דלג לתוכן הראשי

טור דעה: ינון מגל בעידן סקס והעיר הגדולה.




שוב הפייסבוק כמרקחה. מי על הכוונת הפעם? החרמן התורן, ינון מגל.
או שכולכם תמימים, או שאני לא יודעת באיזה כוכב אתם חיים.
אנשים שמתנהלים כמו ינון מגל יש כמעט בכל מקום עבודה. נו, די, אל תגידו לי שמעולם לא נפגשתם בכאלו.
אני מכירה לא מעט גברים נשואים (וגם כאלו שלא) במקומות עבודה, שמסתכלים על נשים בסביבתן במבט של "בא לי לזיין אותך". 

FreeDigitalPhotos.net
לא מעט חוויתי את זה בעצמי. לפעמים היו כאלו, כמו ינון מגל, שגם אמרו לי. אז אמרו. 
אין כמעט אחת שלא חוותה הטרדה מינית שכזו, ואין כמעט גבר שלא העיר במהלך חייו לאיזו אישה הערה מטופשת על ציצי ותחת. אלו המקרים הקלים. 
ינון מגל הוא לא מאנשי המפלגה שהצבעתי לה, אני לא מכירה אותו (ונכון לרגע זה גם לא ממש רוצה), ואני אפילו לא שייכת לגוש הימין. נהפוך הוא. 
בואו נעצור רגע: הוא לא הטריד אותה בזמן שהייתה כפופה לו. הוא חיכה עד מסיבת הפרידה, מה שאולי מוציא אותו חרמן, אבל אחלה גבר. רובם לא מחכים. הוא לא אנס אותה, ואף לא הכריח אותה לעשות שום דבר נגד רצונה.
לא שאני מצדיקה, חלילה, את הטיפשות הגברית הידועה שמרשה לעצמה להתייחס לבחורה בעיקר על פי ציצי ותחת, אבל היי, על סמך זה אתם, העם היושב בציון, הכתרתם את פנינה רוזנבלום בימים ההם ואת בר רפאלי בזמן הזה, למלכה הבלתי מעורערת.
אז תפסיקו לעשות דרמה, טוב?
FreeDigitalPhotos.net


היא אומרת שהיו ביניהם צחוקים, והם היו ביחסי ידידות כאלו ואחרים. אם כולכם תפשפשו טוב טוב, תיזכרו שגם לכם יצא לזרוק איזו הערה סקסיסטית לאיזו ידידה שלכם. 
כל עוד זה חד פעמי ואין מגע פיזי - די, נו, כולנו וכולכם היינו שם.
אבל הנה יש לנו הזדמנות נוספת לתלות מישהו בכיכר העיר, שלימים שינתה את שמה ל"כיכר פייסבוק", רק בגלל שהוא חרמן תחת.
FreeDigitalPhotos.net

בואו נודה: אצל רוב הגברים החרמנות היא עניין מובנה. הם הרי קמים כל יום עם זקפת בוקר, ועוד לפני שהם פותחים את העיניים בא להם לזיין. עובדתי.
וכן, הרבה פעמים מערכות יחסים ידידותיות מלוות בצחוקים, וכן, לפעמים זה גם גולש להערות סקסיסטיות מפגרות וחסרות טקט. לפעמים זה מצחיק, לפעמים מעליב.
למען הסר ספק:
לרגע קט אני לא מצדיקה את התנהגותו הנלוזה של ינון מגל. אני רק אומרת שלפני שכולכם, צדיקים שכמותכם - שופטים אותו, תולים אותו, מנדים אותו, נסו לחשוב אם לא יצא לכם מעולם לזרוק איזו הערה סקסיסטית לאף אישה מעולם. ברור, כולכם צדיקים.
אם אכן נגע והטריד מינית נשים כאורח חיים, בית המשפט יקבע את אשמתו, ומצידי שיזרק לתא עם 30 נשים חרמניות אש. אהה, ושלא יבוא להן עליו.
אבל רגע, רבאק, איך נהייתם כולכם יפי נפש? כאילו המילים "מתח מיני", "תחת" ו"ציצי" זה אונס תחת איומי סכין.
תשוקה, רבאק. אבוי לנו בלעדיה.
FreeDigitalPhotos.net

יאללה, שחררו. תכף יבטלו לכם את האופציה לדבר עם בנות במקום העבודה, ואז כולכם תישארו רווקים ורווקות לנצח. אולי גם יעשו הפרדה בין נשים לגברים בחדר האוכל, שיהיה בטוח.
למען הסר ספק 2:
כאחד שנמצא במפלגה שתומכת בערכי מוסר וערכי משפחה כערך עליון (לא תחמוד אשת רעך וזה), המעשה שעשה ינון מגל כגבר נשוי אל מול אישה נשואה אינו מוסרי ואינו תואם את ערכי המפלגה שבה הוא יושב. מבחינה מוסרית-מפלגתית, ראוי לו להיענש בעוון "היעדר מוסר".
FreeDigitalPhotos.net
בסופו של דבר, בסיפור הזה יש אחת שסובלת יותר מכולם:
אשתו.
זו שאמורה להיות האהבה שלו. האחת והיחידה.
FreeDigitalPhotos.net

א. כי לא ממש כיף לחיות עם אחד שכל הזמן רוצה לזיין אחרות.
ב. כי מה שהיא עוברת עכשיו ועוד תעבור, גרוע פי מיליון מההערה המטומטמת שהוא זרק לרחלי רוטנר. לרחלי יש מזכרת לא נעימה, לאשתו זו צלקת לתמיד.
ואם לסכם:
גברים, עוד לא למדתם לשמור על הלשון שלכם?
אני כבר לא מדברת על הידיים, זה הרי בכלל לא עניין לדון בו, כי אין לכם זכויות לגעת באישה בלי הסכמתה, אבל קחו בחשבון שלכל דבר שאתם אומרים ועושים, יש השלכות עתידיות.
ותפנימו כבר: סקס בעיר הגדולה זה רק בהסכמה.



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.