דלג לתוכן הראשי

פאפעג'ינה. ביקורת הצגה- תיאטרון יפו





אין כמו יפו בלילות.
אין כמו יפו בכלל. 
עיר מיוחדת, עם חיים של מגזרים שונים ותרבויות שונות שמשתלבות יחד בהרמוניה נפלאה.
הוזמנתי להצגה בתיאטרון יפו, תיאטרון עברי-ערבי, והאמת? 
הקונספט סיקרן אותי.

זו לא עוד הצגה ב"הבימה" או בתיאטרון הקאמרי, זה תיאטרון אחר, שונה, נטול פוזה.
המיקום: מול הים.
תיאטרון יפו. כבר מבחוץ ראיתי שזו הולכת להיות חוויה שונה.
הוא שוכן ממש צמוד למוזיאון יפו, במפרץ שלמה 10, יפו העתיקה.
בפנים- קשתות ואווירה אחרת.

על ההצגה:
פאפעג'ינה - בצק שלא תפח (ממרוקאית)
"השם שלי הוא ימימה, כשקוראים לי ימימה אני עונה. מאחורי הגב אני שומעת אותם אומרים שאני פאפעג'ינה...
כשאמא אומרת פאפעג'ינה אני יודעת שהיא מתכוונת שמהילדה הזו לא יצא כלום..."
הסיפור מתחיל ביפו בסוף שנות ה-70. 
ימימה היא ילדה בת 11. השחקנית הצעירה שמשחקת את ימימה, תימור כהן, רחוקה במציאות מלהיות פאפעג'ינה. 
שחקנית נפלאה, יפיפיה, מרגשת וכובשת.
יחד איתה על הבמה עומדות בתפקיד המרכזי שתי נשים נוספות.
האחת, כותבת המחזה, חנה וזאנה גרינולד, שמספרת את סיפורה של ימימה, וצמודה אליה כמעט לאורך ההצגה, כצל שהוא בעצם צילה שלה עצמה. היא בעצם ימימה "הגדולה", שמספרת את סיפור ילדותה.
השניה, האם המרוקאית, שאותה משחקת בכשרון רב לימור זמיר, עומדת על הבמה ומבשלת. כן, כן, מבשלת באמת.
תוך כדי שריחות הבישולים עולים באוויר בתוך האולם הלא גדול, מוצגת דמות האשה המזרחית במלוא הדרה, ולהיפך.
רגע היא מחנכת, רגע היא אמא, רגע היא אשה, ורגע היא עקרת בית שמנסה לשרוד את היום, עם בעל לא פשוט וילדה שנראה שכלום באמת לא יצא ממנה. מין קלמזית שכזו, שנתקלת בכל דבר, בוהה בשום כלום, ושכמו כל ילדה בת 11, מלאת סקרנות כלפי הסובב אותה.
מדי פעם מבליח האבא, שאותו משחק שמוליק מטלון, ונותן עוד זווית על החיים בתקופה ההיא מהנקודה של משפחה מעדות המזרח, שחייה אינם קלים.
ולא, לא תמיד היה לי קל להסתכל על הדמויות, ולהגיד לעצמי שככה באמת מתנהלות משפחות, וככה באמת נראו החיים כשלאשה היה מקום אחד בלבד: המטבח.
גם הצד הערבי של יפו לא נפקד, והוא מבצבץ בדמותו של בולבול, רוכל יפואי.
רמי קאשי במשחק שובה לב, מכניס קצת הומור לתוך המחזה, ומאפשר לראות גם את עדינות המרקם התרבותי ביפו, הערבי שנכנס לביתו של היהודי, ביפו, שלרובנו זה נראה שבה, זה הכי טבעי בעולם.
ההצגה אמנם הייתה קצרה יחסית, אבל מבחינתי היא נתנה לי כשעה של כניסה לעולם אחר, מרתק, מקסים, עם הניחוחות שאני כ"כ לא מכירה מהבית.
את האוכל שבושל בהצגה, אגב, מוציאים בסיום ההצגה מחוץ לאולם, והאורחים יכולים להתכבד במנת שקשוקה טובה.
אם האמא של פאפעג'ינה לא הייתה נוגעת לימימה בכפות הרגלים במהלך ההצגה, יש סיכוי גדול שהייתי אוכלת, אבל גם לי יש את הגבולות שלי :)
הצגה נעימה, טעימה, עם צוות שחקנים נהדר, וימימה אחת, שהיא כמו בצק שמרים שתפח היטב, טעים ועושה חשק לעוד.
מומלץ בחום!



איפה? 
תיאטרון יפו- התיאטרון העברי-ערבי

מי על הסט:

מחזה ובימוי: חנה ואזנה גרינולד
עיצוב במה ותלבושות: דניאלה מור
מלחין: אייל וייס
תאורה: אורי וייס
סאונד: יונתן שחר

שחקנים:
חנה ואזנה גרינוולד- מספרת
תימור כהן- ימימה
לימור זמיר- אמא
רמי קאשי- בולבול
שמוליק מטלון- אבא
ענת לוי/עדן אוליאל
אוולין קצ'ולין 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?