דילוג לתוכן הראשי

שיין אנד שארפ - מבריק וחד. הסטייק הכי טוב בעיר.






יש איזה קסם כשמסתכלים על הסטייק לפני שהוא הופך לסטייק. לפחות בעיניי.

כן, אני יודעת, תכף יתנפלו עלי כמה טבעונים שיצעקו את המנטרה שלהם בקול גדול, אבל מבחינתי, בשר טוב הוא תזונה בריאה במיוחד, עמוסת חלבונים, נטולת פחמימות, והכי חשוב, טעימה.
ומי שלא מסוגל - חבל.

אז רגע לפני שאכלתי, נכנסתי לראות.
הסתכלתי על הסכין שחתכה את הנתח היפה הזה.
סכין מבריק וחד. בדיוק כמו שמה של המסעדה שבה הנתחים מקוטלגים בחדר יישון מלהיב אחד.
שיין אנד שארפ היא המיתולוגית של יענקלה שיין ודרק שארפ, שכבר מזמן לא שם.
את מקומם תפסו שני שפים צעירים ומוכשרים, שמצעידים את שיין אנד שארפ למחוזות בשריים מדהימים.
השפים, אלעד לוי ונדב נצר, בנו תפריט של נתחים גדולים במיוחד שכיף לחלוק עם כל מי שיושב בשולחן.
מפעל הבשר הבוטיקי "אוריה" בצפון הארץ (שנמצא בבעלות המסעדה) מספק למסעדה את הנתחים הטובים ביותר של עגלים מובחרים ופרות מבכירות. השפים בחרו את הנתחים המתאימים ביותר לארוחות קונספט החדשות, ואני הוזמנתי לטעום, לבדוק, להנות ולספר לכם. כי אם כבר לחלוק נתחים, אז גם לחלוק הנאות :)
השוס של הארוחה מבחינתי היה דווקא... עוף!
העוף הוא לא "סתם עוף", הוא עוף מעושן, רך להפליא וטעים להפליא יותר.
ואפילו לא צריך לריב איתו בשולחן. זה עוף שלם ללא עצמות, מוגש עם יוגורט, פוטטוס וסלט עגבניות.

המנה מתאימה ל-2 עד 4 אנשים בשולחן, ומתאימה לקונספט החדש: לחלוק. 
בעצם, עזבו אותי. תנו לי לאכול את העונג הזה לבד. 

אין לתאר. תוך כדי שאני כותבת, אני נזכרת כמה זה היה לי טעים.
ולא בכדי!
כשהסתובבתי במטבח, ראיתי את המעשנה היפה הזו.
איך לא יצא טעים? איך?
אני חייבת לחזור לעוד מנה שכזו. דחוף.
בכלל, כל מה שאכלנו שאותו ערב בשרי, היה מהשופרא דשופרא.
החל מהסלט אייסברג, שהוא רק סלט, אבל קיבל טוויסט בזכות פילה פומלה וויניגרט אננס.
טעים להפליא.
חסה אלון, אנדיב, צנונית, שאלוט, פילה פומלה, אגוזי מלך, פרמז'ן, ויניגרט אננס.
סינטה צרובה נהדרת, בזכות קרם הכרובית שלצידה, ובזכות הציר שמעליה.
קרם כרובית, ברוקולי, ציר בקר וחרדל, ברס אגוזים
עכשיו תקשיבו טוב: על זה אסור, פשוט אסור לוותר!
אני חולמת על המנה הזו כל לילה, עם הסנדוויץ' שאני אוכלת בבית, ואני מדמיינת שאני שמה את העונג הזה בתוכו. 
זה פשוט הורס.
פסטרמה בקר מעושנת בהכנה ביתית. שימו על פרוסת לחם את חרדל הדיז'ון ואת החמוצים שמכינים ב"שיין אנד שארפ", וקיבלתם את אחד מהכריכים השווים בארץ.
האמת? לא יכולתי להפסיק לאכול מהעונג הזה.
סשימי אינטיאס מצוין, עוד מנה שבעיני, אם מזמינים ראשונות, גם היא מה"ממש כדאי".
מוגש עם קציפת לאבנה, סלטון סלרי, פילה פומלה, גזר בצבעים, צנונית, שמן זית כתית
והבשרים, אוי, הבשרים.
אל הפריים ריב (אנטריקוט על העצם) והפורטרהאוס (פילה וסינטה על העצם) המככבים בתפריט המסעדה מיומה הראשון הצטרפו שוק טלה במשקל של כשניים וחצי ק"ג המוגש עם שלל ירקות שורש בציר טלה ופירה, ואסאדו של עגל שנצלה במשך שעות, ומוגש עם ירקות שורש בציר אסאדו ופירה.
כל מנות הבשר היו מדויקות מבחינת עשיה, וכמה הצטערתי שלא חילקו לי את הארוחה ליומיים, ככה הייתי מצליחה להנות מהכל. אבל, מצד שני, זה השאיר אותי עם טעם של עוד. עוד ביקור בשיין אנד שארפ הוא מאסט, מבחינתי.
כי אחרי כל המנות הראשונות, והעוף, והלחם עם הבקר המעושן, כבר נאלצתי להסתפק רק מביס וחצי מכל אחד מהבשרים.
ובמקום כזה עם בשר כזה - זה בהחלט פספוס :)

וכן, אנחנו יודעים שזה שאין יותר מקום בבטן ל"אוכל", לא אומר כלום מבחינת הקינוחים.
להם יש מקום. תמיד. במיוחד כשהם נראים ככה:
כל הקינוחים מוכנים במחלקת הקונדיטוריה של המסעדה, גם הלחמים נאפים "אין האוס".
אין ספק שגם השפים עושים את עבודתם היטב, אבל מגיע שאפו גם לאגף הקונדיטוריה. 
כל המנות הורסות. אין מילה רעה אחת.
לא נרשמה שום "נפילה" בשום מנה, ובשום קינוח.
ועל זה - לגמרי שאפו לצוות המטבח.









אז אם אתם מחפשים מסעדת בשרים מעולה, ולא פחות מזה, עם אוכל מוקפד, 

אווירה נהדרת, וקינוחים הורסים - שיין אנד שארפ.

בשתי מילים:

מבריק וחד.

בעוד כמה מילים:
זו ללא ספק מסעדת בשרים מומלצת בתל אביב, אחת מהטובות.
ועוד משהו קטן וטוב:



מסעדת Shine & Sharp
רחוב יגאל אלון 65, תל אביב
טלפון 03-5364755

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.