כי אין ירושלמי שלא מכיר את מסעדת "החצר".
היא שווה, היא כשרה, היא טעימה להפליא, והיא של השף מוטי אוחנה, וכתבתי עליה כאן.
השף מוטי אוחנה, בוגר הקורדון בלו, החליט לפתוח אחות קטנה ופחות סטייליסטית, יותר צעירה אבל לשמחתי- לא פחות טעימה.
הוזמנתי לבדוק את המסעדה החדשה, ולחזור אליכם עם רשמים, המלצות, מה כן, מה לא, ומה בכלל :)
נכון, ירושלים געשה ורעשה לאחרונה, אבל הקסם שלה תמיד שם.
גם בימים פחות מלהיבים.
בכלל, במדינה שלנו כל עיר סופגת לפעמים.
פעם הצפון עם קריית שמונה, פעם הדרום עם אשקלון ואשדוד, פעם תל אביב, פעם ירושלים.
אין לנו שקט בשום מקום, אבל זה לא ימנע מאיתנו לבלות, לשמוח, לאכול טוב, ולהמשיך לחיות. נכון? :)
ירושלים היא בירה קולינארית, מעבר להיותה בירת ישראל.
יש בה מסעדות רבות ונפלאות, יש בה שפים מוכשרים, והיא לא שונה בהרבה מסצנת הקולינאריה התל אביבית.
מספיק להזכיר את מחנה יהודה, צ'אקרה, אדום, החצר, טורו, ועוד, כדי שארצה לעלות לירושלים.
ירושלים של זהב, ושל אוכל, ושל אור.
לקחתי את אדי, חברי האהוב שבא לביקור מולדת.
כשהוא מגיע, אני בוחרת לנו מסעדה אחת שווה להנעים לו את הביקור בארץ. כי אדי, חובב קולינריה אמיתי, יודע שארוחה איתי בדרך כלל לא תאכזב.
הפעם, בביקור שלו, שמרתי עבורו את מדיטה, שנמצאת בשכונת ארמון הנציב.
חיכיתי לו שיגיע מסן פרנציסקו, שם הוא כבר הספיק לחרוש את כל המסעדות הקיימות(והוא אומר שאין כמו האוכל בארץ), ולקחתי אותו לערב ירושלמי טעים.
אדי, היה טעים?:)
בכניסה למדיטה עוברים על יד המטבח הפתוח, שמאפשר גם לשבת על הבר.
ראינו אנשים מחייכים. כבר התחלה טובה :)
התפריט של מדיטה הוא תפריט ים תיכוני, והשפעות הים התיכון מורגשות היטב.
יש מגוון רחב של מנות פתיחה בסגנון ים תיכוני מודרני עם נגיעות אסייתיות קלות, שמגיעות מהחזון של השותפים במדיטה: ליצור מסעדה שתציג לאורחים מנות מהמטבח של המזרח התיכון החדש, תוך הישענות על מנות קלאסיות ופרודוקטים מוכרים כמו שקדי עגל, קציצות דגים בחריימה, במיה, קדרת בקר וירקות שורש, ארטישוק, אבל עם טוויסטים עכשוויים כמו נגיעות אסייתיות (וינגרט וואסבי, קוויאר סויה, פטריות טמאגי מוחמצות) ושימוש בפירות העונה, ירקות טריים ועשבים ירוקים.
השף אוחנה סיפר ש"מדיטה" מציגה שילוב מעניין בין עיצוב חדשני(של המעצב גלעד זעפרני) למנות ים-תיכוניות מודרניות ו"קלאסיות" שמתאים מאוד לקהל חובבי האוכל בירושלים ובישראל.
מדיטה, כמו אחותה הבוגרת והמוצלחת "החצר", היא כשרה, אך למרות הכשרות(שפעם הרחיקה אותי ממסעדות, היום כבר ממש לא), מאופיינת באוכל ברמה גבוהה, ואפילו בקינוחים לא מורגש חסרונם של מוצרי החלב למיניהם.
שאפו כבר מגיע.
מה אכלנו:
לפתיחת הערב הגיעה פוקאצ'ה חמה, עם מטבלים.
זיתים, שמן זית עם עגבניות(טעים!!), קרם חציל וסילאן, פסטו כוסברה , מטבל לימון כבוש, בלסמי-שמן זית, ירקות כבושים.
אין ספק, הטריות היא שם המשחק.
אדי ואני בדקנו את תפריט הטעימות של השף, שבו יוצאות מנות שיכולות להיות מעט שונות מהתפריט הרגיל.
פתחנו בסלט עלים נפלא ורענן:
בצל ירוק, בצל סגול, ארוגולה, רוקט, בזיליקום ונענע עם ענבים, צנון, רימון ושקדים קלויים.
השף מוסיף לפי העונה את הפירות הרלוונטיים, כך שהמנה הזו יכולה להגיע בכל עונה בוריאציה שונה.
הזמנו יין, ואני, כחובבת גוורצטרמינר, בחרתי בו שילווה לי את הארוחה.
הוגש גוורץ 2013 של יקבי רמת הגולן, שהיה קלאסי ומרענן, התאים לי בדיוק לערב הזה.
המלצרית שליוותה אותנו הייתה מקצועית מאד, הופתענו מרמת הידע, מהשירותיות, ומהחן שלה.
החמאנו לה, כמובן, בסוף הערב.
כי כשמגיע, מגיע. שירות הוא ללא ספק רכיב חשוב מאד בחוויית הבילוי במסעדה.
היא תמיד ניגשה עם יד מאחורי הגב, כיאה למלצר מקצועי, מזגה את היין באלגנטיות, ואני מקווה שמלצרים רבים יתנו כזה שירות. לא יכולה להבטיח לגבי חוויית השירות בפעם הבאה שאני או אתם תהיו שם, כי מלצרים, אתם יודעים, זה דבר משתנה, אבל ביום שביקרתי באמת היה ראוי לשבח.
מלצר או מלצרית לא נחמדים יכולים להפיל ערב עם אוכל משובח, ופה היה מושלם.
האוכל היה נהדר, המלצרית הייתה נהדרת, וכן, גם החברה הייתה נהדרת.
היה ערב ירושלמי מושלם, ללא ספק :)
סשימי סלמון, מלפפון, גלדי בצל מוחמץ, מלון, ויניגרט ווסאבי, קוויאר סויה.
פה הורגש היטב הקונספט הים תיכוני עם נגיעות אסיאתיות.
מנה נהדרת, טעמים שהשתלבו בפה נפלא, והשאירו טעם של עוד.
אחחח, דגי ים קטנים. דגיגים. פריטו מיסטו(מאיטלקית- תערובת מטוגנת).
אם הדגה טריה, המנה מושלמת.
דגיגי ים מטוגנים- חוסלו במהירות שיא.
פילה דניס, כשמכסה אותו קראסט טחינה ואגוזי מקדמיה, פתיתים ועגבניות שרי.
אין על דג טרי. אני ממש אוהבת דג טרי, אם יודעים להכין אותו, כמובן :)
המנה הייתה נהדרת. גם אני וגם אדי הסכמנו שהפתיתים במנת דג כ"כ טעימה הם לא חובה, הדג יכול לעמוד בזכות עצמו כמנה מופלאה.
לחובבי דגים- מנה מומלצת, שגם מתומחרת סביר: 78 ש"ח.
כבד קצוץ עם ריבת עגבניות שרי .
טוב, זו לא חוכמה.
אני אוהבת כבד בכל צורותיו, כולם יודעים את זה :)
נשמע הזוי, אבל הכל היה לי טעים.
אפילו בחצר מצאתי מנה שפחות הייתה טעימה לי.
פה לא.
הכל היה כ"כ "אני חייבת לחזור לפה שוב כדי לבדוק אם זה אמיתי".
מנת שקדי עגל, הבישול הים תיכוני קופץ לעין.
יש במנות הרבה שימוש בעגבניות שרי, בעשבי תיבול טריים, בבצל סגול.
שוב, מנה טעימה, שקדי עגל עשויים מדויק, נימוחים ועוטפים.
למנה הזו קראתי OMG.
ורוח אלוהים נחה על פני תהום.
כבד אווז, ובשלב הזה היין כבר הסיט לי את הריכוז.
והפלטה הזו.
נו, אין מה להגיד.
בשר. עשוי טוב. לא צריך יותר מזה.
בגזרת הקינוחים קיבלנו פלטה(ארוחת טעימות, כן?).
יפה, אלגנטית, ומגוונת:
צלחת יפיפיה וטעימה, ולא, שום אפקט פרווה לא נרשם בפרצופים המחוייכים מהנאה של אדי ושלי.
הצלחת כללה בסבוסה(לא, לא די, עוד!) עם גלידת וניל ברוטב טחינה.
טארט טופי- גאנש שוקולד עם קרם טופי, פניני שוקולד ובוטנים מלוחים
טעים להפליא!
ועוד עינוגים קטנים ומתוקים כמו מקרון, עוגה בסגנון באונטי(קוקוס שוקולד), מרמלדה ועוד.
היה טעים?
הצלחת של "אחרי" אומרת הכל.
זה מה שנשאר :)
כי אין מה לעשות, מטבח זה כיף. הריחות, הצבעים, היצירות, הצילחותים.
בדיוק הכינו קציצות דגים.
הצטערתי שלא יצא לי לטעום אותן. נראות ליגת על.
הבטחתי לעצמי לשמור אותן לביקור הבא שלי במדיטה.
מדיטה לא מתומחרת גבוה, ופונה גם לקהל יעד של צעירים בסצינת חיי הלילה של ירושלים.
טווח מחירי המנות: נע בין סלט העלים שמחירו 28 ש"ח, ועד למנה היקרה ביותר, אנטריקוט, שמתומחרת ב-94 ש"ח.
בטאבון השווה בדיוק נחה לה פוקאצ'ה.
רציתי לחזור לשולחן, ולהתחיל את הארוחה מהתחלה.
עורר בי זכרונות של שעתיים לפני.
כבר התגעגעתי, עוד לפני שיצאתי משם.
קינאתי באלו שרק מתחילים עכשיו עם הפוקאצ'ה, כי ידעתי שהם הולכים לאכול טוב.
אבל אני קצת קטנונית, לא? :)
סימנתי לי את מדיטה כהצלחה פלוס, ויצאנו לעבר הקור הלילי הירושלמי,
לכיוון תל אביב, עיר ללא הפסקה, למרות שלפעמים דווקא כיף לקחת ממנה אחת כזו.
ממליצה לכם להכניס את מדיטה לרשימת "מסעדות שוות בירושלים".
מהנסיון שלי, ההנאה מובטחת.
"מדיטה"
בית הנציב, דרך חברון 101 א' ירושלים
טל' 02-5664466
תגובות
הוסף רשומת תגובה