דלג לתוכן הראשי

קוצ'ינה תמר. אוכל איטלקי, מרענן ואנושי.





אני נמנית על חובבי האוכל האיטלקי.
מבחינתי, לחיות על מטבח איטלקי זה אידיאלי, ואפילו משובב נפש.
במטבח האיטלקי יש כמעט את כל מה שאני אוהבת:
פסטות, שמנת, שמן זית, הרבה שום, ירקות, וגם בשר.
יינות טובים, קינוחים מרגשים, והרבה גבינות שוות.
ופיצות, איך שכחתי את הפיצות :)
תנו לי פרמג'ן מהבוקר עד הלילה, ואני מסודרת. ומוצרלה. ומסקרפונה.
כן, כן, אני ואוכל איטלקי זה סיפור אהבה.

ברגע זה יושבת אצלי בתנור תבנית עם אנטיפסטי, בדרך להיות חלק מארוחת הצהריים שלי להיום.
לכן, ברור שכשהוזמנתי לטעום את תפריט החורף של מסעדה איטלקית אמיתית, לא סירבתי.
אפילו שמחתי, ואפילו מאד.
לקחתי איתי את חברתי האהובה שרון, ויצאנו לחגוג ערב איטלקי, תפריט חורף, את 2015, ומה שביניהם.
"נחתנו" ב"קוצ'ינה תמר", מטבחה של השפית תמר כהן-צדק.
תמר טיילה הרבה במחוזות איטלקיים, ומשם גם שאבה את אהבתה והשראתה למטבח האיטלקי.
את כל מה שלמדה שם, החליטה להביא לפה.
ראוי לציון: קוצ'ינה תמר לא נגררת אחרי האוכל האיטלקי ה"ישראל סטייל", ונאמנה לאיטליה האמיתית.
הפסטות, כמובן, מיוצרות במקום.
שם המסעדה, קוצ'ינה תמר, הוא בתרגום פשוט מאיטלקית: המטבח של תמר.
אין מה לעשות, רביולי, פרמז'אנו וקוצ'ינה נשמעים הרבה יותר רומנטיים באיטלקית :)
ואכן, קוצ'ינה תמר היא מסעדה רומנטית, ללא ספק.
המפות הלבנות, הצמחיה שגדלה בחוץ, הפרחים על השולחן.
רומנטיקה איטלקית במיטבה :)
יין לבן תמיד מתבקש בפתיחת ארוחה איטלקית, לפחות אצלי.
אפשרנו למלצרית להמליץ, ושתינו יין איטלקי נהדר.
לא, לא רשמתי את השם שלו, גם כי שמות איטלקיים זה מסובך, וגם כי זה פחות מעניין אותי.
טעים? שותים.
לא טעים? לא שותים!
ככה פשוט אצלי.
בדרך כלל אני בוחרת בגוורצמינסטר לפתיחת הערב, לצערי(או שלא) לא היה גוורץ.
הלבן ששתינו היה מעולה, כך שחסרונו של הגוורץ שאני אוהבת לא הורגש.
 הלחם היה די סטנדרטי, אבל איתו הוגש רוטב איולי נפלא ששולב עם עשבי תיבול.
סלט רענן של רוקט, ארטישוק טרי, שומר ואפרסמון היה פתיח נפלא, ורק עשה אותי רעבה יותר ממה שהייתי.
ככה זה, כשמתחילים טוב, מחכים למנה הבאה :)
למנה ראשונה נוספת הזמנו שקדי עגל צרובים במחבת עם שום, פטרוזיליה ולימון, על מצע עדשים ירוקות.
גם המנה הזו הייתה מעניינת, אם כי סבלה מעודף לימוניות, בעיניי, קצת פחות חמיצות היה הופך אותה למושלמת.
אחת ממנות הדגל של קוצ'ינה תמר היא מנת הרביולי טרטופו.
הפסטה מאד דומיננטית, טעימה, ומרגישים את טעמה הנהדר של "פסטה תוצרת בית".
כיסוני פסטה במילוי ריקוטה, פרמז'אנו וכמהין ברוטב חמאת כמהין- משהו יכול להיות רע במנה כזו? :)
עוד מנת פסטה שבחרנו לטעום היא טורטליני ארטישוק.
סהרוני פסטה במילוי ארטישוק ופרמג'אנו, בשמן זית, שום ופטרוזיליה.
מנת הפסטה הזו פחות הפתיעה, אם כי הייתה טעימה.
מנה שאני מאד אהבתי, בזכות הצבעים, בזכות הטעמים- ניוקי בטטה
ניוקי שעשוי מבטטה עם אספרגוס, בזיליקום ואגוזי מלך.
הניוקי היו רכים ונימוחים, האגוזים נתנו את הקראסט, והאספרגוס את הצבע והטעם.
מנה שהייתה יכולה להיות שוס, אבל טיפה התפספסה, היא מנת נתח קצבים-
פרוסות נתח קצבים צרובות במחבת בתוספת שפצלי בצד.
השפצלי היו משגעים, הבשר "סבל" מחוסר אחידות ברמת העשיה. 
חלק מהפרוסות היו וול, חלק מדיום-רייר.
פרוסות שחתוכות בעובי אחיד היו נותנות תוצאה מדויקת והרבה יותר טובה, כי הטעמים היו טובים, התיבול היה נכון,
ורק הצריבה התפספסה.
בגזרת הקינוחים הזמנו טירמיסו, מנה שהיא אהבה קטנה שלי, ותותים עם מסקרפונה, בשביל שרון.
מה יש לי להגיד על הקינוחים?
אין לי. במקומם הייתי שמחה לטעום עוד מנות "מלוחות", כדוגמת מנת ה"בודינו די פרמז'יאנו"
סופלה פרמז'יאנו , מוגש עם פטריות שמפניון ובצלי שאלוט מוקפצים בחמאת כמהין, שנשמעת לי מנה משגעת, או טליאטלה בנדיירה, שהיא פסטה מעודנת בסלק מוקפצת עם פטריות, אספרגוס, תרד ונגיעת שמנת בליווי גבינת ריקוטה, שגם היא מעוררת לי את בלוטות הטעם.
אני מזמינה את עצמי לחזור ולבדוק אותם שוב, בתקווה שאוכל לשנות את הפוסט ולכתוב דברים טובים יותר על הקינוחים של קוצ'ינה תמר.
טיפ קטן והערה לצוות המטבח:
גם אם הקינוח הוא הכי בסיסי בעולם, כמו מסקרפונה שפשוט "זרקו" עליה תותים, בהגשה כדאי לתת טאצ' ולנקות את הכלי, בכל זאת, צילחות נעים עושה את המנה להרבה יותר טעימה.

סיכום:
אם אחזור? כן.
לא כל יום אוכלים פסטה "אמיתית", עם נגיעות היישר מאיטליה, ושפצלי כיפי.
לא כל יום יושבים במקום עם אווירה כזו, שנותן הרגשה של מסעדה בחו"ל, ומאפשר לצלול לרגע של איטליה, בלי לצאת מ"הבית".
ברמת המטבח: עוד קצת דיוק היה הופך את הארוחה הזו למושלמת.
תודה לתמר על היחס החם, האווירה הנעימה, האוכל הטעים והאירוח.
מחכה לטירמיסו הרבה יותר קפאיני, כי בשבילי, קפה הוא תמצית החיים.
בדיוק כמו באיטליה :)


Cucina Tamar 
הצפירה 10, תל אביב 
טלפון: 03-6390407



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.