דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2013

מסעדת דגים חדשה בנמל ת"א. דרבי שווה זה לא רק בבלומפילד :)

כמה שאני אוהבת דגים! יש משהו בדגים שעושה שמח. גם בפירות ים, כמובן. הוזמנתי לאירוע נוצץ+++ (בר רפאלי הייתה, זה כבר אומר הכל), לרגל פתיחת מסעדת דגים חדשה בנמל ת"א. "דרבי בר דגים פורט", כל מה שעושה לאנשים לי טוב. דרבי, כשהפועל ת"א מנצחת בו. בר, כי יש בו אלכוהול:) דגים, נו, כי הם דגים. פורט, כי נמל זה תמיד אוויר ואווירה :)

יומיים של געגוע. סיפור אמיתי על אהבה, ומתכוני קפה נפלאים.

כל אחד והאהבות שלו. מוכר לכם המשפט הזה, נכון? לי יש אהבה אחת קטנה. זו לא התמכרות, זו פשוט אהבה. קפה.

שברו-לט איט ביט :) שברולט טראקס. מכונית משפחתית מנצחת!

זה לא סוד שאני אהבת מכוניות. זה לא סוד שאני אוהבת מכוניות מהירות, וכבישים מהירים. נו, לפני 18 שנה, כשכולם הלכו לאוניברסיטה, אני בחרתי להיות על הכבישים. בחרתי את המקצוע הכי מוזר שיכולה הייתה לבחור בחורה בגילי. בגיל 25 התחלתי את לימודי הוראת הנהיגה, כי חשבתי שלשבת באוטו כל היום זה תענוג. אז זהו, שלשבת באוטו זה תענוג, לשבת באוטו כל היום וללמד נהיגה זה לא תענוג בכלל :) בשלב כלשהו, החלטתי ש"סתם נהיגה" זה משעמם, ואני, חולת אדרנלין, לא יכולה להסתפק בלנהוג 100 קמ"ש על כביש 5 או 130 על כביש 6. נו, זה משעמם. והחלטתי שהגיע הזמן לבלות באקסטרים. חוצמזה, מאז ששמו מצלמות מהירות בכביש 5 זה עוד יותר משעמם :) עשיתי שני דברים: 1. יצאתי לקורס של נהג המירוצים ראם סמואל ב"מסלולים", קורס של מאמני נהיגה מתקדמת. לא מאמינים? הנה, יש לי הוכחה קבילה בבית משפט :)

לזניה גבינות בשלושה צבעים עם רוטב בשמל-ערמונים. מתכון מעלף וצבעוני :)

כמעט תמיד אני קונה הרבה יותר ממה שאני צריכה, בעיקר באגף הגבינות. המגירה של מוצרי החלב אצלי תמיד מפוצצת, ולא פעם אני מוצאת את עצמי "נתקעת" עם גבינות שהתוקף שלהן עומד להסתיים עוד כמה ימים, ואני יודעת שאין סיכוי שאני אצליח לסיים את כולן :) ברגעים כאלו, אני לוקחת כל מה שיש במקרר, ומאלתרת. הכי כיף אילתורים :) הפעם הלכתי על לזניה מבצק פסטה תרד(אל תיבהלו, הוא קנוי, ואפשר למצוא אותו בסופר),  עם שתי שכבות של מלית, עגבניות וגבינות,  ועם רוטב בשמל, ערמונים ומלח שחור לעיטור. יצא... נו, אלוהי. חוצמזה, יש גם תחרות מתכונים של פיראוס, אז מצאתי עוד סיבה להשתולל עם גבינה בולגרית :)

מתכון צמחוני: סינייה כרובית עם טחינה. מעדן!

יש ימים שבהם העולם מחייך אלי. זה קורה בעיקר כשאני אוכלת משהו טעים במיוחד :) זה קרה השבוע, כשהכנתי סינייה כרובית. היא יצאה כ"כ טעימה, שאני מרגישה שאם אני לא אשתף אתכם, זה יהיה עוול לאנושות. חוצמזה, קצת מתכונים צמחוניים אף פעם לא הזיקו לאף אחד :)

ריבר. נהר של סושי משגע במיוחד :)

הפעם, אני פותחת את הפוסט עם שיר. אחד מהשירים שאהבתי מאד בשנים "ההם", בדור אחר :) Boat On The Rive- Styx קחו לכם רגע של שלווה נוסטלגית, תדמיינו שאתם על שפת הנהר:

נועה ביסטרו. מסעדה לטבעונים, גם :)

לחבר טוב שלי הייתה יומולדת. מכיוון שהייתה לי הזמנה לסקר את קורדליה היפואית של ניר צוק, החלטתי שהפעם אותו חבר יקר ראוי להצטרף אלי לארוחה,  בדיוק ביום הולדתו. בעוד אני מסתכלת על התפריט של קורדליה באתר של מתחם השף ניר צוק, ומנסה להבין מה החבר הטבעוני שלי הולך לאכול שם, נחו עיניי על ביסטרו נועה, שגם היא במתחם, רק שלה מבחינתי היה פלוס אחד גדול במקרה הספציפי: מסעדת נועה נחשבת ל-VEGAN FRIENDLY.  במקום ישנה אלטרנטיבה מהותית לטבעוניים/צמחוניים שרוצים לאכול טוב(ומחפשים בנרות אוכל טוב "בחוץ"). במקום קיים תפריט מיוחד עם מפת סימון המסמנת מנות צמחוניות (V) וטבעוניות (T). בתפריט גם מסמנים מנות ללא גלוטן וללא לקטוז, לרגישים. שיניתי כיוון והזמנתי מקום ל"נועה ביסטרו".

מסעדה בירושלים, כזו שכיף לי לחזור אליה שוב, ושוב, ושוב :)

ירושלים. עיר ש(כמעט)תמיד כיף לחזור אליה. יש בה הכל מהכל, גם באגף הקולינאריה. הביקור הקודם שלי במסעדת "ערבסק" במלון אמריקו קולוני היה נפלא, טעים ונעים. אם בא לכם להיזכר, אז הנה, כאן . אחרי חוויה כמו זו של הפעם הקודמת, שהזמינו אותי שוב לבקר בבר הקיץ של אמריקן קולוני, כמובן שלא יכולתי לסרב. "ברור", אמרתי :) ושוב, אין מקום לטעויות. נכון, האוכל לא זול, אבל הוא טוב. ממש טוב. והכי חשוב, תמיד אפשר לאכול שם דברים מקוריים או כאלו שאין בשגרת היום יום שלי. הפעם אכלתי טחול ומוח. מעניין כמה אינטיליגנציה הייתה במוח הזה :) קבלו אותו, המוח הראשון שטעמתי בחיי, והוא היה טעים. כן, זה מוזר קונספטואלית לאכול מוח, אבל התמודדתי בכבוד :) מוח טלה מטוגן בפירורי לחם: 95 ש"ח

הגאדג'טים החדשים במטבח שלי :) בוקר של שופינג ב"שף דיפו"-להרגיש כמו ילד בחנות צעצועים

כשאני נכנסת לחנות מתמחה של כלי מטבח, זה מרגיש לי כמו ילד שנכנס לחנות צעצועים, ולא יודע את נפשו מאושר. כשהוזמנתי לבקר בחנות המקצועית "שף דיפו" , מאד שמחתי. בשבילי החנויות האלו הן ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לצערי, דווקא המקום במטבח ובארונות שלי מוגבל, אז אני ממשיכה לפנטז על כל פריט שאני רואה בחנויות האלו, ומקווה שיום אחד יהיה לי מטבח ענק, כזה כמו שבתוכניות הבישול, עם אי ענק באמצע, וארונות שיוכלו להכיל את כל הגאדג'טים שאני יכולה לקנות בחנויות האלו. מהביקור ב "שף דיפו" יצאתי עם כמה גאדג'טים חדשים, שכשראיתי אותם מיד אמרתי: "את זה אני צריכה", ואחרי שתי דקות "את זה אני צריכה", וככה הסתובבתי בין ה"שבילים" בחנות, עם חיוך וצרכים בלתי פוסקים, שלא את כולם הצלחתי לממש. הפעם, אני אתחיל דווקא עם ה-גאדג'ט הכי מוצלח שניכסתי לעצמי, ואני מודיעה לכם בלי היסוס: כל אחד ואחת שאוהבים לבשל ובמיוחד לאפות חייב אותו לעצמו.  אני מאוהבת בו, ומשתמשת בו בלי הפסקה מאז הביקור בחנות. קבלו אותו: משקל מטבח מתוחכם ושימושי, נוח וידידותי, ובעזרתו

פיצה ביתית נפלאה בפחות מ-2 דקות הכנה :)

ערב. בעצם, כבר לילה. הבת שלי, בת 15, בררנית אוכל לא קטנה, אומרת בקול מיואש: "אמא, אני רעבה ואין לי מה לאכול!" ואני, חסרת אונים. לא באמת שאין מה לאכול בבית, היא פשוט לא אוכלת יותר מדי דברים, והפרודקטים שאיתם אני יכולה להכין לה משהו לא רבים. "להכין לך לחמניה עם חביתה?", אני שואלת. לא, אכלתי בבוקר", היא עונה. "להכין מלאווח? טוסט? פירה? לחם מטוגן?" (אין מה לשאול אותה לגבי סלט/גבינות/חומוס) והיא עונה, "לא, בא לי משהו אחר!" "טורטייה!" אמרתי בהתלהבות, אבל היא עיקמה את הפרצוף היפה שלה. פתאום היא זרקה לחלל האוויר: "תכיני לי פיצה על טורטייה". לידיעתכם: פיצה על טורטייה היא אחד הדברים הקלים להכנה, השווים, והטעימים במיוחד לארוחות ערב של ילדים שנמאס להם מכל השאר :) יצאה פיצה מעולה, בדקה וחצי הכנה. הערה:  שלא כהרגלי, התמונה צולמה באייפד, כי לא התחשק לי להוציא את "מצלמת התותח" מהתיק באמצע הלילה, אז זו לא איכות הצילום שאתם רגילים אליה, מקווה שתסלחו לי, הפעם :) רוצים מתכון קליל לארוחת ערב לילדים(