דילוג לתוכן הראשי

מסעדת אוברג'ין. שף מקסים, אוכל מעולה. וגם: מתכון שף ללביבת ירק מופלאה!




שוב זה קורה לי. 
מגיעה עם ספקות, יוצאת מאושרת.
הוזמנתי לארוחה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א.
כן, כן, זה שנמצא בגבול של ת"א בואך יפו, וצופה על הים התיכון.
החלטתי לנצל את הארוחה הזו ליום כיף עם החברה שלי, שרון, ולהזמין גם טיפול בספא.
זה לא סתם ספא. זה THE SPA. כן, ככה קוראים לו :)


הגענו בבוקר חורפי שזרק קרני שמש מלטפות.
נכנסנו למלון, וכבר בכניסה ידעתי: זה משהו אחר. לא דומה למלונות האחרים שנמצאים בקו הים של ת"א.
היוקרה מבצבצת מכל פינה. מלון בסטייל, כזה שלא בא לצאת ממנו בכלל.
לא בכדי היו שם המון תיירים. אפילו העובדים פנו אלי באנגלית. לא שאני נראית תוצרת חוץ, אבל כנראה שהם כ"כ רגילים לתיירים במלון, כך שהכל מתנהל שם בשפות זרות.
צעדנו לאורך הלובי היפיפה של המלון, והגענו לפתח המסעדה שממוקמת במלון: אוברג'ין.
עכשיו בואו נעשה סדר:
כולם יודעים שאני וחצילים זה לא.
והנה, אני יושבת במסעדה שהשם שלה בתרגום לשפת העם היושב בציון הוא "חציל".
AUBERGINE = חציל = הדבר היחיד כמעט שאני לא אוכלת.
עם שם כזה, יכולתי רק לקוות שיהיו פחות חצילים באוכל, ויותר דברים אחרים :)
מצד שני, השם מעיד על הקונספט של המסעדה: ביסטרו גורמה ים תיכוני, שמבוסס על חומרי גלם מקומיים וטריים.

בואו איתי לסיבוב, בדיוק כפי שערך לי אותו השף המאד-מאד-מאד מקסים של המסעדה, ידידותי, חייכן, וחתיך, ומסתבר שגם מבשל נהדר, אלון הירטנשטיין.
דרך החלונות הגדולים יכולנו לראות מולנו את מסגד חסן בק. 
תזכורת לדו קיום ביפו-ת"א, שהמלון ממוקם ממש בגבול שבין לבין, ולתובנה שאפשר גם אחרת.
מה תרצו לשתות? נשאלנו.
"יין" השבתי. במסעדה כזו חייבים לפתוח עם יין.
המועדף שלי לשעות הצהריים הוא גוורצטרמינר.
המסעדה כשרה, ולכן גם היינות בה הם תוצרת הארץ, אבל אין לנו מה לקטר על כך, ישראל משופעת ביינות מעולים מתוצרת מקומית.
גוורצטרמינר סינגל ויניארד של כרמל 2009 היה מאוזן, לא מתוק מדי אך עם טעם פירותי, והתאים לי בדיוק לפתיחת הארוחה. 
זה יין שלא תמצאו על מדף הסופרמרקט, הוא מיועד למסעדות יוקרה, ומאפשר לשתות יין איכותי במחיר סביר.
במסגרת השירות המעולה של צוות המלצרים, מדי פעם ניגשו למלא לנו את הכוס שהתרוקנה מהמים, וההקפדה אף נראתה היטב בעזרת כוסות מפולשות לתפארת מדינת תל אביב.
פתחנו עם סלסלת לחמים
לצידה הוגשו מטבל של שמן זית ובלסמי, וממרח שלא יכולתי להאמין שהוא אינו חלבי.
הוא נראה גבינה, הוא מרגיש גבינה, וזו גדולתו של שף שצריך להתמודד עם כשרות. היכולת ליצור יש מאין אינה נתונה בידיו של כל אחד, ופה השף הצליח בגדול. שאפו. ממש הרגשתי שאני אוכלת גבינת שמנת, ועד עכשיו אני לא מבינה איך זה קרה :)
אוברג'ין דוגלת בתפריט שיש בו מנות שנקראת "בריאות והרמוניה". דומה שהמגמה הבריאותית חודרת גם למסעדות השף, ומבחינתי - זה נפלא.
מנת סביצ'ה סלמון ודג ים
עם סומק, בצל, לימון, כוסברה, גספצ'ו עגבניות שרי, פירות העונה.
מעניין בזכות השילוב של הדגים, בזכות הגספצ'ו, ובזכות השילוב בכלל :)
סלט קינואה ודלעת ערמונים צלויים
חמוציות, אגוזי לוז, פירות העונה, עשבי תיבול, דלעת ערמונים, פלפל צ'ילי שאטה, סוכר חום, שמן זית ומיץ לימון.
מנה מרעננת, מאוזנת היטב מבחינת טעמים.
אפילו אני, שאומרת תמיד ש"סלט זה לא אוכל", ו"קינואה זה אוכל של כבשים", נהנתי בטירוף מהסלט הזה. 
קרפצ'יו סלק 
אני וסלק זה סיפור אהבה.
קרפצ'יו סלק הוא מנת פתיחה מצוינת, וכזו בדיוק היא הייתה.
מנה נהדרת שאני מאד אהבתי היא מנה של סלמון שנצרב קלות ועגבניות שרי שונות, צרובות גם הן, בליווי אבוקדו.
מה שאהבתי בתפריט של אוברג'ין - האוכל פשוט מרענן. אין הגדרה אחרת.

טעים ומרענן.
ריזוטו פטריות בר שולב עם עגבניות במסגרת הקונספט הבריא.
היה מאד מעניין, מאד טעים, שונה מריזוטו הפטריות שאני מכירה, שעמוס בשמנת ופרמז'ן, ומרענן הרבה יותר.
בדר"כ מנת ריזוטו אחת סוגרת לי את התיאבון, הפעם היא הייתה בדיוק כמו שצריך. טעימה, אבל לא מכבידה, ומשאירה מקום לטעימה של מנות נוספות :)
וזו הייתה המנה המנצחת שלי.
לוקוס.
פילה לוקוס ים תיכוני שיושב בגאון על לביבת זוקיני תרד (שבעזרת קסמיי הצלחתי להוציא מהשף את המתכון ללביבה המעולה הזו, והנה, לקראת חנוכה אפשר להכין אותה במקום הלביבות המסורתיות).
הלביבה מונחת על טחינת לימון כבוש, ומעל הלוקוס נישאים בגאון עלי ארוגולה.
מנה נפלאה. הדג היה עשוי בדיוק, לא מעט מדי, לא יותר מדי. מדויק.
אין לי מה להוסיף, חוץ מאת המתכון ללביבת הקישואים-תרד-כרישה המעולה הזו. עוד קצת למטה, והוא שם :)
המנה הבשרית גם היא הייתה נהדרת.
בכלל, כל הארוחה הזו הייתה טעימה וראויה לביקור חוזר. ואני אחזור, אין לי בכלל ספק.
נכון, אוברג'ין היא לא מהמסעדות הזולות, אבל אלו שמחפשים מסעדה כשרה בתל אביב, ברמה גבוהה, לא צריכים להתפשר. והאמת? לא רק לשומרי כשרות. אני לא שומרת כשרות, ונהנתי מכל ביס, כי שף שיודע לעבוד עם חומרי גלם, יכול להסתדר נפלא גם בלי חמאה, שמנת ופרמז'ן.
עובדה :)
השף אלון הירטנשטיין הרכיב לנו מנה שכללה אנטריקוט ופילה, שניהם היו עשויים מעולה, בלי פספוסים.
כשהגיע שלב הקינוחים, ממש קיוויתי שלא יוציאו לי קינוחים עם קצפת פרווה, או איך שאנחנו קוראים לה: "קצפת חתונות", או "קצף גילוח".
בכל אחד מהמקרים - זה ביג NO NO.
למזלנו יצאו קינוחים נהדרים, ולא רק ברמת הצילחות המשגע.
 קרמו שוקולד שמונח על בצק פריך, עם טופ של דובדבני אמרנה ואינסרט שמהווה הפתעה כיפית כבר בביס הראשון, שמחרב את היצירה הנהדרת הזו, וכן, זה פרווה :) 
קינוח נוסף שהזמנתי היה טארט תפוחים, וגם הוא היה מפתיע, כי שוב, אני מזכירה, זה פרווה.
לא הורגשה טיפת שימוש בחומרי גלם "פחות טעימים", להיפך. הקינוח היה מענג.


לסיכום, רגע לפני המתכון ללביבת הירק הטעימה של השף:
אוברג'ין היא מסעדת שף איכותית, עם שירות מוקפד ואלגנטי, והרגשה של חו"ל. 
המחירים לא מהזולים, אבל האוכל איכותי.
אם אתם בצהריים בסביבה, מומלץ ללכת על עסקית הצהריים, ולהרגיש לרגע שאתם בחופשה יוקרתית, גם אם אחרי כשעה וחצי תצאו חזרה לשאון העיר ולסימטאותיה הצפופות והיפות של נווה צדק.
השאיפה הזו מאינטרקונטיננטל וממסעדת אוברג'ין, זו הפוגה נהדרת,
גם אם היא רק לרגע.
והנה, קיבלתם ממני גם המלצה למסעדה כשרה בתל אביב, גם המלצה לספא יוקרתי ומפנק, וגם מתכון. כי לכבוד חנוכה, אילצתי את שף המסעדה לתת לי את המתכון של הלביבה המעולה שהייתה הכרית של הלוקוס :)


מתכון ללביבות זוקיני תרד וכרישה
שף אלון הירטנשטיין 
(אוברג'ין - מלון דיוויד אינטרקונטיננטל ת"א)



חומרים:
2 זוקיני מגורד
3 כרישה קצוץ דק
2 בצלים לבנים גדולים קצוץ דק
1 שקית תרד
1 כף שמיר קצוץ
כפית שום כתוש
מלח
100 גרם קמח
5 ביצים
75 גרם פירורי לחם (לתערובת קציצות)

אופן הכנה : 
בסיר עם מים מבשלים את הכרישה, זוקיני והבצל עד רכות .
בנפרד מבשלים קלות תרד במים, מקררים את התרד במי קרח לשימור הצבע.
מסננים את כל הנוזלים מהתרד וטוחנים.
את הסיר עם הכרישה, הזוקיני והבצל מסננים היטב, ומשאירים במקרר במסננת לכמה שעות.
מחברים את התרד עם תערובת הכרישה.
מתבלים עם שמיר, שום כתוש ומלח, מוסיפים קמח, ביצים ופירורי לחם .
יוצרים לביבות, מצפים בפירורי לחם ומטגנים.

הצעת הגשה, אוברג'ין סטייל:
רוטב שעליו מונחת לביבה, עליה פילה דג, ומלמעלה עלים ירוקים.
פשוט מושלם :)

אוברג'ין - AUBERGINE
גורמה, דגים, בשרים וסטייקים, פיוז'ן, אוכל ים תיכוני
קויפמן 12 , מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב
 03-7951255

חנוכה שמח!!!



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.