דלג לתוכן הראשי

מבחן דרך: סאניונג טיבולי. קרוסאובר במחיר הגיוני.





סאנגיונג טיבולי הוא הרכב פנאי החדש של סאניונג הקוריאנית.
לקחתי אותו מאולם התצוגה בת"א לנסיעת מבחן בהרי ירושלים,
וחזרתי עם תובנות מעניינות.


סאניונג טיבולי - מבחן דרך (אפריל 2016)


סאניונג טיבולי הוא רכב מעניין.
למה מעניין?
כי הוא נכנס לקטגוריית הקרוסאוברים הכ"כ חביבים על הקהל הישראלי. קרוסאובר הוא בעצם רכב משפחתי משודרג וגבוה, לאלו שרוצים להתהדר בישיבה כמו בג'יפ, רק בלי 4X4, ובמחיר הגיוני.
הקטגוריה הזו מכונה ג'יפון, או רכב פנאי קטן. דומה לג'יפ, אבל בעצם ממש לא. מיני ג'יפ שכזה :)
רכבי הקרוסאובר המתחרים על אותו נתח שוק של סאניונג טיבולי הם הניסאן ג'וק, אופל מוקה, שברולט טראקס, סוזוקי ויטארה.
עיצוב:
העיצוב של הטיבולי שונה מהעיצוב ה"רגיל" שאנחנו מכירים. בעצם, הוא ממשיך את הקו של החברה הקוראנית, סאניונג, עם רכבים שכולם עם זוויות לפעמים מעניינות, לפעמים מוזרות. 
דווקא הטיבולי, מבין כל רכבי סאניונג, מצטיין בעיצוב דינמי, אפילו מרגש ועוצמתי בחלקו הקדמי, ודי "סטיישני" אבל נעים למראה בחלקו האחורי. 
הוא יפה ובולט, ומבחינת העיצוב נתתי לו ציון גבוה, בגלל שהוא מיוחד ומסובב ראשים.
תא נוסעים ותא מטען:
תא הנוסעים של הטיבולי מרווח. גם מלפנים וגם מאחור לא נצפו בעיות מקום.
רוחב של 179.5 ס"מ הופך את הטיבולי לאחד מהרחבים ביותר בקבוצתו, וזה בהחלט נתון כיפי.
תא המטען מרשים.
לאחרונה לקחתי את האופל מוקה לנסיעת מבחן, ובהשוואה לתא המטען שלה (356 ליטר), תא המטען של הטיבולי הרבה יותר גדול. נפח של 423 ליטר, ובנוסף, ניתן לקפל את שורת המושבים השנייה למצב שטוח לחלוטין כדי להגדיל עוד יותר את כושר נשיאת המטען.
ואני? נוסעת עם סקודה אוקטביה טורבו דיזל, עם תא מטען של 530 ליטר, ואין מאושרת ממני.
תא מטען זה פרמטר חשוב מבחינתי :)
לא הכל מושלם. תא המטען גדול, אך מעט גבוה מהממוצע, כך שבמקרה שצריך להרים דברים ולהכניס לרכב (כמו מזוודה), יש צורך להפעיל יותר כח הנפה כדי להכניס את המטען. 
אבזור פנימי וחיצוני:
כמה נקודות שחשוב להזכיר בסעיף האבזור:
מערכת מולטימדיה (בהתקנה מקומית), עם מסך 7 אינטש
WAZE מובנה
כניסה לנגן מוזיקה חיצוני
מערכת שמע MP3
דיבורית bluetooth
שישה רמקולים, כולל שני טוויטרים  
בקרת שיוט
הגה מצופה עור
חישוקי סגסוגת 18 אינץ' עם צמיגים 215/45 R
חישוקי 18 יוצרים מראה דינמי וצעיר לרכב. בכלל, לאחרונה יש אופנה של ג'אנטים ענקיים. זה יפה, אבל זה יוצר חתך נמוך לצמיג, וצמיגים עם חתך נמוך לא תורמים לנוחות הנסיעה, אך בהחלט שומרים על יציבות יפה ואחיזה טובה בעיקולים ופניות.
**למבינים פחות:
R= צמיג רדיאלי, 215= רוחב הצמיג במ"מ, 45 - מספר שמציין באחוזים את גובה דופן הצמיג ביחס לרוחבו.
חלונות חשמל
מראות חשמליות
פנסי ערפל
תאורת לד-יום
Smart Steer - מערכת ההיגוי הגמישה Smart Steer מעניקה שלושה מצבי נהיגה – Normal, Comfort ו-Sport. 
נסיון "לשחק" עם המצבים השונים לא השפיע יותר מדי, מה גם שמיקום מתג ההחלפה ממוקם קצת ימינה מדי, פחות ידידותי לנהג, הייתי מצפה שאם זה משהו שמיועד לנהג, הוא ימוקם קרוב יותר לנהג. הגיוני, לא?
הנדסת האנוש בהחלט יכולה להשתפר, אבל לא לפי מיקום כפתור כזה או אחר מחליטים על רכישת רכב :)
קיימת בקרת אקלים מפוצלת עם חיישן טמפרטורה ותצוגה דיגיטלית.
מנוע וביצועים:
מנוע בנזין 1.6 ליטר בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית AISIN בעלת שש מהירויות.
128 כ"ס ב-6,000 סל"ד/16.3 קג"מ ב-4,600 סל"ד.
נחמד, אבל, ופה בא אבל גדול:
המנוע נטול מגדש טורבו, וחבל. 
האצה בינונית, ללא כח מתפרץ, יכולת די חלשה ביציאה לעקיפות, ובהאצה בכלל. 
מאמץ מיותר בעליות, ועם כל היתרונות האחרים שמניתי - הרכב לא ביצועיסט מופלא.
למי שמתמקד בנסיעו עירוניות בעיקר - זה עובר, מי שנוסע הרבה בבין עירוני יכול למצוא את עצמו מתבאס מיכולות המנוע.
ואני שואלת: למה??? עדיף שמערכת הטורבו תייקר מעט את הרכב, אבל תיתן חוויית נהיגה מושלמת.
פה נרשם יתרון בולט למתחרות האירופאיות בקטגוריה.



נוחות הנסיעה:
החתך הנמוך של הצמיגים והמתלים הקשיחים יוצרים יציבות ואחיזת כביש טובה, אך פחות נוחות ורכות לנהג.
תמיד משהו אחד טוב יבוא על חשבון משהו אחר, וכל אחד צריך לדעת מה הוא מחפש ברכב.
בנוסף, הטיבולי אינו מבודד בצורה מושלמת את רעשי המנוע.
לא האוטו הכי נוח בקטגוריה, אבל בהחלט מפנק באבזור.

בטיחות:
הטיבולי מגיעה עם 7 כריות אויר: שתי כריות אוויר קדמיות וכרית לברכי הנהג, וכריות צדיות וכריות וילון להגנה צידית.
הטיבולי מצוידת במערכת ריסון בטיחותית (Safety Restraint System) מתקדמת כדי לשמור על הנוסעים בצורה בטוחה במושביהם במקרה של התנגשות, ובקדם-מותחנים כפולים שמהדקים את חגורות הבטיחות באופן אוטומטי כדי לסייע לרסן את הנוסעים במקרה של פגיעה.
אמצעי בטיחות נוספים כוללים מערכת לניטור לחץ האוויר בצמיגים (TPMS) כדי להזהיר את הנהג מייד בכל מקרה של שינוי במצב הצמיגים, תאורת נסיעה ביום LED לשיפור הראות, והתראה קולית אם אחת מחמש חגורות אינה חגורה כשהמושבים מאוישים. 
מאפייני בטיחות עיקריים אחרים כוללים מערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESP), מערכת ההגנה האקטיבית מפני גלגול (ARP) ומערכת הסיוע לבלימה (BAS) המונעות מהרכב להתהפך בשעת פנייה פתאומית במהירות גבוהה.
מערכת EBD-ABS (חלוקה אלקטרונית של כוחות הבלימה ומערכת למניעת נעילת גלגלים) מחלקת את כוח הבלימה בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים בהתאם לכמות הנוסעים ומשקל המטען, ואילו מערכת בקרת האחיזה המלאה מונעת החלקת גלגלים באמצעות בקרה של הבלמים והמנוע.

מחיר: 
המחיר של הטיבולי אינו גבוה ביחס למתחרים בקטגוריה, ואפילו נמוך באופן יחסי.
119,900 ₪ סה"כ, מחיר שאינו גבוה לקרוסאובר.
ועדיין, לסאניונג טיבולי יש נקודות חולשה כמו נוחות, רעשי רקע, ומחסור של מגדש טורבו שהיה משפר אותה משמעותית, תוסיפו לזה חברה שהיא פחות פופולארית בישראל - וכן, יש מקום לעוד קצת הנחה כדי שהקהל הישראלי ינהר בהמוניו לאולמות התצוגה.

סיכום:
היה אחלה יום, עם טיול נפלא להרי ירושלים, ברכב שגרם לראשים להסתובב אחריו.
אין ספק, מבחינת מראה, ישיבה גבוהה, אבזור - לטיבולי יש את כל הנתונים להצליח.
מבחינת נוחות, ביצועים, בידוד רעש  - דרוש שיפור.
לנהגת דינמית וחובבת מהירות כמוני, שרגילה לרכב עם מנוע טורבו, הטיבולי קצת פחות מתאים. לנהגים רגועים, שמתבססים על נסיעות בעיר - זה רכב מתוק ופונקציונאלי להפליא.
פינת התכל'ס: 
אף אחד לא מושלם, ובמחיר כזה, זה אפילו בחירה לא רעה בכלל.



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.