אני נמנית על חובבי האוכל האיטלקי.
מבחינתי, לחיות על מטבח איטלקי זה אידיאלי, ואפילו משובב נפש.
במטבח האיטלקי יש כמעט את כל מה שאני אוהבת:
פסטות, שמנת, שמן זית, הרבה שום, ירקות, וגם בשר.
יינות טובים, קינוחים מרגשים, והרבה גבינות שוות.
ופיצות, איך שכחתי את הפיצות :)
תנו לי פרמג'ן מהבוקר עד הלילה, ואני מסודרת. ומוצרלה. ומסקרפונה.
כן, כן, אני ואוכל איטלקי זה סיפור אהבה.
ברגע זה יושבת אצלי בתנור תבנית עם אנטיפסטי, בדרך להיות חלק מארוחת הצהריים שלי להיום.
לכן, ברור שכשהוזמנתי לטעום את תפריט החורף של מסעדה איטלקית אמיתית, לא סירבתי.
אפילו שמחתי, ואפילו מאד.
לקחתי איתי את חברתי האהובה שרון, ויצאנו לחגוג ערב איטלקי, תפריט חורף, את 2015, ומה שביניהם.
תמר טיילה הרבה במחוזות איטלקיים, ומשם גם שאבה את אהבתה והשראתה למטבח האיטלקי.
את כל מה שלמדה שם, החליטה להביא לפה.
ראוי לציון: קוצ'ינה תמר לא נגררת אחרי האוכל האיטלקי ה"ישראל סטייל", ונאמנה לאיטליה האמיתית.
הפסטות, כמובן, מיוצרות במקום.
שם המסעדה, קוצ'ינה תמר, הוא בתרגום פשוט מאיטלקית: המטבח של תמר.
אין מה לעשות, רביולי, פרמז'אנו וקוצ'ינה נשמעים הרבה יותר רומנטיים באיטלקית :)
ואכן, קוצ'ינה תמר היא מסעדה רומנטית, ללא ספק.
המפות הלבנות, הצמחיה שגדלה בחוץ, הפרחים על השולחן.
רומנטיקה איטלקית במיטבה :)
אפשרנו למלצרית להמליץ, ושתינו יין איטלקי נהדר.
לא, לא רשמתי את השם שלו, גם כי שמות איטלקיים זה מסובך, וגם כי זה פחות מעניין אותי.
טעים? שותים.
לא טעים? לא שותים!
ככה פשוט אצלי.
בדרך כלל אני בוחרת בגוורצמינסטר לפתיחת הערב, לצערי(או שלא) לא היה גוורץ.
הלבן ששתינו היה מעולה, כך שחסרונו של הגוורץ שאני אוהבת לא הורגש.
ככה זה, כשמתחילים טוב, מחכים למנה הבאה :)
גם המנה הזו הייתה מעניינת, אם כי סבלה מעודף לימוניות, בעיניי, קצת פחות חמיצות היה הופך אותה למושלמת.
הפסטה מאד דומיננטית, טעימה, ומרגישים את טעמה הנהדר של "פסטה תוצרת בית".
כיסוני פסטה במילוי ריקוטה, פרמז'אנו וכמהין ברוטב חמאת כמהין- משהו יכול להיות רע במנה כזו? :)
סהרוני פסטה במילוי ארטישוק ופרמג'אנו, בשמן זית, שום ופטרוזיליה.
מנת הפסטה הזו פחות הפתיעה, אם כי הייתה טעימה.
ניוקי שעשוי מבטטה עם אספרגוס, בזיליקום ואגוזי מלך.
הניוקי היו רכים ונימוחים, האגוזים נתנו את הקראסט, והאספרגוס את הצבע והטעם.
פרוסות נתח קצבים צרובות במחבת בתוספת שפצלי בצד.
השפצלי היו משגעים, הבשר "סבל" מחוסר אחידות ברמת העשיה.
חלק מהפרוסות היו וול, חלק מדיום-רייר.
פרוסות שחתוכות בעובי אחיד היו נותנות תוצאה מדויקת והרבה יותר טובה, כי הטעמים היו טובים, התיבול היה נכון,
ורק הצריבה התפספסה.
מה יש לי להגיד על הקינוחים?
אין לי. במקומם הייתי שמחה לטעום עוד מנות "מלוחות", כדוגמת מנת ה"בודינו די פרמז'יאנו"
סופלה פרמז'יאנו , מוגש עם פטריות שמפניון ובצלי שאלוט מוקפצים בחמאת כמהין, שנשמעת לי מנה משגעת, או טליאטלה בנדיירה, שהיא פסטה מעודנת בסלק מוקפצת עם פטריות, אספרגוס, תרד ונגיעת שמנת בליווי גבינת ריקוטה, שגם היא מעוררת לי את בלוטות הטעם.
אני מזמינה את עצמי לחזור ולבדוק אותם שוב, בתקווה שאוכל לשנות את הפוסט ולכתוב דברים טובים יותר על הקינוחים של קוצ'ינה תמר.
גם אם הקינוח הוא הכי בסיסי בעולם, כמו מסקרפונה שפשוט "זרקו" עליה תותים, בהגשה כדאי לתת טאצ' ולנקות את הכלי, בכל זאת, צילחות נעים עושה את המנה להרבה יותר טעימה.
סיכום:
אם אחזור? כן.
לא כל יום אוכלים פסטה "אמיתית", עם נגיעות היישר מאיטליה, ושפצלי כיפי.
לא כל יום יושבים במקום עם אווירה כזו, שנותן הרגשה של מסעדה בחו"ל, ומאפשר לצלול לרגע של איטליה, בלי לצאת מ"הבית".
ברמת המטבח: עוד קצת דיוק היה הופך את הארוחה הזו למושלמת.
תודה לתמר על היחס החם, האווירה הנעימה, האוכל הטעים והאירוח.
מחכה לטירמיסו הרבה יותר קפאיני, כי בשבילי, קפה הוא תמצית החיים.
בדיוק כמו באיטליה :)
Cucina Tamar
הצפירה 10, תל אביב
טלפון: 03-6390407
תגובות
הוסף רשומת תגובה