Translate


החופשה החלומית שלי במלון שיש בו הכל. והלב? יהרהר ויחמוד :)







חלום.
אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם.
הכל היה מושלם.
מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים:
המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל.
בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי.
זו הייתה חופשה חלומית.
הוזמנתי למלון עין גדי, לסופ"ש, ויצאתי עם טעם של עוד, והרבה עוד.
כשנסעתי, הייתי קצת סקפטית. לפני כמה שנים טובות הייתי בחופשה במלון עין גדי, והיה בסדר, אבל זהו. בסדר.
הספא עוד לא היה קיים, החדרים היו "קיבוציים" להפליא ונטולי חן, והאוכל? אהמממ... קיבוצי במלוא מובן המילה.
ארוחת הבוקר "של אז" הייתה מאד פשוטה, מאד ביצה קשה+קוטג'+לחם פרוס+ירקות חתוכים.
חדר אוכל של קיבוץ :)
אבל...
מלון עין גדי עבר שינוי מטורף מאז שביקרתי בו.
החדרים נראים לגמרי אחרת, חדר האוכל הוא כבר לא "חדר אוכל", האוכל עשיר ונהדר, ונוסף מתחם הספא המדהים, ספא סינרגיה.
בפוסט הזה אני אספר לכם על כל שאר החופשה החלומית שלי במלון עין גדי.

החדרים:



החדרים נעימים מאד.
המיטה נוחה, וישנתי נהדר בלילה :)
ישנתי בחדר סטנדרט, יש גם חדרי בוטיק, שמיועדים לאלו שרוצים חופשה יוקרתית בקיבוץ.
חדרי הסטנדרט:



חדרי בוטיק, חלקם צופים לנחל ערוגות:









את החופשה ביליתי עם הילדים, או בעצם עם "הנוער" שלי.
ראוי לציון:
הילדים, ברגע שהם נכנסים לחדר במלון, כברירת מחדל הם נשכבים על המיטה הזוגית, ופותחים טלוויזיה.
הפתעה מאד נעימה חיכתה לנו פה. בבתי מלון שביקרתי בהם לאחרונה, מטעמים של חיסכון ככל הנראה, בוחר המלון בחבילה מצומצמת של ערוצים מאחת מחברות הכבלים, ולנו אין יותר מדי בחירה. אנחנו צריכים להסתפק במועט. זה תמיד מעצבן אותי, כי יש לי ערוץ שאני אוהבת להירדם איתו, ולילדים יש את הערוצים שבא להם לראות, וזה תמיד מבאס שאין מה לראות, כי מישהו החליט לחסוך.
יאפ!
בעין גדי החליטו לפנק עד הסוף, וכל הערוצים של יס פתוחים, מה שנותן הרגשה של "בית", בלי פשרות!
כיף אמיתי, ושאפו. אהבנו :)


עין גדי- אחד מהמקומות היפים בארץ
לא בכדי נכתבו המילים(עם הביצוע המקסים של אריק איינשטיין)
"עין גדי, עין גדי, מה היה כי צמחת בחמה, 
עין גדי, עין גדי, איך פלגים בך חותרים בשממה, 
עין גדי, עין גדי, בך היופי יופע בכל הוד, 
והלב יהרהר ויחמוד, והלב יהרהר ויחמוד" 


הקיבוץ עצמו הוא קיבוץ מאד מטופח. 
חדרי המלון נמצאים בנקודות שונות, ותוך כדי שיטוט נחשפים ליופי מכל הכיוונים, יופיו של המדבר שנושק לים:





ים המוות, או ים החיים?
אנחנו עשינו מחיים בים המוות :)








 בין שבילי בית המלון:






מצחיק איך הם מסתובבים שם, תושבים לכל דבר :)







בסמוך למשרד הקבלה של המלון, אפשר לראות את הקקטוסים הידועים של קיבוץ עין גדי, במלוא הדרם:



הקקטוסים הם מוטיב חוזר בקיבוץ, אפשר לראות אותם, להתפעל מהם, ולצלם אותם בכל מקום:

















ככה זה נראה שם, בקיבוץ היפה הזה, עם הגן הבוטני של מלון עין גדי:


























סיור בין השבילים של הקיבוץ תמיד עושה טוב לנשמה(האמת, לפעמים אני קצת מקנאה בקיבוצים האלו, איזו שלווה ואיזה תנאים אידיאלים לגידול ילדים, מרחבי דשא והמון ירוק בעיניים):








בקיצור, הקיבוץ הזה הוא אוסף של יופי טבעי, עם המון צבעים של אדמה, ים ופריחה :)





האוכל:
האוכל היה מגוון, עשיר, והאמת? כלום לא היה חסר.
זה ממש לא אותו חדר אוכל של קיבוץ עין גדי שביקרתי בו לפני שנים.
ארוחת הערב הייתה מעולה, עם המון תבשילים מהמטבח הערבי/מרוקאי/עירקי.
הייתה פינת חומוס מקסימה, שבה אפשר לשים חומוס על הצלחת, ולהוסיף עליו מה שבא לכם: פול, בשר, פטריות, ועוד.
רעיון מקסים, במיוחד במדינה שבה חומוס הוא המאכל הלאומי :)
אין לי מה להגיד יותר מדי, חוץ מ"היה טעים".
לכולנו היה מה לאכול, כולל לבת שלי, שלא אוכלת כל דבר.
בבוקר היה חסר לי פנקייק(או יותר נכון לילדים שלי, שרגילים לפנקייק בבתי מלון), אבל תכל'ס, לא היה חסר כלום.
והאמת, לשם שינוי, לא התחשק לי לצלם את האוכל. התישק לי רק לאכול, אז הפעם אין יותר מדי תמונות אוכל :)






















לסיכום:
מה היה חסר לי במלון עין גדי?
מאד פשוט: עוד כמה ימים :)
אם בא לכם חופשה שם, תקראו לי, אני גם באה!!!!






מוזמנים לעקוב אחרי foodil