עיקריות- שנתחיל?  (-:

אני פותחת דווקא עם שלי, מכיוון שעליה אני יכולה לתת חוות דעת.
אני הזמנתי סטייק אנטריקוט:
אנטרקוט בגריל
סטייק אנטריקוט, מיושן, עשוי על הגריל ומוגש ברוטב יין אדום לצד תפו"א אפוי:




מבחינתי, אין חשיבות גדולה יותר ממידת עשייה מדויקת של הבשר.
כבר יצא לי להגיע למסעדות שמתמחות בבשר, שמידת הצלייה הייתה שונה לאורך הנתח.
כן, כן, גם זה קרה(-:
אני חייבת לציין שמידת העשייה הייתה מדויקת, בדיוק כפי שביקשתי אותה,
ואתם יכולים לראות איך האנטריקוט שלי נראה אחרי ש"כיסחתי" אותו.
מושלם!!!




מבחינת המנות הבשריות, גם מנת הפילה נראתה נפלא, ואפילו לרגע הצטערתי שלא בחרתי אותה.
פילה בקר בפורט
פילה בקר ברוטב יין פורט לצד תפו"א אפוי ושעועית ירוקה:




כל מנה שיצאה מהמטבח, הצטערתי שלא הזמנתי אותה.
גם את זו(-:
שרימפס פרובנסל
שרימפס בשמן זית, לימונים כבושים, עגבניות מיובשות, זיתים, עשבי תיבול וניוקי מושחמים:





וגם את זו(אני חייבת לחזור לאכול אותה, פשוט חייבת!)!!
ריזוטו פירות-ים
ריזוטו עם שרימפס, קלמרי, ארטישוק, לימון, יין לבן ושמנת.
נו, תגידו אתם, לא שווה לנסוע עד מודיעין בשביל אוכל כזה? (-:






האמת, אני שבעתי.

יאללה, לקינוחים:

הקינוחים הם קינוחים תוצרת בית, אותם מכינה אשתו של בוקי.

אני הזמנתי דואט שוקולד וגבינה, שהיה טעים, ומריר במידה, כמו שאני אוהבת:
שכבה של עוגת גבינה אפוייה, על שכבה של עוגת שוקולד רכה ועשירה, מעליהם גאנאש שוקולד לבן.
הדואט הוגש עם פירות יער, אני הייתי מעדיפה אותו עם משהו קרמי ומתקתק יותר, כי כשעוגת גבינה מגיעה עם פירות יער, פירות היער משתלבים בה בצורה נפלאה, ומאזנים.
פה היו לי קצת יותר מדי טעמים, אבל העוגה כעוגה נהדרת:




כשהגיע הברולה, אמרתי לבוקי: "טוב, ברולה זה ברולה"
בוקי, חצי נעלב, אמר לי: "הבדל הקטן הוא שאצלנו משתמשים בו רק בשמנת, בלי חלב בכלל. ובוניל אמיתי. מקלות."
לקחתי ביס מהברולה.
אכן, עשיר וטעים!




גם את הקינוח הזה לא יצא לי לטעום, אבל נראה לי שבביקור הבא שלי בתיתורה, זו תהיה הבחירה שלי.
קרמבו!!!
מוס שוקולד חלב מצופה בשוקולד לבן, על בראוני עשיר,
טובל בגאנאש שוקולד מריר עם שקדים.
קרמבו שוחה בגאנאש.
יכול להיות רע? (-:



המנה האחרונה שהגיעה לשולחן הייתה פאי תפוחים עם גלידה.
זה קינוח שתמיד עובר אצלי, אם הוא עשוי כמו שצריך.
גם בגזרת הקינוחים הצלחנו(-:



תיתורה:
מומלצת, ואפילו מאד.
לתושבי מודיעין, פנינה של ממש.
אלו הרגעים שבהם אני, תושבת ראש העין נטולת המסעדות,
מקנאה.
כמו כל פולניה טובה, אני אשב לי בחושך, ואשתה קפה ברולדין,
עד שאגיע שוב למודיעין, וזה בטוח יהיה בקרוב.



השדרה המרכזית 15 (ליגד סנטר), מודיעין
דואר אלקטרוני : titorarest@walla.co.il

 08-9761499