דלג לתוכן הראשי

מסעדת לינק. מוסד ירושלמי שכולו אוכל טוב ואווירה.




לאחרונה יצאתי ליום בירושלים. הלכתי לבקר כמה "מוסדות" ירושלמים, שאין לגביהם שום מחלוקת:
הם מוסדות שבלעדיהם, ירושלים היא עיר אחרת.
מלון, בית קפה, ומסעדה.
אלו היו שלוש התחנות שלי לאותו יום קריר ונעים, כשכולם, כמובן, כהרגלי בקודש (הירושלמי), סובבים סביב ה- מותג, הידוע בשמו הלאומי: "אוכל".

ארוחת הבוקר במלון וולדורף אסטוריה הייתה נפלאה. טוב, וולדורף זה וולדורף, וסטייל זה סטייל, ועל ארוחת הבוקר אספר לכם בפוסט אחר. מגיעה לה פוסט משלה.
אחרי ארוחת הבוקר צעדנו, אני ואדי, חברי הטוב שיושב בימים אלו בסן פרנציסקו (ולא על המים, סתם בסיליקון ואלי), לעבר קפה קדוש.

כי כשאדי מגיע לביקור מולדת, אני מתחייבת לקחת אותו למקומות קולינריים מעניינים ושווים במיוחד, וקפה קדוש הוא בדיוק כזה :)
המשכנו בטיול שופינג בממילא, להוריד את אלפי הקלוריות שאכלנו בקפה קדוש. 
הימים היו ימי חנוכה, וסופגניות בכל הסוגים, הטעמים, הצבעים, הפטיסיירים, והמילויים הונחו ברוב גאון על שולחננו.
מי שמכיר אותי ואת אדי יודע:
כלום לא נשאר.
קלוריות או לא קלוריות - לעונג אין מחיר. גם לא של קילו וחצי יותר :)
לקראת אחה"צ, כשמזג האוויר כבר היה קריר במיוחד, רצינו לאכול אוכל של בית. מחמם כזה, או במילה אחת: 
ירושלמי. 
נכנסנו למסעדת לינק.
את פנינו קיבל בעל המקום, דמות מוכרת בקולינריה הירושלמית, יהודה אסלן.
"כנסו, אני אביא לכם משהו להתחמם איתו", הוא אמר כשראה את פנינו הקפואות והאף האדום שעשתה לנו הליכה בקור הירושלמי.
לשולחן הגיעה צלחת מרק שאין מה להגיד עליה חוץ מ"אחחחח, תענוג".
מרק אמיתי, ביתי, עמוס בטעמים, כיפי עד דמעות.
"שימו אורז בפנים", הוא התעקש.
ואנחנו, כמו ילדים טובים שהאבא החסון והדואג אומר להם מה לעשות, ביצענו.
זו הייתה פתיחה נהדרת לארוחה שגם אחרי שנגמרה, לא רצינו ללכת הביתה.
מהמקומות האלו, שאפשר לבלות בהם שעות, בלי לשים לב בכלל.
המנות בלינק גדולות. גדולות, מזמינות, וגם המחיר מפנק ביחס לגודלן, ובכלל.
מספיק להסתכל על השניצל הזה, כדי להבין :)
שניצל ענק, עם פירה טעים, ובצל מטוגן - כל הגודל הזה ב-62 ש"ח.
תראו לי מסעדה תל אביבית שמוציאה מנה כזו במחיר כזה.
לצד השניצל הגיע סלט יהודה -
עגבניות קצוצות, צנון ובצל עם כוסברה ופלפל חריף
ואז הגיע הסופריטו.
סופריטו עוף טעים טעים, כיפי, שיוצא מהסיר מול עיני הסועדים.
אחחח, זה כ"כ ירושלמי, הסופריטו הזה. 
תענוג :)


מחבת הקציצות הוגש עם תחושה של גאוות יחידה. "קציצות לאה", אמר לנו יהודה.
"אתם חייבים לטעום", הוסיף.
קציצות לאה מבושלות במחבת עם עגבניות טריות וקינמון בתוספת אורז לבן.
נו, אוכל של בית. לאה כזה. 
(ובינינו? זה האוכל הכי טעים שיש)
שוב הגיע לשולחן סיר. ירוק, הפעם.
כמה דפיקות עליו, והציצה לה מקלובה נהדרת.


פירקנו אותה בהנאה גדולה.
בקרוב אני חוזרת לאכול בלינק, כי בא לי שוב אוכל כזה כיפי, בלי מצלמה ובלי כלום.
סתם לבוא, לאכול, להתענג.
מיקס ים
שרימפס, מולים וקלמרי בחלב קוקוס, עגבניות שרי, מרווה ולימון. 
האמת, אחרי כל האוכל הביתי הזה, פתאום המנה הזו לא עשתה לי כלום.
אפילו לא טעמתי ממנה.
היא הייתה יפה, מגרה, וכזו שאני אוהבת - אבל אני הייתי שקועה באוכל הירושלמי. תל אביבי יש לי מספיק בתל אביב :)
פילה דניס עם חמאת שום ויין לבן היה מעולה ממש, סגר לי את הארוחה בדיוק כמו שאני אוהבת:
עם טעם טוב, עם עשייה מדויקת, ועם חיוך גדול.
ואז הגיעה עוגת הגבינה, שגם היא - כל כולה בית.
היא לא "עוגה תעשייתית", היא פשוט עוגת גבינה כיפית נהדרת ואפילו לא מתוקה מדי - בדיוק במידה.

לא סתם קוראים לה "עוגת זהב".

בפעם הבאה שאתם בירושלים, כנסו ללינק.
אם אתם מחפשים מסעדה בירושלים, אז הנה. מצאתם.
שבו, תאכלו, תשתו (יש אלכוהול מגוון ומשובח), ותזכרו:
ירושלים, יש רק אחת.
ומוסדות ירושלמים, יש מעט, ואותם - לא כדאי לפספס.

מסעדת לינק
המעלות 3 , ירושלים
טלפון: 053-8094510

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.