לגרוזינים יש אוכל נהדר. מלא בבשר, באגוזים, בדברים טובים.
אנחנו, ה"אלו שאינם גרוזינים", מכירים בעיקר את המאכל הלאומי של הגרוזינים, או הקרעפלך הפולני בגרסה הגרוזינית:
חינקלי.
כן, גם על חצ'אפורי בטח רובכם שמעתם.
אבל האמת, למטבח הגרוזיני יש הרבה יותר מה להציע מחינקלי וחצ'אפורי.
אז הלכתי לבדוק איך זה מרגיש וכמה זה טעים :)
הדרך לירושלים כבר עוררה בי תיאבון בלתי מוסבר. תמיד זה ככה. כשאני שומעת "ירושלים" אני שומעת "אוכל".
מין התניה פבלובית שכזו.
החניה בירושלים, בעיקר באזור של המסעדה הגרוזינית שהייתי בדרכי אליה, לא משהו.
בסוף מצאנו, אבל כל סיבוב שעשינו, הרעב הלך והחמיר. ככה זה כשאני יודעת שאני הולכת לאכול "מאכלי עדות".
אין על אוכל "עדתי". במיוחד כשאני תוצרת פולניה, ואז כל אוכל עדתי ומתובל היטב עושה לי טוב בנשמה.
כשנכנסנו למסעדה אורו עיניי:
אשה נאה, כלים נאים. לפי הסדר הזה.
ראצ'ה.
כמו שכתוב בתפריט:
"הכנסו לקסם ולמקצב של גרוזיה".
אז נכנסנו :)
סלט סלק עם אגוזים וירוקים, יכולתי לאכול ממנו בלי סוף, ככה הוא היה טעים.
אני לא אוכלת חצילים, אז פחות התחברתי למנה, אבל מסביבי נשמעו אנחות הנאה.
בכלל, האגוזים שכ"כ שולטים במטבח הגרוזיני עושים את האוכל למיוחד ומעניין.
טפנד תרד, אגוזי מלך וחומץ בן יין.
נהדר! מאד אהבתי את השילוב המופלא בין התרד לאגוזים.
שכבות חציל בתערובת אגוזים, עשבי תיבול ורימונים.
אהמממ... עד עכשיו הכל היה עם אגוזים :)
אבל שוב חצילים, ואני פשוט לא מצליחה להתחבר לחצילים.
אל תשאלו אותי למה, לא יודעת :)
סלט פיקנטי חם עם פטריות טריות.
סלט נחמד, אבל לא משהו שבשבילו אני אגיע לאכול במסעדה גרוזינית.
רצועות חזה עוף ברוטב אגוזים טחונים.
מנה כיפית, נעימה, ובכלל, בשר במנות ראשונות אני אוהבת.
ואל תגידו לי "אבל זה עוף". עוף זה בשרי :)
אלו שהמטבח הגרוזיני מקבל בהם את תואר "יקיר הבצק".
צ'יבוריאקי
2 סהרונים פריכים, במילוי בקר.
טוב, זה בדיוק מהדברים שבגללם או בזכותם אני כן אגיע למסעדה גרוזינית :)
כמה שזה טעים!
ובכלל, כל המאפים מוגשים עם רוטב שאתם חייבים לטעום:
רוטב טח'מלי, שזה רוטב שזיפים ירוקים פיקנטים, והוא טעים והולך נפלא עם הבצקים.
גלילות בצק פנקייק גרוזיני, ממולאות בתערובת בשרים.
סוג של אגרול גרוזיני, ושוב מוגש עם הרוטב המשגע הזה, שיוצר טעם ומרקם מושלם בפה.
אני מודה: כפולניה, אני מטורפת על קרעפלך.
זו הגרסה הגרוזינית, והיא טעימה מאד מאד מאד :)
בהמשך אני מבטיחה לתת מתכון של לילי לחינקלי, כי הוא כ"כ טעים.
קיבלנו הוראות תפעול:
קודם תמצצו את רוטב המרק שנמצא בפנים, ורק אח"כ תנגסו.
הפעולה והטעמים גרמו לי לבקש סיבוב שני מהדבר הטעים הזה.
מבחינתי, זו ההגדרה לאוכל מנחם.
כן, זו בהחלט אהבה. לילה והבת שלה, שגם היא עובדת במסעדה, ברגע של "אמא ובת".
בשביל אהבה אני מוכנה להפסיק לאכול :)
זו הייתה מנה מנצחת:
חזה מולארד בציר יין אדום ופירות יער
מבחינתי - דג טוב הוא ארוחה מושלמת.
קדרת עגל במבחר עשיר של ירקות
צ'צ'ה.
חיסול ממוקד.
יותר מ-50% אלכוהול, טעמי אניס, מזוקק, סוג של גראפה.
אחרי כוסית כזו, המנה הבאה הייתה גן עדן של ממש.
כי מי צריך יותר מזה?
קינוח מושלם, כי הקינוחים הגרוזינים פחות מרתקים אותי מהאוכל שלהם :)
צ'ורצ'חלה
הממתק הגרוזיני, אגוזי לוז מצופים ברפרפת עם קונפיטורות ויין
מתכון לחינקלי גרוזיני
חינקלי - כיסונים ממולאים בבשר
1 ק"ג קמח
1 ביצה
300 מ"ל מים
1 ק"ג בשר טחון
צרור כוסברה
מלח
פלפל
אופן ההכנה:
שמים את הקמח, הביצה והמים בקערה ולשים לבצק אחיד וקשה
לשים את הבצק 4 פעמים כשבכל פעם משאירים את הבצק למנוחה של שעה וחוזר חלילה.
לאחר שלשנו את הבצק 4 פעמים, מרדדים לעובי של 3 מ"מ, קורצים עיגולים בקוטר של 5 ס"מ.
שמים במרכז עיגולי הבצק כף מלאה בתערובת הבשר וסוגרים לכיסונים בצורת שום.
מכניסים למקרר.
מרתיחים סיר מים מוסיפים מעט מלח, מכניסים את הכיסונים ומבשלים כ- 8 דקות.
------------------------------------------------------------------------
האוכל היה מאחורינו, הבטן הייתה מלאה ומרוצה, אבל לא, בראצ'ה לא נחים.
בדיוק אז הגיע זמן ה"בואו נעשה שמח".
בגרוזיה, כשעושים שמח, זה הכי שמח.
היין מוגש בכוס בצורת שופר.
כולם רוקדים, שמחים ומתחבקים, וזה בעיניי, חלק מהערך המוסף של ראצ'ה, מעבר לאוכל הטעים.
כי אוכל טוב ומצב רוח טוב - והחיים מושלמים :)
זו בהחלט המסעדה השמחה ביותר שיש, עם אוכל גרוזיני מבית סבתא ומידי ישראל, אוכל אותנטי וטעים.
ראצ'ה עושה לי שמח בלב. ואני? צנועה. לא צריכה יותר.
ראצ’ה
רחוב החבצלת 6, ירושלים
טלפון: 02-5376600
תגובות
הוסף רשומת תגובה