דלג לתוכן הראשי

פתח תקווה שוב על המפה, והפעם: מסעדה מזרחית.





לאחרונה נפתחה באזור השוקק של פתח תקווה, אזור יכין סנטר, מסעדה מזרחית חדשה.
בעצם, היא לא כל כך חדשה. היא מוסד. מוסד ותיק ומוכר, שאין חובב ספורט צהוב שלא מכיר אותה:
מסעדת 206. כן, כן, המתיתולוגית מול קרית שאול, בצומת הפיל. 
הפיל הייתה מסעדת הבית שלי מגיל 6, עד שירדה מימי הזוהר שלה.
כאחת שגדלה בבית אדום, ושייכת לאוהדי הפועל תל אביב, מסעדת 206 הייתה "המקום שלא נכנסים אליו".
שנים מסעדת 206 הייתה ידועה בזכות החומוס והבשרים שלה, ולכן, כשיום אחד הייתי על הדרך לכיוון הכפר הירוק, בדרכי הביתה, החלטנו, אני והבת שלי, להיכנס.
החוויה הייתה פחות מציפיותיי.


ואז קיבלתי הודעה שסניף של 206 נפתח בפתח תקווה. 
"מוזמנת להגיע לסקירה", היה כתוב.
עניתי: "אבל לא חוויתי בסניף המקורי את חוויית חיי". 
סיפרתי לה את החוויה האחרונה מהמקום. היא הבטיחה חוויה מתקנת.
יום אחרי נפגשתי עם חברה שיצאה מבי"ח בילינסון, והמקום הכי קרוב היה יכין סנטר. 
החברה שלי רצתה חומוס. אני רציתי דברים אחרים, אבל היא זו שהייתה אחרי בילינסון, אז החלטתי בכל זאת לנסות את 206. כי בא לה חומוס. והחומוס שלהם טוב. זה באחריות :)
התיישבנו. המסעדה גדולה, נעימה, ו... חדשה. לא דומה ל-206 של צהלה, שנמצאת במין מרתף.
כמו בכל מסעדה מזרחית, המון סלטים הוגשו לשולחן. 
האמת? אחד הדברים שאני אוהבת במסעדות כאלו זה ה"חומוס עם פטריות חמות".
החומוס היה טוב, אבל הטחינה, אוי הטחינה.
הטבח מאוהב, אבל ביג טיים.
הטחינה הייתה מלוחה עד לא אכילה, ומנת הכרובית עם טחינה, שחיכיתי לה בטירוף, גם היא הייתה לא אכילה. בגלל הטחינה, כמובן, שהייתה עמוסה במלח/מלח לימון, ומכיוון שאני לא אוכלת חצילים ומטבוחה, הסתפקתי בקצת חומוס ופטריות חמות, שהשתלבו נהדר עם פיתות מתובלות טעימות.
הסלט עם החמוציות היה טרי, אבל גם הוא "סבל" מבעיית תיבול קלה. 
טבח יקר: לא צריך כ"כ הרבה מלח, באמת שלא.
המנו העיקריות דווקא הפתיעו, והיו רובן טובות.
הדג היה בסדר, לא פחות ולא יותר.
 הצלעות היו מעולות, תובלו נהדר, והיו במידה הנכונה.
 מנת הכבד שלי הייתה ממש טובה, מנה כיפית, נעימה, עשויה טוב.
הכבדים לא התייבשו, וממנה לא נשאר כלום בצלחת.
התוספות היו "סבבה".
אבל...
במסעדה מזרחית אני מצפה למג'דרה שהיא יותר מ"סבבה". 
דווקא פה היה חסר לי תיבול, ובצל מטוגן, ומשהו שיעשה לי שמח. כי מג'דרה זה אוכל שעושה שמח.
הצ'יפס, נו טוב, זה צ'יפס.
אם היו נופלים בצ'יפס זה כבר היה מוגזם. גם ככה נפילה חמורה בטחינה לא ממש החמיאה למה שהמסעדה אמורה לייצג.
לקינוח הוגשה בוואריה.
גם היא הייתה "בסדר". חבל, להרוס קינוח אופייני כמו בוואריה במסעדה מזרחית זה שוס אמיתי.

סיכום:
המסעדה יחסית חדשה. 
היא בעלת פוטנציאל, אבל סובלת מתקלות לא מעטות, ומאוכל לא יציב.
לרגע הוא טעים מאד, לרגע ממש לא.
ואני עוד חולמת על הכרובית בטחינה, אבל בלי להרגיש ששחיתי בים המלח ובלעתי מים.
יעשו טוב ב-206 אם יקחו את הפוטנציאל, ויממשו אותו.
עד אז, אני נותנת להם ביקורת בונה, כי מסעדה מזרחית לא יכולה ליפול בטחינה, במג'דרה, ובבוואריה.

השחם 30, פתח תקווה


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?