הלכתי אליה בלי ציפיות. שמעתי עליה מפה, שמעתי עליה משם, ואז גם קראתי עליה.
שלחו לי גם הזמנה אליה, וסירבתי. אמרתי לעצמי: "מה כבר יוכל לצאת ממסעדה שמגישה מנות עיקריות ב-30 ש"ח?"
בוקר אחד הייתי צריכה להגיע עם הבת שלי לראשון לציון. חשבתי שאולי זו הזדמנות להיכנס ולבדוק, במיוחד כשאני עם נערה שללכת לאכול איתה צהריים במקום יקר זה בזבוז זמן, גם ככה היא לא אוהבת כלום, אפילו המבורגר היא לא אוכלת.
ידעתי שיהיה צ'יפס, או פירה, ובטוח יהיה שניצל, אז יאללה.
זה הזמן לבדוק מה קורה במסעדה, שהשם שלה כ"כ קיבוצי: "המסעדה".
קונספט מעניין יש למסעדה הזו. 15/30.
נכון, זה לא 24/7, זה 12/7. ותאמינו לי ש-12/7 ב-15/30 זה אחלה דיל.
אהמממ, אם לא הבנתם עדיין, אני אסביר :)
15 המנות הראשונות ב-15 ש"ח, 30 המנות העיקריות ב-30 ש"ח. כל היום.
אין תפריט צהריים/ערב/לילה.
יש תפריט אחד, עם מחירים קבועים כל היום. מפתיע ומעניין.
אז איך עושים את זה? הבעלים של המסעדה, אמיר בן שיטרית, הסביר לי את המוטו וההגיון שלו.
כן, כן. הוא החליט שהוא מעדיף מסעדה מלאה כל היום, ורווח טיפה נמוך יותר, כי בסופו של דבר, זה מתקזז.
ומסעדה מלאה כל היום זה כיף.
הגעתי בצהריים, בערך ב-14.00. בדר"כ זו שעה שכזו, שבה כל צרכני הארוחות העסקיות מסיימים את הארוחה, והמסעדות מתחילות להתרוקן לאט לאט.
המסעדה הייתה מלאה, ולא היה נראה שמישהו מתכוון לנוח.
לבת שלי, שכבר ציינתי את "חיבתה" לאוכל, הספיק מבט זריז בתפריט.
"כדורי פירה", היא אמרה.
והם הגיעו.
קערה מכובדת של "ביס בולס", ומבחינתי, את הארוחה שלה היה אפשר לסיים ב-15 ש"ח :)
אבל אני פולניה, אז הכרחתי אותה להזמין גם עיקרית בשרית.
הייתי חייבת לטעום.
כשאוכלים בפעם הראשונה במסעד, כל הזמן מחכים ל"נפילה". אהה, 15 ש"ח? בטח זה לא יהיה טעים.
ככה חשבתי.
האמת? הופתעתי בגדול.
קרפצ'יו בקר טוב, עם צלפים ופרמז'ן, בצל ירוק וסלסת שרי, עטוף בשמן זית טוב, ועדיין הייתי סקפטית.
ככה זה כשלמדנו לא להאמין לאף אחד ולכלום.
על כרובית אני אף פעם לא מוותרת. הגיעה כרובית בגודל יפה, עם טחינה, קוביות עגבניה, וצ'ילי וכן, גם היא ב-15 ש"ח. היא בשקט יכלה להספיק ל-2, וזה עוד משהו שיפה ב"המסעדה": המנות גדולות, מכובדות, ולרגע לא נראה שבגלל המחיר ירד הגודל.
להיפך - זה קורה רק במסעדות היוקרתיות. שם ככל שהמחיר עולה גודל המנה יורד :)
הכל היה מאד טרי, ולרגע לא הרגשתי שאני במסעדה שחוסכת עלי במאום.
צילחות של מסעדת גורמה, עם פרודקטים מעולים, ואני עדיין לא האמנתי.
כי כזו אני. מחכה ל"הנה, תפסתי אתכם".
ואני בדר"כ לא טועה :)
בחיי שבבית זה עולה יותר :)
וטעים! נשבעת טעים!
הוכחה: לא נשאר כלום בצלחת. ורק אני אכלתי, כן? הבת שלי לא אוכלת גבינות ולא ירקות.
מוגשת עם צנימים וריבת בצל טעימה. צנים אחד היה מעט חרוך, אבל השירות ב"המסעדה" כ"כ לבבי, לפעמים לבבי מדי, כך שאם הייתי מבקשת אחד חדש, לא רק שהיו מוציאים לי טוסטון חדש, אלא בטח היו מוציאים לי מנה חדשה.
(מצד שני, שונית, תפסיקי ללכת על הקצה. זה רק הקצה היה שרוף טיפה.
אבל את, בגלל שאת לא מאמינה שזה יכול להיות, כבר מתחילה לחפש פגמים קטנים, כי גדולים עוד לא מצאת, נכון?)
אגב, הפטה היה טעים מאד, אבל אני באופן עקרוני אוהבת פטה כבד מעט פחות חמאתי, ומעדיפה להרגיש פחות חלקלקות בפה.
אני טיפוס של כבד קצוץ בכלל :)
ברקע, לחם הבית שהוגש עם מטבל סלסה, וזה סיכם את אגף המנות הראשונות שטעמתי.
עכשיו תחזיקו חזק:
כל המנות הראשונות האלו יחד, 8 במספר, עלו בסה"כ 120 ש"ח יחד.
120 ש"ח ל-8 מנות!
לא, זה לא אמיתי. או שכן :)
סיידר תפוחים אלכוהולי-בירתי, מומלץ לטעום.
רגע, שנייה שלא תחשבו ש"אהה, אוכל במחיר סבבה, בטח יכניסו לנו במשקאות".
אז זהו, שלא!
10 ש"ח לבקבוק הזה.
וגם לקורונה, לקרלסברג ולטובורג.
גם לקוקה קולה, פאנטה, ספרייט, פריגת, מים, או פיוז טי.
10 ש"ח.
30 ש"ח למנה עיקרית, והיא אהבה את המנה. אני פחות התחברתי, כי אחרי הטיול שלי באיטליה, קשה לי להתלהב מהבולונז שמוגש במסעדות בארץ. חסר לי העומק של הבישול הארוך מאד שנותן לבולונז טעם אחר ומיוחד.
אבל שוב אני חוזרת לעניין המשפחה: חומרי הגלם טריים, המנה מעולה לילדים, ו-30 ש"ח נותנים תמורה טובה למנת הפסטה הזו.
אני הזמנתי מנת סלמון צרוב על הפלאנצ'ה, על מצע פירה ותבשיל שוקרוט עם רוטב מיסו מתקתק.
מנה לא ענקית אך יפה, משביעה וטובה. הדג היה יכול להיות דקה פחות על הפלאנצ'ה, מה שהיה הופך את המנה למושלמת.
הקינוחים במחיר של 20 ש"ח לקינוח, אבל מבחינתי קינוחים הם משהו שאי אפשר להתפשר עליהם.
טוב, פה אני חייבת רגע של פחות התלהבות. קינוחים זו מחלה שלי, ואני לא יודעת להחליט אם קרם הברולה פשוט היה לי פחות טעים, או שהייתי מפוצצת.
קצת הרגיש לי מעדן וניל, פחות הרגשתי את טעמי המקל הוניל המשכר והשמנת של ברולה אמיתי, ואולי סתם הייתי שבעה עד מוות.
בקיצור - הבטחתי לעצמי שאבדוק אותו שוב.
הסוכר היה עשוי היטב, שרוף במידה הנכונה ומתפצפץ בפה.
היא דווקא הייתה מאד טעימה, והבת שלי נהנתה מכל ביס.
מבחינת קפה, אמנם "המסעדה" לא כשרה, אבל אין קפה הפוך, רק שחור או אספרסו.
שאלתי למה, כי מבחינתי כל ארוחה צריכה להיסגר עם קפה הפוך, וקיבלתי תשובה הגיונית:
כי זה לא בית קפה. תכלס, נכון. זו מסעדה עם קונספט של אוכל בשתי רמות מחירים, וזה לא מקום לבוא להתרווח בו על קפה. חלק מהיכולת של המסעדה לספק אוכל המחירים שפויים היא העובדה שיש תחלופה גדולה, ושאנשים לא ישבו 4 שעות עם לפטופ וקפה הפוך. בשביל זה יש בתי קפה :)
כשחשבתי על זה ביחס לקונספט, הבנתי שזה מאד הגיוני.
מבחינתי: ראשונה ועיקרית אומרות ארוחה עסקית ב-45 ש"ח. וזה ביום, ובלילה, ובצהריים, ובערב, וזה ממש ממש כדאי.
וכן, גם בשבת. כי מגיע לנו לאכול עם הילדים בחוץ בלי לצאת עם 600 ש"ח בחשבון.
זה בדיוק מה שמספקת "המסעדה". אוכל טוב, ביתי, לא מתיימר ולא מתייפיף, לפעמים לאור המחיר - אפילו מעורר השתאות.
אפשר לחנות בקניון הזהב ולהתחיל בשופינג, כי אחרי ארוחה ב"המסעדה", לא תצליחו להיכנס לשום בגד :)
המסעדה, 15/30.
בפעם הבאה שאתם בראשל"צ, כנסו.
תשמרו לי מנת כרובית. ב-15 ש"ח, ברור.
ואם לא בא לכם לבשל, קחו את הילדים ולכו אליה. היא תקבל אתכם בזרועות פתוחות, עם חיוך לבבי ושירות כיפי, עם אוכל טוב והרבה אהבה.
המסעדה
סחרוב 33 ראשון לציון
(מול קניון הזהב)
03-9613388
תגובות
הוסף רשומת תגובה