דילוג לתוכן הראשי

החופשה החלומית שלי במלון שיש בו הכל. והלב? יהרהר ויחמוד :)







חלום.
אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם.
הכל היה מושלם.
מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים:
המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל.
בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי.
זו הייתה חופשה חלומית.
הוזמנתי למלון עין גדי, לסופ"ש, ויצאתי עם טעם של עוד, והרבה עוד.
כשנסעתי, הייתי קצת סקפטית. לפני כמה שנים טובות הייתי בחופשה במלון עין גדי, והיה בסדר, אבל זהו. בסדר.
הספא עוד לא היה קיים, החדרים היו "קיבוציים" להפליא ונטולי חן, והאוכל? אהמממ... קיבוצי במלוא מובן המילה.
ארוחת הבוקר "של אז" הייתה מאד פשוטה, מאד ביצה קשה+קוטג'+לחם פרוס+ירקות חתוכים.
חדר אוכל של קיבוץ :)
אבל...
מלון עין גדי עבר שינוי מטורף מאז שביקרתי בו.
החדרים נראים לגמרי אחרת, חדר האוכל הוא כבר לא "חדר אוכל", האוכל עשיר ונהדר, ונוסף מתחם הספא המדהים, ספא סינרגיה.
בפוסט הזה אני אספר לכם על כל שאר החופשה החלומית שלי במלון עין גדי.

החדרים:



החדרים נעימים מאד.
המיטה נוחה, וישנתי נהדר בלילה :)
ישנתי בחדר סטנדרט, יש גם חדרי בוטיק, שמיועדים לאלו שרוצים חופשה יוקרתית בקיבוץ.
חדרי הסטנדרט:



חדרי בוטיק, חלקם צופים לנחל ערוגות:









את החופשה ביליתי עם הילדים, או בעצם עם "הנוער" שלי.
ראוי לציון:
הילדים, ברגע שהם נכנסים לחדר במלון, כברירת מחדל הם נשכבים על המיטה הזוגית, ופותחים טלוויזיה.
הפתעה מאד נעימה חיכתה לנו פה. בבתי מלון שביקרתי בהם לאחרונה, מטעמים של חיסכון ככל הנראה, בוחר המלון בחבילה מצומצמת של ערוצים מאחת מחברות הכבלים, ולנו אין יותר מדי בחירה. אנחנו צריכים להסתפק במועט. זה תמיד מעצבן אותי, כי יש לי ערוץ שאני אוהבת להירדם איתו, ולילדים יש את הערוצים שבא להם לראות, וזה תמיד מבאס שאין מה לראות, כי מישהו החליט לחסוך.
יאפ!
בעין גדי החליטו לפנק עד הסוף, וכל הערוצים של יס פתוחים, מה שנותן הרגשה של "בית", בלי פשרות!
כיף אמיתי, ושאפו. אהבנו :)


עין גדי- אחד מהמקומות היפים בארץ
לא בכדי נכתבו המילים(עם הביצוע המקסים של אריק איינשטיין)
"עין גדי, עין גדי, מה היה כי צמחת בחמה, 
עין גדי, עין גדי, איך פלגים בך חותרים בשממה, 
עין גדי, עין גדי, בך היופי יופע בכל הוד, 
והלב יהרהר ויחמוד, והלב יהרהר ויחמוד" 


הקיבוץ עצמו הוא קיבוץ מאד מטופח. 
חדרי המלון נמצאים בנקודות שונות, ותוך כדי שיטוט נחשפים ליופי מכל הכיוונים, יופיו של המדבר שנושק לים:





ים המוות, או ים החיים?
אנחנו עשינו מחיים בים המוות :)








 בין שבילי בית המלון:






מצחיק איך הם מסתובבים שם, תושבים לכל דבר :)







בסמוך למשרד הקבלה של המלון, אפשר לראות את הקקטוסים הידועים של קיבוץ עין גדי, במלוא הדרם:



הקקטוסים הם מוטיב חוזר בקיבוץ, אפשר לראות אותם, להתפעל מהם, ולצלם אותם בכל מקום:

















ככה זה נראה שם, בקיבוץ היפה הזה, עם הגן הבוטני של מלון עין גדי:


























סיור בין השבילים של הקיבוץ תמיד עושה טוב לנשמה(האמת, לפעמים אני קצת מקנאה בקיבוצים האלו, איזו שלווה ואיזה תנאים אידיאלים לגידול ילדים, מרחבי דשא והמון ירוק בעיניים):








בקיצור, הקיבוץ הזה הוא אוסף של יופי טבעי, עם המון צבעים של אדמה, ים ופריחה :)





האוכל:
האוכל היה מגוון, עשיר, והאמת? כלום לא היה חסר.
זה ממש לא אותו חדר אוכל של קיבוץ עין גדי שביקרתי בו לפני שנים.
ארוחת הערב הייתה מעולה, עם המון תבשילים מהמטבח הערבי/מרוקאי/עירקי.
הייתה פינת חומוס מקסימה, שבה אפשר לשים חומוס על הצלחת, ולהוסיף עליו מה שבא לכם: פול, בשר, פטריות, ועוד.
רעיון מקסים, במיוחד במדינה שבה חומוס הוא המאכל הלאומי :)
אין לי מה להגיד יותר מדי, חוץ מ"היה טעים".
לכולנו היה מה לאכול, כולל לבת שלי, שלא אוכלת כל דבר.
בבוקר היה חסר לי פנקייק(או יותר נכון לילדים שלי, שרגילים לפנקייק בבתי מלון), אבל תכל'ס, לא היה חסר כלום.
והאמת, לשם שינוי, לא התחשק לי לצלם את האוכל. התישק לי רק לאכול, אז הפעם אין יותר מדי תמונות אוכל :)






















לסיכום:
מה היה חסר לי במלון עין גדי?
מאד פשוט: עוד כמה ימים :)
אם בא לכם חופשה שם, תקראו לי, אני גם באה!!!!






מוזמנים לעקוב אחרי foodil




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.