זה היה עוד ערב שיגרתי בחיי.
עוד ערב שבו לבשתי את הג'ינס הנצחי, זרקתי עלי איזו גופיה שחורה, ויצאתי לבלות בדיוק באותו מקום שבו התחלתי לעבוד בגיל 17.
אז בעצם, זה ממש לא היה עוד ערב שיגרתי. יצאתי לדייט עם השכן, במקום שבו התחלתי את קריירת המלצרות שלי :)
המקום השתנה, הזכרונות נשארו.
אורי, רינת, שלום, חזי, שרה, אילן ואנשים נוספים שליוו את ימי הנעורים שלי כבר מזמן לא שם, ב"קפה אוסלו" המיתולוגי.
יש משהו מרגש בלחזור למקום שהיה פעם סוג של בית עבורי.
נכון, הוא אחר.
הוא מודרני, מלא פאן, עם בעלים צעירים ומדליקים שהם חלק מאושיות הבליינות התל אביבית, עם גינה מקסימה, ועם יין טוב במחירים הכי שפויים בארץ.
הוא אחר, אבל הוא סנטימנטלי מאד, עבורי.
היום, מה שזכור ל"זקני ת"א" כ"קפה אוסלו", הפך לבר יין מקסים, שנקרא "אל וסינו".
אז הלכתי לשכן, וביליתי איתו את הלילה.
שתינו המון יין. ברור, ככה זה כשלוקחים מחיר שפוי על היין, תקראו לזה "מחיר חנות", ומחייבים רק על דמי חליצה.
זה מה שמיוחד במקום שבו ביליתי בערב הזה, שהתחיל עם השכן, ונגמר בהרבה צחוקים, אצל השכן, כמובן :)
שכחתי לספר לכם: "אל וסינו" בספרדית זה "השכן" בעברית :)
אז מה היה מיוחד בערב הזה? תכלס, הכל.
הפעם אין צורך להרחיב, רק להעביר את המסר הברור: אל וסינו הוא אחלה בר יין,
עם מוזיקה טובה, יין שאפשר לשתות בלי לפשוט את הרגל והכיס, אוכל מעולה ואווירה נהדרת.
בפעם הבאה שאני אצא לדייט, עם השכן, או עם סתם עם מישהו רנדומלי, זה יהיה אצל השכן. "אל וסינו".
בקטנה:
הוזמנתי עם חבר'ה נוספים לבלות ערב ב"אל וסינו".
הגענו די מוקדם. הגינה המקסימה הייתה מאוכלסת במעט אנשים, ואנחנו ירדנו לקומה התחתונה, למקום שבו שוכנים היינות.
נו, זה הזמן לבחור איזה יין בא לכם :)
שוב, חשוב להזכיר:
היין נמכר במחיר כמו בחנות,
יש תוספת רק עבור דמי חליצה אם יושבים במקום.
קונספט מהמם!!!
אהה, יש גם מעדנייה בקומה התחתונה.
אפשר לקחת יין, גבינות, ולרדת לשבת תחת עץ בפארק, על גדות הירקון.
מדהים, בעיניי!!!
האוכל:
וואלה, הפתיעו ביג טיים.
מנות אחת-אחת. מעולות, מיוחדות, על צלחות כחולות מדליקות, והרבה צבעים בעיניים.
פוק'צה נהדרת עם בלסמי+שמן זית:
טטאקי אינטיאס, מנה מה"ספיישל'ס", מוגשת על רוטב אננס וסחוג מקסיקני.
המתיקות של האננס, החריפות של הסחוג המקסיקני והטעמים המשתלבים נהדר השאירו אותי עם כמיהה לעוד מהמנה המיוחדת הזו. מנה פיקנטית ומעולה:
חציל שרוף עם טחינה אדומה וגבינת עיזים, שמן זית ופלפל שאטה חריף, מנה ממש, אבל ממש מקסימה.
אני לא אוכלת חצילים, וגם לא פלפל חריף, אבל את הטחינה האדומה בהחלט טעמתי, והיא הייתה טעימה להפליא.
בכלל, זו מנה דוגמנית. עשתה לי פוזות מכל כיוון :)
הצטערתי שאני לא אוכלת חצילים, באותו הרגע. היה נראה שאנשים עפים על המנה הזו.
סלט הפאפיה היה חריף במידה, טעים מאד, והגיע עם עוף מתובל, עגבניות שרי וקשיו.
שלושת המנות הראשונות הבהירו שהולך להיות ערב מאד טעים :)
עוד מנה שהוגדרה אצלי כ"להיט", בורצ'טה דג ים, מתובל בכוסברה ופרמז'ן עטוף בטמפורה על רוטב רמולד.
יכולתי לחסל כאלו בלי סוף, וחוצמזה, כל המנות מוגשות עם פרזנטציה כ"כ מושקעת, שבכלל זה עושה חשק:
מנה מיוחדת נוספת, שאני התאהבתי בה, היא מנת הטרטר דג.
קוביות דג מתובלות(הדג מתחלף, אנחנו קיבלנו טרטר סלמון) בשמן זית ופלפל על תבשיל מנגולד לימוני חם.
מעל מונחת לה ביצה עלומה:
אין דבר יותר מרגש מלראות איך הצהוב נוזל לאט ומתערבב עם המנה באלגנטיות מתבקשת:
נו, מה אפשר להוסיף? ומי צריך מילים בכלל? :)
ניוקי פטריות - ניוקי עבודת יד על קרם פורצ'יני, שמן כמהין, פרמז'ן, שימג'י, אפונת גינה, כמהין ואגוזי לוז.
נו, באמת שזה כבר ישמע מוגזם, אבל את כל המנות מאד אהבתי. כן, גם את זו :)
בכלל, אני חובבת ניוקי ידועה, וחובבת כמהין ידועה, גם.
פולנטה. אחחח, פולנטה.
יש משהו בפולנטה שעושה לי שמח. לא יודעת להסביר, אבל פולנטה זה תחת ההגדרה של "אוכל מנחם".
לא שהייתי צריכה להתנחם פה, הייתי במצב רוח מאד שמח(היין, אחחח, היין), אבל זו עוד מנה מעולה מבית היוצר של שף המקום, עידן אבני (שעבד ברפאל, הרברט סמואל ומסעדות נוספות).
דבר קטן אחד: אני אוהבת את הפולנטה טיפה יותר "קרמית", היא הייתה מעט סמיכה, אבל טעמה היה נהדר.
הגענו לבשר :)
נתח קצבים על קרם תפוחי עץ, יין אדום ומנגולד אסיאתי, עוד מנה מהספיישל'ס של היום.
בשר עשוי מדיום, מדויק מאד בעשייה.
לצד הבשר הוגשו עלי מנגולד ממולאים באורז, בסגנון פרסי, וקרם תפוחי עץ השלים את הצילחות.
בעיניי המנה הייתה מעט מתוקה מדי, ואני אוהבת אוכל מתוק, בדר"כ. פה זה היה קצת "אובר".
את קרם התפוחים הייתי מורידה, וגם את המנגולד במילוי המתוק. לא היה איזון במתיקות, ומבחינתי, הבשר, אז איז, עם איזו תוספת קלאסית בצד, זה מושלם. במנה כמו בשר, שזו מנה בפני עצמה, אין צורך לשים זרקור על משהו שיטשטש את טעם הבשר, אלא להפך. במיוחד שהבשר מושלם :)
תנו לי איתו "סתם" פירה עם חמאה, ואני מאושרת.
את מנת המנגולד אפשר בהחלט להגיש כמנה ראשונה מופלאה לחובבי האוכל המתוק.
תוך כדי שאנחנו אוכלים הגיעה מלצרית עם מגש של קוביות חלווה.
כולנו פערנו עיניים. היינו בטוחים שזה פינוק בשביל השולחן שלנו, אבל הסתבר שלא. זה חלק מהקונספט של "אל וסינו", קונספט שאני מאד אוהבת.
מדי פעם עוברות מלצריות עם פינוקים ליושבים, והאמת? מקסים בעיניי. ממש.
ואז הגיע ההמבורגר.
אחד הטובים שאכלתי אבר.
80 גרם של נתח אונטריב, עם פטריות , יין אדום ואגוזים.
מוגש בלחמנייה עם איולי צ'יפוטלה, עגבנייה, חסה, בצל ומלפפון חמוץ, ומתמחר ב-27 ש"ח בלבד!!!
לא, שזה הורס. המבורגר אגוזי :) הפיל אותי. אם לא הייתי מפוצצת מהארוחה המעולה הזו, הייתי אוכלת עוד אחד כזה.
תנו לי 250 גרם של קציצה כזו, ואני מסודרת :)
שתיתי עוד קצת יין, כי במחירים כאלו כולם יכולים לשתות, ולשתות, ולשתות.
בפעם הבאה שאצא לבלות, זה יהיה שיקול מרכזי.
לא לשכוח לקחת נהג תורן, או מונית :)
יש בחלק התחתון "מרפסת עישון", והמנורות מעוצבות כיאה למקום:
נורות שהן סירים ומסננות, שעברו הסבה עיצובית וקונספטואלית :)
ואז עלינו למעלה.
לא האמנתי למה שראיתי.
המקום, שהיה מאד רגוע כשהגענו, הפך לעמוס בקהל תל אביבי.
אנשים ישבו, צחקו, שתו, נהנו, בעוד אנחנו ישבנו באזור הסולידי יותר, למטה.
עלינו למעלה, למקום שמח להפליא, שוקק חיים, ובהתאם למצב הרוח שלי, המשכנו לקצת מתוק.
גם פה הוגשו לנו פינוקים(שכזכור, מוגשים לכולם).
כוסות שוקולד ממולאות בליקר(אם אני לא טועה זה היה בייליס, אבל אני ממש לא סגורה על זה, בשלב הזה כבר הייתי פחות "חדה" מהאלכוהול).
יש גם שקיות חומות עם שוקולדים איכותיים, חלבה, שקדים, או אחרות עם גבינות מסוגים שונים.
אלו שקיות שאפשר לקחת לפיקניק, עם היין.
סיימתי את הערב עם חלווה וקאווה.
והרבה מים, לדלל את האלכוהול :)
ככה הסתיים לו הדייט אצל השכן, ועם השכן.
היה דייט מוצלח, אצל השכן, שלא ישן.
דיט שמח, עם אוכל טוב, עם יין טוב במחיר שפוי,
ותכלס? למה צריך דייט אחר?
אני נשארת בזוגיות עם השכן.
ויוה אל ואסינו, ושיהיה מונדיאל שמח :)
******************************************
תגובות
הוסף רשומת תגובה