Translate


מסעדת דגים חדשה בנמל ת"א. דרבי שווה זה לא רק בבלומפילד :)












כמה שאני אוהבת דגים!
יש משהו בדגים שעושה שמח.

גם בפירות ים, כמובן.
הוזמנתי לאירוע נוצץ+++ (בר רפאלי הייתה, זה כבר אומר הכל), לרגל פתיחת מסעדת דגים חדשה בנמל ת"א.
"דרבי בר דגים פורט", כל מה שעושה לאנשים לי טוב.
דרבי, כשהפועל ת"א מנצחת בו.
בר, כי יש בו אלכוהול:)
דגים, נו, כי הם דגים.
פורט, כי נמל זה תמיד אוויר ואווירה :)


יומיים של געגוע. סיפור אמיתי על אהבה, ומתכוני קפה נפלאים.





כל אחד והאהבות שלו.
מוכר לכם המשפט הזה, נכון?
לי יש אהבה אחת קטנה.
זו לא התמכרות, זו פשוט אהבה.
קפה.


שברו-לט איט ביט :) שברולט טראקס. מכונית משפחתית מנצחת!






זה לא סוד שאני אהבת מכוניות.
זה לא סוד שאני אוהבת מכוניות מהירות, וכבישים מהירים.
נו, לפני 18 שנה, כשכולם הלכו לאוניברסיטה, אני בחרתי להיות על הכבישים.
בחרתי את המקצוע הכי מוזר שיכולה הייתה לבחור בחורה בגילי. בגיל 25 התחלתי את לימודי הוראת הנהיגה,
כי חשבתי שלשבת באוטו כל היום זה תענוג.
אז זהו, שלשבת באוטו זה תענוג, לשבת באוטו כל היום וללמד נהיגה זה לא תענוג בכלל :)
בשלב כלשהו, החלטתי ש"סתם נהיגה" זה משעמם, ואני, חולת אדרנלין, לא יכולה להסתפק בלנהוג 100 קמ"ש על כביש 5 או 130 על כביש 6. נו, זה משעמם. והחלטתי שהגיע הזמן לבלות באקסטרים.
חוצמזה, מאז ששמו מצלמות מהירות בכביש 5 זה עוד יותר משעמם :)
עשיתי שני דברים:
1. יצאתי לקורס של נהג המירוצים ראם סמואל ב"מסלולים", קורס של מאמני נהיגה מתקדמת.
לא מאמינים? הנה, יש לי הוכחה קבילה בבית משפט :)


לזניה גבינות בשלושה צבעים עם רוטב בשמל-ערמונים. מתכון מעלף וצבעוני :)












כמעט תמיד אני קונה הרבה יותר ממה שאני צריכה, בעיקר באגף הגבינות.

המגירה של מוצרי החלב אצלי תמיד מפוצצת, ולא פעם אני מוצאת את עצמי "נתקעת" עם גבינות שהתוקף שלהן עומד להסתיים עוד כמה ימים, ואני יודעת שאין סיכוי שאני אצליח לסיים את כולן :)
ברגעים כאלו, אני לוקחת כל מה שיש במקרר, ומאלתרת.
הכי כיף אילתורים :)
הפעם הלכתי על לזניה מבצק פסטה תרד(אל תיבהלו, הוא קנוי, ואפשר למצוא אותו בסופר), עם שתי שכבות של מלית, עגבניות וגבינות, ועם רוטב בשמל, ערמונים ומלח שחור לעיטור.
יצא... נו, אלוהי.
חוצמזה, יש גם תחרות מתכונים של פיראוס, אז מצאתי עוד סיבה להשתולל עם גבינה בולגרית :)


מתכון צמחוני: סינייה כרובית עם טחינה. מעדן!














יש ימים שבהם העולם מחייך אלי.
זה קורה בעיקר כשאני אוכלת משהו טעים במיוחד :)
זה קרה השבוע, כשהכנתי סינייה כרובית.
היא יצאה כ"כ טעימה, שאני מרגישה שאם אני לא אשתף אתכם, זה יהיה עוול לאנושות.
חוצמזה, קצת מתכונים צמחוניים אף פעם לא הזיקו לאף אחד :)


ריבר. נהר של סושי משגע במיוחד :)






הפעם, אני פותחת את הפוסט עם שיר.
אחד מהשירים שאהבתי מאד בשנים "ההם", בדור אחר :)
Boat On The Rive- Styx
קחו לכם רגע של שלווה נוסטלגית, תדמיינו שאתם על שפת הנהר:


נועה ביסטרו. מסעדה לטבעונים, גם :)







לחבר טוב שלי הייתה יומולדת.
מכיוון שהייתה לי הזמנה לסקר את קורדליה היפואית של ניר צוק, החלטתי שהפעם אותו חבר יקר ראוי להצטרף אלי לארוחה, בדיוק ביום הולדתו.
בעוד אני מסתכלת על התפריט של קורדליה באתר של מתחם השף ניר צוק, ומנסה להבין מה החבר הטבעוני שלי הולך לאכול שם, נחו עיניי על ביסטרו נועה, שגם היא במתחם, רק שלה מבחינתי היה פלוס אחד גדול במקרה הספציפי:
מסעדת נועה נחשבת ל-VEGAN FRIENDLY. 
במקום ישנה אלטרנטיבה מהותית לטבעוניים/צמחוניים שרוצים לאכול טוב(ומחפשים בנרות אוכל טוב "בחוץ").
במקום קיים תפריט מיוחד עם מפת סימון המסמנת מנות צמחוניות (V) וטבעוניות (T).
בתפריט גם מסמנים מנות ללא גלוטן וללא לקטוז, לרגישים.
שיניתי כיוון והזמנתי מקום ל"נועה ביסטרו".


מסעדה בירושלים, כזו שכיף לי לחזור אליה שוב, ושוב, ושוב :)






ירושלים.
עיר ש(כמעט)תמיד כיף לחזור אליה.
יש בה הכל מהכל, גם באגף הקולינאריה.
הביקור הקודם שלי במסעדת "ערבסק" במלון אמריקו קולוני היה נפלא, טעים ונעים.
אם בא לכם להיזכר, אז הנה, כאן.
אחרי חוויה כמו זו של הפעם הקודמת, שהזמינו אותי שוב לבקר בבר הקיץ של אמריקן קולוני, כמובן שלא יכולתי לסרב.
"ברור", אמרתי :)
ושוב, אין מקום לטעויות.
נכון, האוכל לא זול, אבל הוא טוב.
ממש טוב.
והכי חשוב, תמיד אפשר לאכול שם דברים מקוריים או כאלו שאין בשגרת היום יום שלי.
הפעם אכלתי טחול ומוח.
מעניין כמה אינטיליגנציה הייתה במוח הזה :)
קבלו אותו, המוח הראשון שטעמתי בחיי, והוא היה טעים.
כן, זה מוזר קונספטואלית לאכול מוח, אבל התמודדתי בכבוד :)
מוח טלה מטוגן בפירורי לחם: 95 ש"ח


הגאדג'טים החדשים במטבח שלי :) בוקר של שופינג ב"שף דיפו"-להרגיש כמו ילד בחנות צעצועים





כשאני נכנסת לחנות מתמחה של כלי מטבח, זה מרגיש לי כמו ילד שנכנס לחנות צעצועים, ולא יודע את נפשו מאושר.
כשהוזמנתי לבקר בחנות המקצועית "שף דיפו", מאד שמחתי.
בשבילי החנויות האלו הן ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
לצערי, דווקא המקום במטבח ובארונות שלי מוגבל, אז אני ממשיכה לפנטז על כל פריט שאני רואה בחנויות האלו, ומקווה שיום אחד יהיה לי מטבח ענק, כזה כמו שבתוכניות הבישול, עם אי ענק באמצע, וארונות שיוכלו להכיל את כל הגאדג'טים שאני יכולה לקנות בחנויות האלו.
מהביקור ב"שף דיפו" יצאתי עם כמה גאדג'טים חדשים, שכשראיתי אותם מיד אמרתי:"את זה אני צריכה", ואחרי שתי דקות "את זה אני צריכה", וככה הסתובבתי בין ה"שבילים" בחנות, עם חיוך וצרכים בלתי פוסקים, שלא את כולם הצלחתי לממש.
הפעם, אני אתחיל דווקא עם ה-גאדג'ט הכי מוצלח שניכסתי לעצמי, ואני מודיעה לכם בלי היסוס:
כל אחד ואחת שאוהבים לבשל ובמיוחד לאפות חייב אותו לעצמו. 
אני מאוהבת בו, ומשתמשת בו בלי הפסקה מאז הביקור בחנות.
קבלו אותו: משקל מטבח מתוחכם ושימושי, נוח וידידותי, ובעזרתו גיליתי שביצה שוקלת בערך 50 גרם, כך שאם כתוב לכם במתכון 200 גרם ביצים, תדעו שזה ארבע ביצים :)



כשהכנתי את המאפינס ואת עוגת הגזר, השתמשתי בו למדידה מדויקת של המרכיבים, כשיש אפשרות למדוד לפי כוסות או לפי גרמים.
אני אומרת לכם:
כנסו ל"שף דיפו", וקחו לעצמכם אחד כזה.
שווה כל שקל שתשימו עליו, היפיוף החכם הזה:



הגאדג'ט השני, שממש, אבל ממש אהבתי, הוא המשפך הביתי. 
מי שמבקר בבתי מלון בטח מכיר את המשפכים התעשייתיים שאיתם מכינים בארוחת הבוקר את הפנקייקס.
הם עשויים מנירוסטה, ובאמת שאין לי צורך באחד כזה.
בביקור ב"שף דיפו" עיניי נחו על משפך ביתי מפלסטיק, וכמובן שאיך שהוא הגיע הביתה הילדים לא ויתרו, ועשינו ניסיון ראשון איתו:



טוב, הוא מדליק!!!
אז למה הוא כזה?
כי בניגוד להכנת פנקייקים עם מצקת או כל כלי אחר, יוצאת כמות לפי הצורך והרצון, לא נוזל הכל מסביב, והעיגולים יוצאים מושלמים.
אנחנו אוהבים פנקייק!!!
עוד מוצר שאני מאד נהנית ממנו, וממליצה לכל חובבי הז'אנר :)



אם פנקייק עגול "רגיל" לא מספיק לכם, מצאתי בחנות גם מחבת פנקייק לילדים הקטנים שבחבורה, עם דמויות מקסימות.
הצטערתי שהילדים שלי כבר גדולים מדי לפנקייק'ס שכאלו :)



האמת, המטרה שהצבתי לי בהגעה ל"שף דיפו" הייתה רכישת סכין שף, כי תמיד הילדים שלי אמרו "אמא, עזבי סכין שף, את תחתכי" (הם מכירים אותי, יודעים שאני עושה הכל מהר, וגם מסכינים "רגילים" אני נחתכת חופשי) :(
אבל... הפעם לא ויתרתי. 
בהתחלה בחרתי לעצמי סכין שף של ויקטורינוקס, אבל אז הציעו לי בחנות ללכת על משהו אחר, שיהיה קל יותר ליד הלא גדולה שלי, והאמת?
זו הייתה עצה נהדרת, ועכשיו יש לי סכין שף נפלאה של "ארקוס", ולא סתם סכין שף, אלא סכין שנקראת lady arcos,
עם ידית לבנה נוחה להפליא, ובגודל שמתאים לי בדיוק:



אין ספק, סכין שף משדרגת את העבודה במטבח, ואם אתם מחליטים לקנות אחת כזו, אל תוותרו על ביקור בחנות מקצועית, כדי שיוכלו להתאים לכם את הסכין שלכם בצורה הטובה ביותר!!!
אהה, אני נהנית מכל רגע, רואים, נכון?





מי שעוקב אחרי יודע שאחד מהמאכלים שאני הכי אוהבת זה פירה.
בכל שעה, אם הפירה מוכן כראוי, הוא המעדן הכי טעים שיש.
כשיש אהבה שכזו, מי מוותר על שדרוג שלה?
אז שדרגתי :)
במסעדות יש פירה רך וטעים, שהרבה שואלים את עצמם איך מגיעים למרקם הזה.
בקלות, עם מכשיר שנקרא "מולין" (בלשון העם), ובשמו הרשמי והמדויק: מוּלֶן אָ-לֶגוּם (Moulin a legumes).
המולין היא מטחנת ירקות בעלת מנואלה בחלקה העליון:



המולין היא מטחנת הפירה המקובלת בעבודה במסעדות.
ב"שף דיפו" מצאתי מולין ממתכת שמתאים לצרכים ביתיים(כמובן שיש גם גדלים אחרים שמתאימים למסעדות ולצרכים תעשייתים), ומבחינתי, הגעתי לגן עדן :)
ככה זה נראה בבית שלי מאז שחזרתי מ"שף דיפו".
עכשיו גם אני מכינה פירה אלוהי:)



ואם אנחנו בקטע של פחמימות(ואני תמיד בקטע של פחמימות), כמובן שבכל חנות מתמחה אפשר למצוא גם מכונות ביתיות להכנת פסטה.
אני עוד לא הגעתי לשלב בחיים שבא לי להכין פסטה בבית, נראה לי יותר מדי התעסקות, ואני, היפראקטיבית שכמותי, אין לי הרבה סבלנות לזה :)
יש לי חברה שקנתה מכונת פסטה, והדברים שהיא מוציאה בעזרתה טעימים להפליא :)



כשירדתי לקומה התחתונה של "שף דיפו", התחלתי להתרוצץ כמו עכבר מעבדה. מהתלהבות, כמובן:)
בקומה התחתונה יש תבניות מכל הסוגים וכל המינים, בכל הגדלים ובכל הצורות :)
אני אתחיל עם תבניות מיוחדות שהבטחתי לעצמי שמתישהו אקח גם אותן.
הראשונה, תבנית ל... פלפל ממולא!!!
זה רעיון גאוני! הפלפלים לא נופלים, לא מתהפכים, לא נפתחים, אלא עומדים כמו חיילים שמוכנים לקרב,
רגע לפני שהם נכנסים לגוב האריות, או לגוב התנור :)



עוד תבנית שכשהגעתי הביתה הצטערתי שלא לקחתי, כי היא גאונית, זו התבנית הזו, תבנית טריפל.
היא מגיעה עם מרית, והיא מכילה שלוש תבניות אינגליש קייק בתבנית אחת, כך שאפשר להכניס שלוש עוגות או שלושה לחמים,
או שלוש-מה-שבא-לכם בטעמים שונים בו זמנית לתנור.
אחחח, זה הרגע שאמרתי לעצמי שכשאני אהיה גדולה, ה-כ-ל יהיה לי בבית, כל התבניות שבעולם :)



תבניות מתכת נוספות ומדליקות, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת בהן, הם שתי אלו, כשזו עם שני החלקים פשוט משגעת.
האמת, היום אפשר להכין יצירות כמו בקונדיטוריות, רק צריך את המתכון הנכון, והכלים כבר עושים את העבודה :)



באגף התבניות הסתובבתי הרבה זמן.
היה לי קשה להחליט עם איזה צורות אני חוזרת הביתה.
אני מאד אוהבת את הסיליקוניות, הן נוחות לעבודה, בעלות צורות מגוונות, כל מה שבא לנו להכין, יצא כמו יצירת אמנות בזכות התבניות האלו:



בין אלו שאיתן חזרתי הביתה עם חיוך ענק על הפרצוף הייתה התבנית הזו:



איתה כבר הספקתי להכין את עוגת הגזר בציפוי שוקולד, התוצאה הייתה מושלמת :)


עם תבניות הסיליקון אפשר להכין דברים נפלאים, בזכות הצורות המקסימות, כמו שכבר אמרתי.
הנה, עוד דוגמאות לעוגות שהכנתי עם תבניות סיליקון, מי שהמציא אותן גאון :)
עוגת גבינה עם ביסקוויטים לוטוס:



ומאפינס, שזה בכלל תענוג להכין עם תבניות סיליקון.
על הדרך, קחו שוב את המתכון למאפינס תפוחים שיכורים:



וגם למאפינס התאנים ההורס שלי:


ואת כל הטוב הזה אי אפשר לסיים בלי כוס תה צמחים,
עם קנקן תה מעוצב ומדליק, כמובן.
של "שף דיפו", ברור:)


ואחרי התה, נו, נהיה לי חם.
אשמתי. לא הבאתי מ"שף דיפו" גם מד חום :)
טוב, זה כבר בקנייה הבאה:


ואם גם לכם בא על כמה דברים כיפיים למטבח(כי בינינו, למי לא בא?),
אתם מוזמנים לתת קפיצה ל"שף דיפו".
תגלו שם עולם ומלואו, ואם אתם חובבי בישול, גם אתם תחזרו עם חיוך גדול הביתה.
ב-מ-י-ו-ח-ד אם תצטרפו למועדון הלקוחות של שף דיפו,
שמקנה 15%(!!!) הנחה בכל קניה. תענוג!!!
להצטרפות למועדון הלקוחות




שדרות יהודית 24 ת"א
03-6244034



מוזמנים לעקוב אחרי foodil




פיצה ביתית נפלאה בפחות מ-2 דקות הכנה :)














ערב. בעצם, כבר לילה.
הבת שלי, בת 15, בררנית אוכל לא קטנה, אומרת בקול מיואש:
"אמא, אני רעבה ואין לי מה לאכול!"
ואני, חסרת אונים.
לא באמת שאין מה לאכול בבית, היא פשוט לא אוכלת יותר מדי דברים, והפרודקטים שאיתם אני יכולה להכין לה משהו לא רבים.
"להכין לך לחמניה עם חביתה?", אני שואלת.
לא, אכלתי בבוקר", היא עונה.
"להכין מלאווח? טוסט? פירה? לחם מטוגן?"
(אין מה לשאול אותה לגבי סלט/גבינות/חומוס)
והיא עונה, "לא, בא לי משהו אחר!"
"טורטייה!" אמרתי בהתלהבות, אבל היא עיקמה את הפרצוף היפה שלה.
פתאום היא זרקה לחלל האוויר:
"תכיני לי פיצה על טורטייה".
לידיעתכם: פיצה על טורטייה היא אחד הדברים הקלים להכנה, השווים, והטעימים במיוחד לארוחות ערב של ילדים שנמאס להם מכל השאר :)
יצאה פיצה מעולה, בדקה וחצי הכנה.
הערה: שלא כהרגלי, התמונה צולמה באייפד, כי לא התחשק לי להוציא את "מצלמת התותח" מהתיק באמצע הלילה, אז זו לא איכות הצילום שאתם רגילים אליה, מקווה שתסלחו לי, הפעם :)
רוצים מתכון קליל לארוחת ערב לילדים(או לעצמכם, כמובן)?
ברור שכן. אז הנה:

מתכון לפיצה ביתית על טורטייה(2 פיצות אישיות)

חומרים:
2 טורטיות(קוטר 20 ס"מ)
שמן זית
גבינה צהובה
קופסה קטנה של רסק עגבניות
תערובת תיבול איטלקית
תוספות:
עגבניות שרי שוקו(הטעם שלהן נפלא!)
זיתים ירוקים
**אפשר להחליף את התוספות ולשים מה שאוהבים, כמובן :)

אופן ההכנה:
להניח בתבנית נייר אפייה
להניח 2 טורטיות בתבנית
לזלף מעט שמן זית על הטורטייה
למרוח על כל טורטייה כף גדושה של רסק עגבניות
לפזר את הגבינה הצהובה, מעל להניח את התוספות.
מעל התוספות לפזר עוד קצת גבינה צהובה מגורדת, ומעל לפזר תערובת תיבול איטלקית.
עוד הזלפה קלה של שמן זית,
ולתנור בחום של 180 מעלות, עד שמוכן :)

מבטיחה לכם, אחרי אחת כזו תרצו עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת.
מזל שבחבילה של הטורטיות יש רק 8 יחידות :)


בתיאבון!!!

למתכונים נהדרים נוספים, מוזמנים לעקוב אחרי foodil