אני מתחילה עם השאלה הנצחית:
איפה לדעתכם החומוס הכי טוב בארץ?
אני מצאתי אותו. זהו. מבטיחה לכם, חובבי החומוס, אם עוד לא יצא לכם לאכול שם, אתם תודו לי.
בדרכי לביקור בנצרת, שעליה כתבתי כאן, הוזמנתי לעצור במסעדה בזרזיר.
זרזיר נמצאת כ-10 ק"מ מנצרת, כך שהמיקום התאים לי "בול".
זרזיר נמצא על כביש 79, בואך עמק יזרעאל.
הגענו לזרזיר למסעדת אל סולטאן בשישי בצהריים, המסעדה הייתה עמוסה.
אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים, וכראוי לישוב בדואי, גם מסעדת אל סולטאן היא מסעדה בדואית.
היא לא סתם מסעדה בדואית. היא מסעדה בדואית נהדרת.
מעכשיו, בכל פעם שאסע לכיוון הזה, אני מתכוונת לעצור משם.
כשחזרתי בשבת מנצרת, עברתי שם שוב, ולקחתי אוכל נפלא הביתה.
סוף סוף מצאתי את החומוס הכי טעים בארץ. בדיוק שם.
בכניסה למסעדה אפשר לראות את הקירות עמוסות הכתבות.
יש שם כתבה "כל גרגר מלך". ואכן, זה בדיוק כך.
כל גרגר מלך.
אשכרה מלך, כמו שראוי להגיד בשפה הרחוב שבו נמצאת המסעדה הנהדרת הזו.
חלק ונעים, גרגירים מושלמים, תיבול מעולה.
חובה לטעום!!!
אז מה היה לנו בזרזיר?
אוכל נפלא. של בית. השף של המסעדה, סולטאן אל-פול, הסביר לנו שמי שאחראי לבישול שלו היא אמא שלו.
הוא היה עומד לידה במטבח, והכל הגיע ממנה. כשהוא מדבר על הבישול של אמא שלו, רואים איך העיניים שלו נדלקות.
סוג של "אמא שלי הבשלנית הכי טובה". ואמא? למדה מהסבתא. אמא ג'מילה והסבתא אניסה. הייתי רוצה לשבת יום אחד אצלו בבית, ושאמא שלו תארח אותי :)
לפי האוכל הטעים שאכלתי שם, אמא שלו באמת בשלנית נהדרת, והצליחה להעביר לסולטן את הכשרון שלה.
ארבעה מאחיו עובדים שם, ילדיו גם, ובכלל, הצוות כולו הוא ממשפחתו של סולטן:
פתחנו עם קובות נפלאות, בתיבול ערבי-מזרחי-בדואי מדויק, עם טחינה נעימה:
פסטלים ממולאים וכיפיים:
לצידו הוגשו לנו פיתות חמות מהמאפייה הצמודה:
מקלובה.
אכלנו מקלובה עם אורז, כבש, גזר, חציל, בצל, כרובית ושקדים.
טעים טעים!!!
אין, הורסת.
אני כ"כ אוהבת מקלובה!!!
פירוש השם 'מקלובה' הוא משהו שהופכים אותו.
מתכון המקלובה של "אל סולטאן" הוא עם פרגיות, ומבחינתי זה מושלם, זה בשר רזה יותר.
אפשר כמובן להכין את המקלובה גם עם בקר או כבש.
הבדואים לא ממהרים לשום מקום, והמקלובה בהחלט מתכון שצריך להשקיע בו זמן, אבל כל דקה שווה :)
----------------------------------------------------------
מתכון למקלובה של אל סולטאן:
מצרכים:
1 ק"ג אורז (ו2.5 ליטר מים)
1/2 ק"ג גזר (פרוס באלכסון)
1 ק"ג חציל (חתוך בקוביות גדולות)
1/2 ק"ג בצל (חתוך לרבעים)
1 ק"ג כרובית (חתוכה לחתיכות קטנות)
2 ק"ג פרגיות (חתוכות לחלקים קטנים)
אופן ההכנה:
מטגנים טיגון קל את הגזר, החציל, הבצל והכרובית. אחרי הטיגון מכניסים למים רותחים את הגזר.
מטגנים את הפרגיות, ומוסיפים את הפרגית המטוגנת לגזר שבמים.
לאחר חמש דקות רתיחה מוסיפים את הבצל.
לאחר 5 דקות נוספות מוסיפים את האורז, מנמיכים את האש ומבשלים כעשרים דקות.
מוסיפים את הכרובית ולאחר מכן את החציל, ל-15 דקות נוספות.
מכבים את האש ומכסים הרמטית.
ממתינים 10 דקות ופותחים את הסיר.
רק מהריח אפשר להתעלף.
בתיאבון:)
------------------------------------------------------------
ככה נראה הר של מקלובה:
בצלחת אחרת הוגשו לנו שני תבשילים מעולים:
שולבטה(מימין): תבשיל בורגול חם עם קישוא, חציל, ובצל ברוטב עגבניות.
מאנזלה(משמאל): תבשיל חומוס, חצילים, בשר ובצל ברוטב עגבניות.
ממולאים טעימים לאללה:
(מאד אהבתי את ההגשה בקערות החרס האלו):
שווארמה עסיסית שאפשר לאכול בלי סוף, מוגשת עם סומק ושקדים:
ולסיום, שלושה שיפודים שונים, מעולים אחד אחד.
פרגית, כבש וקבב:
לסיכום: הייתה ארוחה מושלמת!
לצערי באותו יום שהייתי נגמר סלט הכרובית עם הטחינה, סלט שאני מטורפת עליו.
לא הזכרתי את מגוון הסלטים הענק, אבל בשבת, בדרך חזרה, הייתי רעבה, אז עברתי דרך מסעדת אל סולטאן כדי לחטוף משהו לדרך וגם כדי לקחת חומוס הביתה.
לשמחתי, היה סלט כרובית עם טחינה, קניתי הר של כרובית בטחינה, שיהיה לי בערב בבית :)
.JPG)
כמובן שקניתי גם המון חומוס, פסטלים, ועוד כמה דברים טובים:
היא עשתה לי שמח בדרך הביתה, וגם הייתה במחיר סביר לגמרי.
נדמה לי עשרה שקלים.
מסקנה:
מסעדת אל סולטאן מומלצת בחום.
קחו בחשבון שבשבת בצהריים מפוצץ, לדעתי כדאי להגיע באמצע השבוע, או בשבת מוקדם.
בשישי כשישבנו היה סביר, למרות שהיה מלא, אבל דווקא בכיף.
אל סולטאן
כביש ראשי, זרזיר
יום א'-שבת 22:00 - 08:00
תגובות
הוסף רשומת תגובה