בא לי לשכב על חופים זהובים, עם משקה קוקוס, ועם תאילנדת שמפנקת אותי ב"פוט מסאז'" בידיה הענוגות.
והאוכל, אחחח, האוכל.
אין מחלוקת על כך שהאוכל האסיאתי תופס נתח נכבד בסצינה הקולינרית הישראלית, ולא בכדי.
הוא משתלב נפלא עם החך הישראלי, ועוד מימי המסעדות הסיניות הראשונות, לוטוס והסינית האדומה, הוא הגיע לפה כדי להישאר.
אחרי הסיניות הראשונות ועידן הטייק אווי האסיאתי, הגיעו הסושיות, ואחריהן, הסושיות הסטייליסטיות.
יש הרבה אסיאתיות, אין הרבה תאילנדיות אמיתיות שכאלו, שנותנות לקהל את החוויה של תאילנד במלוא עוצמתה.
לאחרונה נפתחה תאילנדית כזו, עם שף תאילנדי שעושה קסמים, טאפ שמו.
ברזומה שלו יש מספר מסעדות שף מובילות בבנגקוק. ביחד עם השף הישאראלי המוכר, ליאון אלקלעי, הם הרכיבו תפריט ומנות תאילנדיות שישתלבו עם הטעם הישראלי.
ביקרתי במסעדה הזו, EAST, שממוקמת ליד קניון הזהב בראשון לציון, שגם היא הופכת ל"מדינת תל אביב" הקטנה, וגם מהתפריט טעמתי מבחר מנות, וכדי שלא תפסחו על אחת שאני ממש, אבל ממש התאהבתי בה, אני אתחיל בסקירה :)
הוא היה חריף, אבל כזה שפותח את התיאבון. אפילו הפולניה שאני, שנמנעת מחריף, השמיעה קולות גרגור של הנאה גדולה.
את הארוחה ליווה תה קר תאילנדי, שהיה טעים, אם כי הייתי מוותרת על מעט מהמתיקות שלו.
מצד שני, עם כל התאילנדי-חריף-צ'ילי-אש-הזה, קצת מתוק היה לי במקום מדי פעם.
סלט מעניין נוסף היה סלט "נאם טוק", שמורכב מנתחי אנטריקוט, בצל סגול, בצל ירוק, כוסברה, נענע, אורז קלוי
בווק ושאטה טריים.
כאחת שפחות אוהבת סלטים, כי הם מורכבים לרוב מירקות, הסלט הזה היה מושלם עבורי.
ה-מנה שהכי אהבתי הייתה מנה שנקראת "ניר פט פט".
רצועות בקר ברוטב חלב קוקוס וקארי עם שעועית ירוקה, בזיליקום ופלפל אדום.
המנה הזו גרמה לי הרבה "פט-פט". לא הפסקתי לפטפט ולהגיד כמה היא טעימה לי. כל ביס, חיכיתי לעוד אחד.
אגב, למסעדת EAST חזרתי אחרי שבועיים עם המשפחה, ותנחשו מה הזמנתי?
נכון, ניר פט פט. הייתי בצהרים, בעסקית נהדרת ומשתלמת.
52 ש"ח, מחיר המנה העיקרית, כשאליה התלוותה שתייה ומנה ראשונה ללא תשלום.
מבטיחה לכם- שווה בטירוף!
פאד סיו- אטריות אורז רחבות, נטיפי ביצה, בוקצ'וי, עלי חסה תאילנדי ברוטב סויה שחורה
מגיע בגרסאות שונות לבחירה: צמחוני/טופו/חזה עוף/אנטריקוט וגם לבחירה- חריף/ לא חריף.
עוד מנה שאני מאד אהבתי למרות שהיא הזכירה לי יותר את המטבח הסיני, היא מנה שנקראת מטממואן.
נתחי פרגית בציפוי טמפורה, קשיו, בצל לבן, סלרי, שאטה, בצל ירוק ברוטב תאילנדי מתקתק.
הרוטב של ה"פט פט" ממנת הבקר הגיע גם עם דג, המנה הזו נקראת ילוטייל פט- פט.
ילוטייל בציפוי טמפורה ברוטב חלב קוקוס וקארי מוקפץ עם שעועית, פלפל אדום ובזיליקום.
מוגש עם אורז לבן מאודה/ אורז ירקות
פאד תאי היא אחת מהמנות החביבות על הישראלים.
יש לי אפילו פוסט נהדר עם מתכון לפאד תאי אמיתי וטעים של סוואלי אלדר.
הפאד תאי של איסט היה נהדר, והבטחתי לעצמי שכשהבן שלי יחזור מהצבא, אקח אותו לאכול את המנה הזו, כי הוא מחובבי הז'אנר, והמחירים? בדיוק מתאימים לכיס של חייל :)
אטריות אורז, גזר, נבטים, בצל ירוק, נטיפי ביצה ובוטנים, ברוטב ממרח תמרינדי מתקתק
מנה שפחות אהבתי היא מנת פאד קא פאו (חזה עוף קצוץ/ בקר קצוץ), בצל לבן, שעועית ירוקה, בזיליקום ופלפל חריף,
מוגש בתוספת ביצת עין על אורז לבן מאודה.
כל השילוב של הבשר עם השעועית עם האורז עם הביצה- עמוס לי מדי, אבל בתאילנד זו מנה מוכרת ואהובה, אני פחות מתחברת.
ביקשתי אגרול. כן, כן, יש לי וידוי: אני אוהבת אגרול בטירוף!!
טוב, זה מאז שהייתי אחרי השירות הצבאי, ועבדתי בדיזינגוף, ליד תיאטרון הקאמרי, ושם הייתה מסעדה סינית קטנה וטעימה.
הייתי נכנסת לקחת צהריים בטייק אווי, והסינית החביבה הייתה צועקת למטבח: "וואן קורן סופ, וואן אגרול, טייק אווי!"
עונג אמיתי, בימים שלא הבנתי מה המשמעות של אוכל טוב באמת :)
אם כבר דיברתי על "קורן סופ", או מרק תירס, אז בסיבוב השני שלי באיסט הזמנתי בעסקית למנה ראשונה מרק תירס שהיה טעים מאד, והזכיר לי את הטעמים האלו מפעם, מהמסעדה הסינית האהובה עלי.
קינוח- לא טעמתי, ולכן אין לי דעה.
אני לא אוהבת טאפיוקה, המרקם החלקלק הזה לא עובר לי בגרון, אבל זה ללא ספק נראה טוב.
טאפיוקה עם פירות העונה, חלב קוקוס וקרח כתוש
סחרוב 26, ראשון לציון, מול קניון הזהב
03-5222550
תגובות
הוסף רשומת תגובה