Translate


מתכון לטרייפל אוכמניות ואגסים עם קרם מסקרפונה. עונג!




לאחרונה הוזמנתי לסדנת בישול בביתו של "איש האגסים", יובל בר-נר , שמייצג מזה שנים רבות את מועצת האגסים האמריקאית בישראל, ומוכר לכולנו מתוכנית הבישול בערוץ האוכל שעוסקת, איך לא, באגסים :)
יובל בר-נר מבשל עם אגסים, וגם אני, שחזרתי הביתה עם שלל של אגסים שכאלו, החלטתי להכין מתכון מקורי משלי, שישלב את האגסים החלודים והאדומים.
שווה לטעום את החלודים והאדומים, גם יפים ממש, וגם הרבה יותר טעימים מהירוקים :)

ארוחת בוקר יוקרתית בארמון ירושלמי.






אין בכלל ספק: 
וולדורף הוא המלון הכי נוצץ בירושלים, ואולי בארץ בכלל.
כל שנדליר שנמצא שם עולה בערך כמו דירת שלושה חדרים בת"א. 
אין פלא שכשנכנסים לשם מרגישים שנכנסים לארמון.
זה מתחיל כבר מהדור-מן, שפותח את הדלת לאורחי המלון, ונראה כמו כאילו יצא הרגע מאגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן, או מאליס בארץ הפלאות.

עושים ספורט? הכתבה הזו תעזור לכם: על חלבון ועוד קצת.




זה התחיל בהזמנה מסקרנת.
הזמנה לערב מיוחד במכון כושר מלא בסטייל.
"מה הולך להיות שם?" הקשתי, כהרגלי. 
"לא מגלה". היא אמרה. 
"למה?" שאלתי.
"ככה". היא ענתה. "אני מכירה אותך. את הולכת להנות בגדול, אל תשאלי שאלות".
אז אחרי שנכנסתי לטרנד הכושר לאחרונה, לא בהיסטריה אבל בכיף גדול, אמרתי "בסדר". והוספתי "אבל חסר לך שלא יהיה פאן".
"סגור". היא אמרה. "ותבואי עם בגדי ספורט, כמובן".

שוק צפון - מי ומה מחכה לנו שם? המקומות הקולינרים השווים של מדינת ההייטק.





ביום חמישי האחרון הושק שוק צפון ברמת החייל.
למה צריך עוד שוק?
הרי יש לנו את שוק הנמל, ואת שרונה מרקט, אז מה כבר יש לחדש?
אז זהו, שהרבה.
קודם כל, גם לשכונות הצפוניות, ובמיוחד לאלפי עובדי ההייטק באזור, שמבלים חלק ניכר מיומם בעבודה - מגיע מקום כיפי לאכול בו, מקום שכולו אוכל טוב ואווירה נהדרת.
השוק החדש מוביל מגמה קצת אחרת. יותר נינוחה, יותר עממית עם מחשבה להכניס את הטופ של המונח "עממי".
המוטו של השוק: אחד מכל אחד, ואם יש אחד מכל אחד, שיהיה האחד הכי טוב.
יש חומוסיה אחת, ויש שווארמה אחת, ובר דגים אחד, ודוכן מיצים אחד, ובולונז'רי אחד, ופרומז'רי אחד, וחנות כלי בית אחת, ושוקולטיירית אחת, ועוד ועוד "אחדים" כאלו, שכולם כאחד - מובחרים ושווים.
אהה, ויש גם שני שפים בגזרת ה"סטייל פלוס", אבל הפעם הם תחת קונספט כיפי, כזה שמתאים לשוק, ושמתומחר בהתאם.

קציצות בשר נהדרות ורכות, עם גזר ותפוח אדמה. מתכון מנצח, גם לילדים שלא מוכנים לאכול ירקות.





אני אוהבת קציצות.
מאד מאד אוהבת קציצות.
ויש לי בעיה: הבת שלי לא אוכלת כמעט ירקות.
לפעמים אני מנסה להכין כל מיני דברים שאפשר לגוון אותם בירקות, כדי שיכנסו לה קצת ויטמינים חיוניים לגוף.
ככה המצאתי את הקציצות האלו.
פשוט לקחתי את מתכון הקציצות הרגיל שלי, ושדרגתי אותו.
הקציצות טעימות להפליא, רכות ועושות שמח בלב.
וכמו תמיד אצלי: המתכון גם קל להכנה. צ'יק צ'ק ויש ארוחת צהריים.
אלו קציצות בשר מטוגנות, שאני מכינה אותן לפעמים עם עוף, לפעמים עם הודו, ולפעמים עם בקר.
לפי החשק ולפי מה שיש בבית.
אז הנה, המתכון לקציצות שתמיד מצליחות, ובתיאבון :)

שיין אנד שארפ - מבריק וחד. הסטייק הכי טוב בעיר.




יש איזה קסם כשמסתכלים על הסטייק לפני שהוא הופך לסטייק. לפחות בעיניי.
כן, אני יודעת, תכף יתנפלו עלי כמה טבעונים שיצעקו את המנטרה שלהם בקול גדול, אבל מבחינתי, בשר טוב הוא תזונה בריאה במיוחד, עמוסת חלבונים, נטולת פחמימות, והכי חשוב, טעימה.
ומי שלא מסוגל - חבל.

מתכון לממולאים צמחוניים של פיליס גלזר, ולמה חשוב שיהיה לכל אחד סוטאז' בבית.





אני אוהבת שחקנים חדשים.
במיוחד אם הם חתיכים, חזקים, ויפים.
לאחרונה נפגשנו בביתה של האחת והיחידה, פיליס גלזר, לערב של בישולים נפלאים עם השחקן החדש בזירה הקולינרית:
קוצ'ינה מיה - מותג כלי בישול.

שני מוצרים שיעשו לכם חיים קלים במטבח, סימביוזה מנצחת :)




הפוסט הזה יהיה קצר. 
כמו הזמן שאני אוהבת לבלות במטבח. קצר.
אני אוהבת שהכל זורם, קל, מהיר. לא תמיד. לפעמים המטבח הוא סוג של תרפיה עבורי, 
ואני יכולה לבלות בו שעות, ומצד שני, המון פעמים אני מחפשת קיצורי דרך.
הפעם, מצאתי. 

מסעדת לינק. מוסד ירושלמי שכולו אוכל טוב ואווירה.




לאחרונה יצאתי ליום בירושלים. הלכתי לבקר כמה "מוסדות" ירושלמים, שאין לגביהם שום מחלוקת:
הם מוסדות שבלעדיהם, ירושלים היא עיר אחרת.
מלון, בית קפה, ומסעדה.
אלו היו שלוש התחנות שלי לאותו יום קריר ונעים, כשכולם, כמובן, כהרגלי בקודש (הירושלמי), סובבים סביב ה- מותג, הידוע בשמו הלאומי: "אוכל".

פתח תקווה שוב על המפה, והפעם: מסעדה מזרחית.





לאחרונה נפתחה באזור השוקק של פתח תקווה, אזור יכין סנטר, מסעדה מזרחית חדשה.
בעצם, היא לא כל כך חדשה. היא מוסד. מוסד ותיק ומוכר, שאין חובב ספורט צהוב שלא מכיר אותה:
מסעדת 206. כן, כן, המתיתולוגית מול קרית שאול, בצומת הפיל. 
הפיל הייתה מסעדת הבית שלי מגיל 6, עד שירדה מימי הזוהר שלה.
כאחת שגדלה בבית אדום, ושייכת לאוהדי הפועל תל אביב, מסעדת 206 הייתה "המקום שלא נכנסים אליו".
שנים מסעדת 206 הייתה ידועה בזכות החומוס והבשרים שלה, ולכן, כשיום אחד הייתי על הדרך לכיוון הכפר הירוק, בדרכי הביתה, החלטנו, אני והבת שלי, להיכנס.
החוויה הייתה פחות מציפיותיי.


פשטידת אטריות מהירה, קלה להכנה, ומטריפה.




שבת בבוקר. אח שלי מתקשר. "אנחנו באים עוד שעה וחצי".
ככה. בלי התראה מראש, בלי תכנון, בלי שיש לי משהו מוכן לארח איתו. 
נזכרתי בה, בפשטידת האטריות המהירה שלי, שאני מכינה במצבים של "חייבת משהו בצ'יק צ'ק", ובכלל זה נפל לי טוב, כי גם קיבלתי איזה גבינה חדשה לבדיקה, אז הנה, מצאתי גם משהו להכין איתה.
אני לא אקשקש יותר מדי, ואעבור ישר למתכון.
כי אנחנו בעניין של "מהר", ו"אין זמן", אבל גם אם יש זמן, ובא לכם להכין פשטידה לאירוח, היא תמיד מצליחה, משביעה, וכיפית.
אין ספק שזו פשטידת אטריות מהירה ומוצלחת, בלי ללכלך את המטבח, ובלי לייצר הרבה כלים לשטיפה :)


פשטידת אטריות מהירה עם גבינות

ארוחת השגרירים של BBB. המבורגר עם כל דבר :)




מדי שנה רשת ההמבורגרים BBB (בורגוס בר) מארגנת בסניפים נבחרים ארוחה ללקוחות נבחרים של הסניף.
כל שנה מוזמנים כ-10 זוגות של לקוחות קבועים, 2-3 עיתונאים, ועוד כ-5 חברי פייסבוק של BBB ל"ארוחת שגרירים".
הוזמנתי כעיתונאית אוכל לארוע שהתקיים ב-BBB ברעננה, כדי לטעום, לבדוק, לתת משוב, ולהשיק את התפריט לשנה הקרובה.
השולחן הארוך התחיל להתמלא, ואני התחלתי להיות רעבה. אין מה לעשות, המבורגרים שעוברים לידי מעוררים בי תיאבון בלתי מוסבר.

הארוחה התקיימה בסוף 2015, כששף הרשת, אילן פנחס, כיבד כל ארוחה שכזו בנוכחותו, והיה אחראי על המנות שיצאו מהמטבח.

מרק ארטישוק ירושלמי ופטריות. מתכון מחמם לימים קרים.





אתמול החלטתי שבא לי מרק ארטישוק ירושלמי סמיך כזה, כמו שאכלתי לא מזמן באחת המסעדות שאכלתי בה.
תוך רבע שעה עמד מרק משגע על הכיריים, עם כל מיני מרכיבים שמצאתי במקרר, ושזו הייתה הזדמנות נהדרת להשתמש בהם, גם אם התכנון המקורי שלהם היה אחר :)
אחרי שהוא סיים להתבשל, ריסקתי אותו בבלנדר היד שלי, וגמעתי בהנאה שתי צלחות, תוך כדי שאני צופה בחדשות הפחות נחמדות שהיו בשישי הראשון של 2016, עם הפיגוע ברחוב דיזינגוף.
אכלתי את המרק הזה, תוך כדי שהגשם יורד בחוץ, והוא הדבר היחיד שהצליח לחמם לי את הלב, שברגעים כאלו, מקפיא את עצמו לדעת.
אז ביקשו ממני מתכון, ומי אני שאסרב למתכון למרק ירקות טעים ומחמם?

אז נכון, צילומי השלבים נעשו בסמארטפון, והם פחות אלגנטיים, אבל שטויות, אני בטוחה שתתמודדו :)