דלג לתוכן הראשי

מתכון לפסטה ללא גלוטן - ספגטי בפסטו תרד וגורגונזולה




פעם, כשיצאתי עם בחור צליאקי, וזה היה מזמן, ממש מזמן, לא היו אפשרויות לכאלו שלא אוכלים גלוטן במסעדות.
אני, מחפשת סיבות להפסיק קשרים, יש חשבתי לעצמי "מה? אני לא אוכל לשבת איתו במסעדות? ועוד איטלקיות?"
להזכירכם, הימים היו ימים שלא היו יותר מדי פתרונות לסובלים מרגישות לגלוטן, והטרנד של "ללא גלוטן" עוד היה... עוד לא היה, בעצם :)
אז נפרדתי ממנו.
ככה אני, מצאתי סיבה, ועוד שהיא קשורה לאוכל, אז זו בטוח סיבה טובה :)
היום, סביר להניח שזה לא היה קורה.
אולי הייתי נפרדת ממנו בגלל סיבות אחרות, אבל בטח לא בגלל פסטה. 

היום, יש כבר מסעדות שמגישות פסטה ללא גלוטן, אפילו בייצור עצמי. 
אחת מהן שאני אוכלת בה די הרבה היא פיאנו פיאנו בכפר סבא. שכשבאתי לאכול שם עם חברה שלא אוכלת גלוטן, ישר הציעו לנו לטעום את הפסטה שהם מכינים, ללא גלוטן ובייצור של המסעדה.
ומי שרוצה פסטה בבית?
אהה!
לאחרונה נפגשתי עם מסימיליאנו, האיטלקי החתיך ממאסטר שף, בסדנה שהציגה את הפסטה החדשה של ברילה, פסטה ללא גלוטן.
ברילה הוא גם ככה המותג המועדף עלי כשאני קונה פסטה בסופר, אבל במקרה הזה הייתי סקפטית.
טוב, אני תמיד כזו. אבל באמת, קשה להאמין שאפשר לפתור בעיה כ"כ גדולה לרגישים לגלוטן בעולם, ולהשאיר את זה גם טעים.
טעמתי את הפסטה לפני שמסימיליאנו מיזג אותה עם הרוטב.
הפתעה גמורה.
פסטה נפלאה, אפילו קלילה יותר, נעימה בפה, ועושה חשק.
במיוחד כשאיטלקי חתיך מכין אותה :)
אז כן, זו בשורה. ברילה בהחלט מביאים בשורה לחולי הצליאק ולאנשים שנמנעים מגלוטן.
פנה, פוזילי וספגטי. אלו שלוש צורות הפסטה שמיוצרות כרגע לפסטה ללא גלוטן, כשהסדרה מכילה תערובת של שלושה קמחים: קמח תירס לבן, קמח תירס צהוב וקמח אורז עפ"י מתכון ייחודי שפותח עבור ברילה.

השילוב מעניק צבע ענברי הדומה לצבע הפסטה המקורית, כשהטעם עדין, מאוזן ואינו מתקתק כטעם האופייני למוצרים על בסיס תירס צהוב בלבד.
הפסטה רכה יותר ממקבילותיה עם קמח חיטת הדורום, אבל לא מאבדת את צורתה, ואם תסתכלו במתכונים ובתמונות, תראו שהיא נראית "רגילה" לחלוטין.
כיף להיות צליאקי ב-2016. באמת.



ספגטי ללא גלוטן בפסטו תרד וגורגונזולה
המתכון באדיבות מסימיליאנו די מטיו ל"ברילה"

מרכיבים:

1 חב' ספגטי ללא גלוטן, "ברילה"
100 גרם תרד טרי
3 כפות שמן זית מעולה
50 גרם גבינת גורגונזולה 
100 גרם קשיו טבעי

אופן ההכנה:
בסיר גדול מרתיחים 5 ליטר מים, ומוסיפים כפית מלח. מוסיפים את עלי התרד הטריים, לבישול קצר של 3 דקות, ומוציאים מהמים.
מכניסים למי בישול התרד את הפסטה.
בינתיים מכינים את הרוטב: 
טוחנים את התרד ביחד עם שמן הזית למשחה במרקם אחיד, ומתבלים במלח ופלפל.
מחממים במחבת.
מוסיפים את הגורגונזולה למחבת ונותנים לה להתמזג עם הרוטב.
 היא נמסה לתוכו, והופכת אותו לאלוהי :)
קולים את הקשיו על מחבת יבשה, עד שמזהיב, מוציאים מהמחבת וקוצצים מעט.
מוסיפים לרוטב.
מסננים את הפסטה.
מוסיפים את הפסטה למחבת
מערבבים היטב עד לאיחוד הרוטב עם הפסטה.
מסימיליאנו יודע להקפיץ. חוויה לראות אותו מכיון פסטה :)
מגישים עם שברי קשיו מעל.
אז אם יש לכם בסביבתכם אנשים שלא אוכלים גלוטן - תמליצו להם על המוצר החדש הזה.
אין ספק שהוא מוצר מנצח :) 


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.