דילוג לתוכן הראשי

פתח תקווה שוב על המפה, והפעם: מסעדה מזרחית.





לאחרונה נפתחה באזור השוקק של פתח תקווה, אזור יכין סנטר, מסעדה מזרחית חדשה.
בעצם, היא לא כל כך חדשה. היא מוסד. מוסד ותיק ומוכר, שאין חובב ספורט צהוב שלא מכיר אותה:
מסעדת 206. כן, כן, המתיתולוגית מול קרית שאול, בצומת הפיל. 
הפיל הייתה מסעדת הבית שלי מגיל 6, עד שירדה מימי הזוהר שלה.
כאחת שגדלה בבית אדום, ושייכת לאוהדי הפועל תל אביב, מסעדת 206 הייתה "המקום שלא נכנסים אליו".
שנים מסעדת 206 הייתה ידועה בזכות החומוס והבשרים שלה, ולכן, כשיום אחד הייתי על הדרך לכיוון הכפר הירוק, בדרכי הביתה, החלטנו, אני והבת שלי, להיכנס.
החוויה הייתה פחות מציפיותיי.


ואז קיבלתי הודעה שסניף של 206 נפתח בפתח תקווה. 
"מוזמנת להגיע לסקירה", היה כתוב.
עניתי: "אבל לא חוויתי בסניף המקורי את חוויית חיי". 
סיפרתי לה את החוויה האחרונה מהמקום. היא הבטיחה חוויה מתקנת.
יום אחרי נפגשתי עם חברה שיצאה מבי"ח בילינסון, והמקום הכי קרוב היה יכין סנטר. 
החברה שלי רצתה חומוס. אני רציתי דברים אחרים, אבל היא זו שהייתה אחרי בילינסון, אז החלטתי בכל זאת לנסות את 206. כי בא לה חומוס. והחומוס שלהם טוב. זה באחריות :)
התיישבנו. המסעדה גדולה, נעימה, ו... חדשה. לא דומה ל-206 של צהלה, שנמצאת במין מרתף.
כמו בכל מסעדה מזרחית, המון סלטים הוגשו לשולחן. 
האמת? אחד הדברים שאני אוהבת במסעדות כאלו זה ה"חומוס עם פטריות חמות".
החומוס היה טוב, אבל הטחינה, אוי הטחינה.
הטבח מאוהב, אבל ביג טיים.
הטחינה הייתה מלוחה עד לא אכילה, ומנת הכרובית עם טחינה, שחיכיתי לה בטירוף, גם היא הייתה לא אכילה. בגלל הטחינה, כמובן, שהייתה עמוסה במלח/מלח לימון, ומכיוון שאני לא אוכלת חצילים ומטבוחה, הסתפקתי בקצת חומוס ופטריות חמות, שהשתלבו נהדר עם פיתות מתובלות טעימות.
הסלט עם החמוציות היה טרי, אבל גם הוא "סבל" מבעיית תיבול קלה. 
טבח יקר: לא צריך כ"כ הרבה מלח, באמת שלא.
המנו העיקריות דווקא הפתיעו, והיו רובן טובות.
הדג היה בסדר, לא פחות ולא יותר.
 הצלעות היו מעולות, תובלו נהדר, והיו במידה הנכונה.
 מנת הכבד שלי הייתה ממש טובה, מנה כיפית, נעימה, עשויה טוב.
הכבדים לא התייבשו, וממנה לא נשאר כלום בצלחת.
התוספות היו "סבבה".
אבל...
במסעדה מזרחית אני מצפה למג'דרה שהיא יותר מ"סבבה". 
דווקא פה היה חסר לי תיבול, ובצל מטוגן, ומשהו שיעשה לי שמח. כי מג'דרה זה אוכל שעושה שמח.
הצ'יפס, נו טוב, זה צ'יפס.
אם היו נופלים בצ'יפס זה כבר היה מוגזם. גם ככה נפילה חמורה בטחינה לא ממש החמיאה למה שהמסעדה אמורה לייצג.
לקינוח הוגשה בוואריה.
גם היא הייתה "בסדר". חבל, להרוס קינוח אופייני כמו בוואריה במסעדה מזרחית זה שוס אמיתי.

סיכום:
המסעדה יחסית חדשה. 
היא בעלת פוטנציאל, אבל סובלת מתקלות לא מעטות, ומאוכל לא יציב.
לרגע הוא טעים מאד, לרגע ממש לא.
ואני עוד חולמת על הכרובית בטחינה, אבל בלי להרגיש ששחיתי בים המלח ובלעתי מים.
יעשו טוב ב-206 אם יקחו את הפוטנציאל, ויממשו אותו.
עד אז, אני נותנת להם ביקורת בונה, כי מסעדה מזרחית לא יכולה ליפול בטחינה, במג'דרה, ובבוואריה.

השחם 30, פתח תקווה


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)