דילוג לתוכן הראשי

עיניים של טוארג. ביקורת רכב, וספר מומלץ לחובבי רכבי פנאי-שטח.




לפני כשנתיים, כשהייתי מאושפזת בבית חולים, בא לבקר אותי חבר יקר שהביא איתו ספר מרתק על העולם שהוא לגמרי העולם שלי- עולמה של מורה לנהיגה ומאמנת נהיגה מתקדמת- רכב ומירוצי מכוניות :)
לספר קראו "עיניים של טוארג", ואני בלעתי אותו בשקיקה.

הטוארג הם שבטי רועים נודדים המתגוררים בעיקר במדבר סהרה שבצפון אפריקה.
פעם היו בני הטוארג הלוחמים האגדיים של המדבר סמל לחופש ולגאווה.
"עיניים של טוארג" הוא ספר הרפתקאות נפלא ומרתק על גלובליזציה והתנגשות בין תרבויות, על מירוצי מכוניות(ראלי דקר) במדבר סהרה, ועל המדבר, אחחח, המדבר.
מאז שקראתי את עיניים של טוארג, לא הפסקתי לחלום על נסיעה בטוארג המודרני, הטוארג של פולסוואגן.
לא, בלי "בן טוארג" שישב לידי, מספיק לי טוארג האוטו וחברה בלונדינית :)
לקחנו את הטוארג לצפון, לשלושה ימים של נסיעת מבחן, סתלבט צפוני, והרבה פאן.
אספתי את הטוארג היפיוף(והמאד נקי) מאולם התצוגה, נסעתי לאסוף את שרון(חובבת מכוניות ידועה בעצמה, ובעליה הגאה של אלפא רומאו ספורט), ויצאנו לצפון.
אני הייתי עסוקה בלהכיר את מערכות הרכב השונות(כי לעומת האוקטביה שלי- זו ליגה לגמרי אחרת, מלאה בפונקציות וכפתורים), אבל שרון, שכל מה שנשאר לה לעשות זה לכוון את ה- waze, את המוזיקה, לפתוח את חלון הזכוכית הפנורמי בגג(הפעלה חשמלית), ולשבת, אמרה: "שיאוו, איך נוח" :)
כן. נוח. אין ספק. וחסר לו לרכב ברמה שכזו ובמחיר שכזה שלא ירגיש בו הכי נוח.
ריפודי העור הוסיפו לתחושת האלגנטיות השמרנית, וכשהגענו לצפון, והיה כבר ממש קריר, הפעלנו את החימום בכסאות.
תענוג. חימום בכסאות צריך להיות מוצר צריכה בסיסי :)
בראש פינה עצרנו לארוחה במסעדת "אחוזת שולמית". הרי ברור שכשנוסעים ברכב פנאי שכזה אי אפשר לעצור לאכול במקדונלד'ס. אם כבר בסטייל, אז עד הסוף :)
140 ק"מ או שעה וארבעים דקות של נהיגה עברו עלינו בלי להרגיש.
הרכב שקט, נעים, ואם לא מערכת החיסכון בדלק שקיימת בו,  Start-Stop, שמדוממת את המנוע בעת עצירה, לא הייתי יודעת שהוא עובד.
רק התחלת הנסיעה אחרי כל רמזור הזכירה לי שאני נוהגת :)
כאחת שנוסעת עם מנוע טורבו דיזל TDI של סקודה, לא הצלחתי להבין איך המנוע שלי כ"כ מרעיש, והמנוע של הטוארג כ"כ שקט.  חלק מזה אפשר לזקוף לזכותה של טכנולוגיית BlueMotion שקיימת בטוארג, שמציבה אמות מידה חדשות במונחים של צריכת דלק ופליטת מזהמים, וכפועל יוצא גם עבודה נכונה ואלגנטית.
נכנסנו קצת לשבילים כדי לנוח, להנות מהטבע, וללכלך את הרכב. כי מה שווה רכב פנאי שכזה אם לא מלכלכים אותו טיפה עם בוץ? :)
הטוארג הוא רכב פנאי-שטח, אידיאלי לא/נשים כמוני, שהם גם חובבי יוקרה, וגם חובבי אדרנלין.
עכשיו רק נשאר לי להשיג תקציב, ואופס, אני הופכת לאדם הכי מאושר עלי אדמות :)

פולסוואגן טוארג, נתונים חיצוניים

מראות צד
מראות הצד מופעלות ומתקפלות חשמלית, משהו שמאד הייתי שמחה אם היה ברכב שלי.
בכל הקניונים או החניות בניצב, וגם בכבישים צרים(מי אמר נווה צדק?) אני תמיד סוגרת מראות, שלא אחזור לרכב ואגלה שמישהו "כיסח" לי את המראה.
מראת הצד השמאלית מתכהה אוטומטית למניעת סינוור- הופתעתי לראות את זה קורה "און ליין".
עוד נקודה שתמיד מפתיע אותי שלא קיימת כסטנדרט במראות בכל רכב, מנורות איתות. בטוארג יש. ברור.
יש לה סטייל מכל כיוון.

גריל ופנסים קדמיים
לא משנה מאיפה תסתכלו על הטוארג, היא סקסית להפליא.
נכון, היא מעוצבת קלאסית, אבל מאד מאד אטרקטיבית עד כדי כך שהייתי מוכנה לישון איתה כפיות בלילה.
היא הרבה יותר גברית מהרבה גברים שיצא לי להכיר, אך גם אני, כאשה, מצאתי בה את מקומי הנוח והמחבק :)
גריל קדמי בעל פס כרום מוסיף מראה אלגנטי וספורטיבי. הפנסים הקדמיים הרחבים מעניקים שדה ראייה טוב יותר בכל תנאי מזג האוויר וכוללים גם תאורת נהיגת יום ייעודית.

פנסים אחוריים
הפנסים האחוריים היחודיים הם אחד מדגשי העיצוב החיצוני המושכים את העין.
הם כוללים מאפיין שימושי של תאורת איתות הפועלת שלוש פעמים בנגיעה בידית האיתות.
לא יצא לי להשתמש, כי לא הצלחתי בשלושה ימים לעבור עד כל הכפתורים בטוארג. רק שבוע צריך כדי להנות מכל היתרונות/כפתורים שלה :)
ברכב מותקנים חיישני חנייה קדמיים ואחוריים. ברכבים שלך היום זה אלמנטרי, בעיקר אחוריים.
כמובן שהחיישנים הם חלק ממערכת מתקדמת עם מצלמת רוורס שמותקנת ברכב.

חישוקי סגסוגת
איזה כיף! הצלחתי ללכלך את הצמיגים עם הרבה בוץ :)
חישוקי סגסוגת 17 אינץ' מדגם Sonora עם צמיגים רחבים במידה 235/65.
לטוארג אחיזת כביש מצוינת, ובמהלך הנהיגה היא שמרה על יציבות בכל סיבוב/עיקול שנכנסתי לתוכו.

חבילת כרום
פסי כרום מסביב לשמשות הצידיות, בצידי הרכב ומאחור, מסגרת גריל קדמי ומדרגה מסביב לפגוש האחורי עם ציפוי כרום להשלמת העיצוב אלגנטי. האמת? כשנהגתי בה הרגשתי אלגנטית להפליא, מה שלא ממש תואם את האופי שלי, ובכל זאת, הסתדרנו נפלא, אני והטוארג :)
בעצם, שרון, אני, והטוארג. אחלה שלישיה, היינו :)

ואיך הטוארג מבפנים?
כנסו, כנסו :)
החלל הפנימי של הטוארג מעניק חוויה מרשימה. סביבת הנוסע נעימה, וכמו שכבר אמרתי קודם- אלגנטית מאד.
גלגל ההגה נוח, עם שליטה ממנו על השמע ומחשב הדרך.
מערכת בקרת שיוט עזרה לי לא להגזים במהירות הנסיעה בכביש 6, כי בטוארג, בזכות המנוע החזק, לא מורגשת עליה במהירות הנסיעה, ובקלות אפשר להגיע למהירויות בלתי סבירות בעליל, שאמנם התאימו לנהיגה שעשיתי על מסלולי פורמולה 1 בבלגיה ובגרמניה, אך לא ממש מתאימות לארצנו הקטנטונת.
לפי היצרן- המהירות המקסימלית של הטוארג היא 218 קמ"ש.
מזל שיש בקרת שיוט :)
גלגל ההגה וידית ההילוכים מצופים עור, וקיים מחשב דרך מורחב בתצוגה רב תכליתית.
מערכת בקרת אקלים דיגיטלית מפוצלת הצליחה לספק את הבדלי הטמפרטורות הפיזיולוגיות שלי ושל שרון(לי תמיד חם, לשרון היה קר, כל אחת כיוונה לעצמה את הטמפרטורה שתתאים לה. חסר לי ברכב שלי).
מערכת שמע מקורית עם תמיכה בקבצי MP3 וכרטיס SD בעלת מסך מגע נתנה לנו מוזיקה טובה לאורך כל הדרך.
6 כריות אוויר ומתג לניתוק כרית האוויר הקדמית בצד הנוסע, חשוב(מאד!) כשרוצים להסיע תינוק שיושב בכסא בטיחות במושב הקדמי.
כמובן שברכב שיש לו כרית אוויר שאינה ניתנת לניתוק במושב הנוסע, אין להסיע תינוקות, רק במושב האחורי!
 אחת מהסיבות שאני אוהבת את הסדודה אוקטביה שלי היא תא המטען הענק, 530 ליטר, אחד הגדולים במכוניות המשפחתיות.
לרכבים שנמצאים תחת קטגוריית "פנאי- שטח" יש חשיבות ענקית לתא המטען, במיוחד כשיוצאים לטיולי אופניים, או סוחבים מזוודות בדרך למלון באילת, או למלון בצפון שבו התאכסנו. מוזמנים לקרוא גם עליו.
שתי מזוודות גדולות נכנסו בקלילות(אחחח, נשים, נשים. נוסעות לשלושה ימים, לוקחות את כל הבית).
לתא המטען כיסוי נשלף, אם לא רוצים שאחרים יראו את מה שיש לנו להחביא :)
תא המטען של הטוארג נוח להפליא וגדול, 580 ליטר, מתאים לאנשים שאוהבים לטייל ולסחוב איתם הרבה ציוד לכמה ימים בשטח, אין משהו שלא יכנס פנימה.


קצת נתונים טכניים-  פולקסווגן טוארג 3.0V6 TDI אוט'

מנוע טורבו דיזל- נפח מנוע 2967 סמ"ק
תצורה V6
כ"ס/סל"ד 4000/240
הנעה כפולה קבועה
תיבת הילוכים אוטומטית- טיפטרוניק 8 היל'
מערכת Start & Stop(שאותי הצליחה לעצבן קצת, למרות שהיא תורמת לחיסכון בדלק).
מערכת הנעת רכב Press & Drive
בלם יד חשמלי עם פונקצית Auto Hold. איזה כיף שלא צריך למשוך בלם יד :)
בזכות מנוע הדיזל החזק הטוארג משיגה מומנט מצוין של 56 קג"מ.
צריכת דלק בנסיעה משולבת(נתוני יצרן) 7.4 ליטר/100 ק"מ
מומנט מרבי 56.0/2,000-2,250 סל"ד/קג"מ
0 ל-100 קמ"ש- 7.8 שנ'
מהירות מרבית 218 קמ"ש

שרון ואני הגענו למסקנה שאנחנו מאד אוהבות אותה.
כמה קשה הייתה הפרידה.
כשיצאנו מהמלון, הסתכלתי על השלט שמספר על מופע תרבות. 
נקלטה לי בעיניים השורה התחתונה, שתיארה במדויק את הטוארג:
"חושניות הבאה מאהבה".




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)