Translate

המסעדה הגרוזינית הכי שמחה. וגם: מתכון לחינקלי. תביאו לי עוד מהחינקלי הזה!





לגרוזינים יש אוכל נהדר. מלא בבשר, באגוזים, בדברים טובים.
אנחנו, ה"אלו שאינם גרוזינים", מכירים בעיקר את המאכל הלאומי של הגרוזינים, או הקרעפלך הפולני בגרסה הגרוזינית:
חינקלי.
כן, גם על חצ'אפורי בטח רובכם שמעתם.
אבל האמת, למטבח הגרוזיני יש הרבה יותר מה להציע מחינקלי וחצ'אפורי.
אז הלכתי לבדוק איך זה מרגיש וכמה זה טעים :)
הדרך לירושלים כבר עוררה בי תיאבון בלתי מוסבר. תמיד זה ככה. כשאני שומעת "ירושלים" אני שומעת "אוכל".
מין התניה פבלובית שכזו.

החניה בירושלים, בעיקר באזור של המסעדה הגרוזינית שהייתי בדרכי אליה, לא משהו.
בסוף מצאנו, אבל כל סיבוב שעשינו, הרעב הלך והחמיר. ככה זה כשאני יודעת שאני הולכת לאכול "מאכלי עדות".
אין על אוכל "עדתי". במיוחד כשאני תוצרת פולניה, ואז כל אוכל עדתי ומתובל היטב עושה לי טוב בנשמה.
כשנכנסנו למסעדה אורו עיניי:
אשה נאה, כלים נאים. לפי הסדר הזה.


לילי היא הגרוזינית הכי שמחה בעיר, והיא גם הבעלים של המסעדה הגרוזינית הכי "אותנטית":
ראצ'ה.
כמו שכתוב בתפריט:
"הכנסו לקסם ולמקצב של גרוזיה".
אז נכנסנו :)
הקסם התחיל עם סלטים נהדרים מהמטבח הגרוזיני.
סלט סלק עם אגוזים וירוקים, יכולתי לאכול ממנו בלי סוף, ככה הוא היה טעים.
גלילות חציל ממולאות במחית אגוזים קצוצים.
אני לא אוכלת חצילים, אז פחות התחברתי למנה, אבל מסביבי נשמעו אנחות הנאה.
בכלל, האגוזים שכ"כ שולטים במטבח הגרוזיני עושים את האוכל למיוחד ומעניין.
איספנחי
טפנד תרד, אגוזי מלך וחומץ בן יין.
נהדר! מאד אהבתי את השילוב המופלא בין התרד לאגוזים.
פטריג'אני
שכבות חציל בתערובת אגוזים, עשבי תיבול ורימונים.
אהמממ... עד עכשיו הכל היה עם אגוזים :)
אבל שוב חצילים, ואני פשוט לא מצליחה להתחבר לחצילים.
אל תשאלו אותי למה, לא יודעת :)
סוקו
סלט פיקנטי חם עם פטריות טריות.
סלט נחמד, אבל לא משהו שבשבילו אני אגיע לאכול במסעדה גרוזינית.
קינדזמרי עוף
רצועות חזה עוף ברוטב אגוזים טחונים.
מנה כיפית, נעימה, ובכלל, בשר במנות ראשונות אני אוהבת.
ואל תגידו לי "אבל זה עוף". עוף זה בשרי :)
ואז הגיעו המאפים.
אלו שהמטבח הגרוזיני מקבל בהם את תואר "יקיר הבצק".
צ'יבוריאקי
2 סהרונים פריכים, במילוי בקר.
טוב, זה בדיוק מהדברים שבגללם או בזכותם אני כן אגיע למסעדה גרוזינית :)
כמה שזה טעים!
ובכלל, כל המאפים מוגשים עם רוטב שאתם חייבים לטעום:
רוטב טח'מלי, שזה רוטב שזיפים ירוקים פיקנטים, והוא טעים והולך נפלא עם הבצקים.
 והמילוי... אחחח, איזה עונג.
בליני
גלילות בצק פנקייק גרוזיני, ממולאות בתערובת בשרים.
סוג של אגרול גרוזיני, ושוב מוגש עם הרוטב המשגע הזה, שיוצר טעם ומרקם מושלם בפה.
ואז הגיע החינקלי.
אני מודה: כפולניה, אני מטורפת על קרעפלך.
זו הגרסה הגרוזינית, והיא טעימה מאד מאד מאד :)
בהמשך אני מבטיחה לתת מתכון של לילי לחינקלי, כי הוא כ"כ טעים.
קיבלנו הוראות תפעול:
קודם תמצצו את רוטב המרק שנמצא בפנים, ורק אח"כ תנגסו.
הפעולה והטעמים גרמו לי לבקש סיבוב שני מהדבר הטעים הזה.
מבחינתי, זו ההגדרה לאוכל מנחם.
"רגע", אמרה לילי. "עכשיו הזמן לאהבה".
כן, זו בהחלט אהבה. לילה והבת שלה, שגם היא עובדת במסעדה, ברגע של "אמא ובת".
בשביל אהבה אני מוכנה להפסיק לאכול :)


ההפסקה הייתה טובה, כי גם הייתי שבעה מכל הבצקים והסלטים, וגם לא תיארתי לעצמי כמה מגרות יהיו המנות העיקריות, וכמה לא ארצה להפסיק לאכול מהן.
זו הייתה מנה מנצחת:
חזה מולארד בציר יין אדום ופירות יער
הדג היה עשוי מעולה, מדויק, וטעים.
מבחינתי - דג טוב הוא ארוחה מושלמת.
סליאנקה
קדרת עגל במבחר עשיר של ירקות
ורגע לפני ה"קינוח", שהיה הקינוח הכי טעים שיכול להיות, עצרנו לשתות את המשקה המסורתי:
צ'צ'ה.
חיסול ממוקד.
יותר מ-50% אלכוהול, טעמי אניס, מזוקק, סוג של גראפה.
אחרי כוסית כזו, המנה הבאה הייתה גן עדן של ממש.
פואה גרה.
כי מי צריך יותר מזה?
קינוח מושלם, כי הקינוחים הגרוזינים פחות מרתקים אותי מהאוכל שלהם :)
 ישראל, אחיה של לילי והשף של ראצ'ה, יצא לספר לנו קצת על האוכל, ולא חסך מאיתנו עוד כמה רגעים של הומור... ואהבה.
  המלצרית הגישה את התה המסורתי


כדי לסגור את הפינה עם משהו מתוק - הוגש קינוח ששמו לא הפסיק להצחיק אותי (ויסלחו לי הגרוזינים, יש להם כמה שמות משעשעים)
צ'ורצ'חלה
הממתק הגרוזיני, אגוזי לוז מצופים ברפרפת עם קונפיטורות ויין
זה היה סוף שלב האוכל, שהוא זמן נפלא לתת לכם מתכון לחינקלי של מסעדת ראצ'ה.


מתכון לחינקלי גרוזיני
חינקלי - כיסונים ממולאים בבשר


מרכיבים:
1 ק"ג קמח
1 ביצה
300 מ"ל מים
1 ק"ג בשר טחון
צרור כוסברה
מלח
פלפל

אופן ההכנה:
שמים את הקמח, הביצה והמים בקערה ולשים לבצק אחיד וקשה
לשים את הבצק  4 פעמים כשבכל פעם משאירים את הבצק למנוחה של שעה וחוזר חלילה.
לאחר שלשנו את הבצק 4 פעמים, מרדדים לעובי של 3 מ"מ, קורצים עיגולים בקוטר של 5 ס"מ.
שמים במרכז עיגולי הבצק כף מלאה בתערובת הבשר וסוגרים לכיסונים בצורת שום.
מכניסים למקרר.
מרתיחים סיר מים מוסיפים מעט מלח, מכניסים את הכיסונים ומבשלים כ- 8 דקות.

------------------------------------------------------------------------
האוכל היה מאחורינו, הבטן הייתה מלאה ומרוצה, אבל לא, בראצ'ה לא נחים.
בדיוק אז הגיע זמן ה"בואו נעשה שמח".
בגרוזיה, כשעושים שמח, זה הכי שמח.
היין מוגש בכוס בצורת שופר.
השופר הזה מכונה חאנצ'י, ומדי פעם, כשנכנסת חבורה של אנשים למסעדה, לילי מדגימה איך עושים שמח, עם מוזיקה גרוזינית וברכות עם היין.
אחד המשתתפים הוא "ראש החבורה", והוא מקבל על עצמו לברך ואאוצ', הוא גם צריך לסיים את כל המשקה מהכוס בלגימה אחת.
מה הפלא שאחרי לגימה כזו נהיה שמח?
כולם רוקדים, שמחים ומתחבקים, וזה בעיניי, חלק מהערך המוסף של ראצ'ה, מעבר לאוכל הטעים.
כי אוכל טוב ומצב רוח טוב - והחיים מושלמים :)
אני יודעת שאני לראצ'ה חוזרת. בלי לחשוב פעמיים.
זו בהחלט המסעדה השמחה ביותר שיש, עם אוכל גרוזיני מבית סבתא ומידי ישראל, אוכל אותנטי וטעים.
ראצ'ה עושה לי שמח בלב. ואני? צנועה. לא צריכה יותר.




ראצ’ה
רחוב החבצלת 6, ירושלים
טלפון: 02-5376600

הוסף רשומת תגובה