דלג לתוכן הראשי

קדרת בשר ביין אדום עם ירקות שורש. יין, זה כל הסיפור :)














אז זהו.
הקיץ מאחורינו. לשמחתי :)
מבחינתי, העונה הזו, הסתיו, היא עונת יין מופלאה.
הימים הקרירים עושים לי חשק לקדרות בשר חמות וטעימות,
ובדרך כלל כשאני מכינה קדרות, אני מכינה אותן עם יין.
אחת כזו הכנתי בשבוע שעבר, בבישול ארוך.

אז הנה, המתכון לפניכם :)


קדרת בשר עם יין וירקות שורש 






מצרכים:



800 גרם בשר לקדרה(אני השתמשתי בצוואר), חתוך לקוביות
שמן זית
3 גזרים חתוכים לעיגולים
2 בטטות חתוכות לארבע
שורש סלרי
שורש פטרוזיליה
בצל לבן גדול חתוך לרצועות "חצי ירח"
בצל סגול שלם
3 תפוחי אדמה חתוכים לרבעים
בקבוק יין אדום יבש (השתמשתי ביסמין של רקנאטי מזני מרלו/קברנה)
הערה: נכון שיש את המשפט שאומר "מה שאתם שותים איתו גם מבשלים", ומצד שני, כשנופל לכם בקבוק יין סביר, שאתם לא מתים עליו, זו ההזדמנות להשתמש בו. כמובן שצריך לפתוח, לטעום, ולראות שהטעם הכללי מתאים לכם לבישול).
4 פלפל אנגלי
2 עלי דפנה
טימין טרי מענף אחד
6 שניני שום קצוצות+שום שלם קטום בחלקו העליון
סילאן לפי הטעם
מלח גס
פלפל

אופן ההכנה:
מנגבים את קוביות הבשר ומקמחים.



בסיר שטוח ורחב שמים שמן זית, מכניסים את הבשר, מתבלים במלח גס ופלפל שחור,
ו"סוגרים" את הבשר מכל הצדדים רק עד שמזהיב מעט.



מוציאים את הבשר ומניחים בצד.
מכנסים את הגזר והבטטות, ואת השורשים החתוכים מוסיפים טימין מענף אחד.



מערבבים כמה דקות עד להתקרמלות.
מוציאים קודם את הבטטות ושמים בכלי נפרד.



ממשיכים לקרמל את הגזר עוד קצת, ומוציאים מהסיר.



מכניסים את הבצלים, ושוב חוזרים על הפעולה של הזהבה קלה.



כשהבצלים זהובים, מכניסים את תפוחי האדמה, ומערבבים.



מוסיפים את השום(קצוץ+שלם).
מוסיפים סילאן(בערך כף), ונותנים עוד ערבוב קל.
מוסיפים את היין, ומביאים לרתיחה ומיד מנמיכים את האש.
מוסיפים את הבשר לסיר, ומוסיפים מים עד כיסוי הבשר.



מוסיפים תבלינים, ולא ממליחים עדיין.
אחרי רבע שעה טועמים, וממליחים בעדינות.
מתקנים תיבול.
התיבול משתנה בהתאם לטעם היין, כמובן.
ישנם יינות עמוקים יותר, ישנם קלים יותר.
מכסים את הסיר חלקית ומבשלים בבעבוע נמוך כשלוש שעות.
לאחר שלוש שעות מוסיפים מלמעלה את הבטטות, מפזרים עליהם מעט מלח גס, וטועמים שוב את הרוטב.
מבשלים עוד שעה. הבשר יוצא רך בטירוף, תפוחי האדמה מקבלים צבע בורדו עמוק, והכל פשוט נמס בפה.
אפשר לאכול מיד כשמוכן, אבל אחרי לילה במקרר זה הכי טעים.
אפשר להגיש עם אורז, אבל האמת? לא חובה :)
ככה זה נראה. 
שווה לימים הגשומים של החורף:




מספיקה הקדרה עם כוס יין טובה, אני הלכתי הפעם על יין קליל וטעים, מתוצרת יקבי רמת הגולן, רוזה סירה מסדרת גמלא, שקיבלתי להתנסות.
בחרתי ביין קליל לצד המנה כי המנה עמוסה ביין "כבד" יחסית, והיין הקליל והצונן משתלב נהדר עם המנה הזו, לפחות בעיניי :)
גמלא השמורה- סירה רוזה




למחרת שתיתי את הברוט עם חברות שבאו להרים לחיים לכבוד יום ההולדת שלי, כי בכל זאת, מבעבעים הכי מתאימים ליומולדת.
הברוט הוא יין נהדר.

גמלא "השמורה" ברוט (non-vintage) הוא יין עם ניחוחות של לימון, פרחים, ליים, תפוח ירוק ואגס.
נכון, הוא יין של קיץ, אבל מבעבעים קרירים טובים לי לכל עונה של השנה.
במיוחד ביומולדת :)

כל סדרת גמלא


אז זהו.
בתיאבון.
וחורף שמח :)



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.