פתח תקווה שוב על המפה, והפעם: מסעדה מזרחית.

לאחרונה נפתחה באזור השוקק של פתח תקווה, אזור יכין סנטר, מסעדה מזרחית חדשה.
בעצם, היא לא כל כך חדשה. היא מוסד. מוסד ותיק ומוכר, שאין חובב ספורט צהוב שלא מכיר אותה:
מסעדת 206. כן, כן, המתיתולוגית מול קרית שאול, בצומת הפיל. 
הפיל הייתה מסעדת הבית שלי מגיל 6, עד שירדה מימי הזוהר שלה.
כאחת שגדלה בבית אדום, ושייכת לאוהדי הפועל תל אביב, מסעדת 206 הייתה "המקום שלא נכנסים אליו".
שנים מסעדת 206 הייתה ידועה בזכות החומוס והבשרים שלה, ולכן, כשיום אחד הייתי על הדרך לכיוון הכפר הירוק, בדרכי הביתה, החלטנו, אני והבת שלי, להיכנס.
החוויה הייתה פחות מציפיותיי.


ואז קיבלתי הודעה שסניף של 206 נפתח בפתח תקווה. 
"מוזמנת להגיע לסקירה", היה כתוב.
עניתי: "אבל לא חוויתי בסניף המקורי את חוויית חיי". 
סיפרתי לה את החוויה האחרונה מהמקום. היא הבטיחה חוויה מתקנת.
יום אחרי נפגשתי עם חברה שיצאה מבי"ח בילינסון, והמקום הכי קרוב היה יכין סנטר. 
החברה שלי רצתה חומוס. אני רציתי דברים אחרים, אבל היא זו שהייתה אחרי בילינסון, אז החלטתי בכל זאת לנסות את 206. כי בא לה חומוס. והחומוס שלהם טוב. זה באחריות :)
התיישבנו. המסעדה גדולה, נעימה, ו... חדשה. לא דומה ל-206 של צהלה, שנמצאת במין מרתף.
כמו בכל מסעדה מזרחית, המון סלטים הוגשו לשולחן. 
האמת? אחד הדברים שאני אוהבת במסעדות כאלו זה ה"חומוס עם פטריות חמות".
החומוס היה טוב, אבל הטחינה, אוי הטחינה.
הטבח מאוהב, אבל ביג טיים.

הטחינה הייתה מלוחה עד לא אכילה, ומנת הכרובית עם טחינה, שחיכיתי לה בטירוף, גם היא הייתה לא אכילה. בגלל הטחינה, כמובן, שהייתה עמוסה במלח/מלח לימון, ומכיוון שאני לא אוכלת חצילים ומטבוחה, הסתפקתי בקצת חומוס ופטריות חמות, שהשתלבו נהדר עם פיתות מתובלות טעימות.

הסלט עם החמוציות היה טרי, אבל גם הוא "סבל" מבעיית תיבול קלה. 
טבח יקר: לא צריך כ"כ הרבה מלח, באמת שלא.

המנו העיקריות דווקא הפתיעו, והיו רובן טובות.
הדג היה בסדר, לא פחות ולא יותר.

 הצלעות היו מעולות, תובלו נהדר, והיו במידה הנכונה.

 מנת הכבד שלי הייתה ממש טובה, מנה כיפית, נעימה, עשויה טוב.
הכבדים לא התייבשו, וממנה לא נשאר כלום בצלחת.

התוספות היו "סבבה".
אבל...
במסעדה מזרחית אני מצפה למג'דרה שהיא יותר מ"סבבה". 
דווקא פה היה חסר לי תיבול, ובצל מטוגן, ומשהו שיעשה לי שמח. כי מג'דרה זה אוכל שעושה שמח.

הצ'יפס, נו טוב, זה צ'יפס.
אם היו נופלים בצ'יפס זה כבר היה מוגזם. גם ככה נפילה חמורה בטחינה לא ממש החמיאה למה שהמסעדה אמורה לייצג.

לקינוח הוגשה בוואריה.
גם היא הייתה "בסדר". חבל, להרוס קינוח אופייני כמו בוואריה במסעדה מזרחית זה שוס אמיתי.

סיכום:
המסעדה יחסית חדשה. 
היא בעלת פוטנציאל, אבל סובלת מתקלות לא מעטות, ומאוכל לא יציב.
לרגע הוא טעים מאד, לרגע ממש לא.
ואני עוד חולמת על הכרובית בטחינה, אבל בלי להרגיש ששחיתי בים המלח ובלעתי מים.

יעשו טוב ב-206 אם יקחו את הפוטנציאל, ויממשו אותו.
עד אז, אני נותנת להם ביקורת בונה, כי מסעדה מזרחית לא יכולה ליפול בטחינה, במג'דרה, ובבוואריה.

206 גריל בר

השחם 30, פתח תקווה