כבר תקופה אומרים לי: "נו, כדאי לך, לכי לנסות, זה קרוב לבית, וטעים, ומנות גדולות".
ואני?
דווקא את הדברים השווים דואגת לפספס. ככה זה אצלי.
אבל לא לאורך זמן!
בסוף זה קרה, ובערב חורפי וקריר אחד לקחתי את שרון חברתי, והלכנו לאכול בעיר שמסתמנת כבירת הקולינריה של אזור השרון: הוד השרון.
אכן, עיר שכולה הוד והדר קולינארי שרק הולך ומתעצם.
המון מסעדות טובות נפתחו לאחרונה בסביבה, וכתושבת ראש העין, ששנים לא היה לה מה לאכול באזור, פתאום יש לי בחירה.
וזה כיף.
בהוד השרון יש מסעדה "אסיאתית" אחת ישנה, מתקופת האייטיז, עת שלטו האגרול וה"קוֹרן סוּפּ" בביצת הקולינריה הישראלי. נו, מהסיניות האלו של פעם. עם המון שמן באגרול, וברווז בתפוזים.
אבל אחת תאילנדית איכותית וראויה לשבח בסביבה - לא מצאתי.
עד שהגעתי לדלי האסיאתי.
בפנים - לא המון שולחנות, וכולם היו מלאים.
בחוץ - טוב, אם אין ברירה אין ברירה. אבל הסירו דאגה מליבכם. ה"בחוץ" סגור ומקורה :)
התיישבנו מתחת לפטריית החימום, והסתכלנו לכיוון התפריט.
ואני, שלאחרונה מאוהבת בלחמניה המאודה, הפלאפית והטעימה הזו, התאהבתי יותר.
באנס של דג לבן - דג בטמפורה, מיונז יפני, חסה, מלפפון ובצל כבושים.
טעים להפליא, ומבחינתי בכל ביקור עתידי שלי בדלי האסיאתי - זו מנת הפתיחה שלי.
באן הבקר היה טעים, אבל ללא ספק, הדג בטמפורה ניצח בגדול.
יש גם באן צמחוני, או עוף, או סלמון, או ברווז.
האמת? בא לי לטעום את כולם :)
אבל כל פעם אחד, כדי להנות מהרגע.
הסלט היה טעים, אך לא היה בו משהו ייחודי. סלט פפאיה טעים ושיגרתי.
וזה בדיוק מה שקרה :)
טעים, יפה, וטרי.
בדיוק ככה צריך להיות סושי.
מנה גדולה, עשירה, טעימה, וכיפית.
הייתי מקפידה יותר על הצילחות (באגף האורז), כי פחות נחמד לקבל אורז שהתפרק, גם אם הטעם אותו טעם בדיוק.
נכון, אנחנו מנסים לצאת מהקונספט של הפלצנות התל אביבית, אבל מבחינתי הצילחות הוא קטע חשוב, ולנראות המנה יש חלק חשוב בעיבוד של המוח לגבי הטעם שלה.
חרפרף במידה, מוגש עם אורז לבן מאודה, ומכיל שרימפס, קלמארי ומולים, חלב קוקוס, עגבניות שרי, פטריות, גזר, בצל ירוק וצ׳ילי.
גם פה האורז הוגש בצורה מעט רשלנית, כשחלק ממנו מונח על שולי הקערית.
מצד שני, רואים ששרון אוכלת בהנאה גדולה :)
מה שאמרו לנו כשהיינו ילדים מופרעי קשב, בימים שבהם לא אבחנו הפרעת קשב:
פוטנציאל לא מנוצל. רכיבים טובים, רוטב טעים, וצלעות עשויות מעט פחות טוב.
מכיוון שכבר לא היה לנו מקום למנה נוספת, כי המנות גדולות, העדפנו לוותר על הכנה חוזרת, ולתת למנה הזו הזדמנות נוספת בביקור הבא.
צלעות עגל עם ג׳ינג׳ר, שום, חמאה, צ׳ילי ועשבי תיבול.
מוגש עם אורז לבן מאודה (היי, הוא היה עגול ומושלם!) וברוקולי ברוטב שום טריאקי.
רציתי קרם ברולה, שמגיע עם למון גראס וג'ינג'ר, אך נגמר לאותו ערב.
דווקא הוא יכול להיות פצצה של קינוח. קרם הברולה המתוק עם העוקץ התאילנדי נראה לי שיהיה מושלם.
גם אותו אני מתכוונת לבדוק, כי הרי זה לא הביקור האחרון שלי בדלי האסיאתי. רק הראשון :)
מלבי קוקוס עם סלט פירות טריים ושבבי קוקוס מסוכר - היה בינוני, לא משהו לעוף עליו.
מוס שוקולד מריר עם קרם שמנת מתוקה וגנאש שוקולד - ההגדרה שלי: סבבה. זהו.
דלי אסיאתי היא מסעדה מזמינה, נעימה, וטעימה.
האוכל טרי מאד, מוגש יפה, ורואים יד מקצועית ששולטת באגף האסיאתי.
המנות גדולות, המחירים סבירים.
כאחת שגרה בעיר ראש העין, המנומנמת ונטולת הקולינריה, ומקום הבילוי הקרוב ביותר אליה היא העיר הפורחת הוד השרון - אין לי ספק שהדלי האסיאתי הוא הדלי שלי.
דלי אסיאתי
אוכל אסיאתי, דגים, דים סאם, סושי, פירות ים
הבנים 15, הוד השרון
טלפון: 09-8992555
תגובות
הוסף רשומת תגובה