דלג לתוכן הראשי

צימעס. מתכון מתוק ומשגע :)




צימעס












צימעס בשבילי הוא נוסטלגיה ביתית. 
מאז שהייתי ילדה, בכל ראש השנה, הצימעס, שהוא בעצם גזר מתוק עם סוכר וצימוקים, היה מונח בגאון על שולחן החג שלנו. 
ראש השנה אף פעם לא עבר בלי שהכתום המתוק הזה יתחיל לנו שנה מתוקה במיוחד :)
הפעם הכנתי צימעס מעט "משודרג", אבל עדיין מסורתי, עם טעם ביתי של נוסטלגיה.

מתכון לצימעס

חומרים:

2 כפות שמן קנולה
2 כוסות גזר מבושל וחתוך לקוביות
2 כפות סילאן
2 כפות צימוקים מושרים במים חמים
כף סוכר חום
שקדים מולבנים פרוסים
מעט מלח

הוראות הכנה:

לחמם את השמן במחבת, להוסיף את הגזר ולערבב מעט.
להוסיף את הסילאן, הצימוקים והסוכר.
להוסיף מעט מלח ולערבב עד להתקרמלות.
להוסיף שקדים מולבנים ולערבב כדי שיספגו את הטעמים.

הגשה:

להניח על צלחת ולקשט בנבטי בזיליקום:




בתיאבון!!!

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.