דלג לתוכן הראשי

אסיה מוניקה. מזרח, מערב, ומה שביניהם.




ערב אחד התקשרה אלי חברה: "אני חייבת לצאת היום".
"מה קרה?", שאלתי.
"סתם, מצב רוח בקרשים, בואי נלך לשתות משהו", השיבה.
האמת? באותו יום לא התאים לי לצאת, אבל חברה צריכה חברה - אז החלטנו על קל"ב.
"בואי לאסיה מוניקה", אמרתי לה.
אסה מוניקה היא אחת ממסעדות הבית שלי. 7 דקות מהבית, אחת מהטובות שיש לסביבה להציע, והכי קרובה לראש העין, 7 דקות נסיעה, בכניסה להוד השרון, שבכלל הופכת למרכז קולינרי לא מבוטל ואיכותי.
המיקום: צמוד לקניון שרונים.
השעה: 21.00
השף: דניאל זך, המוכר מימיו בכרמלה בנחלה, אחד המקומות השווים בתל אביב, עד שכרמלה נסגרה.
ישבנו על הבר. הכי כיף בסיטואציות כאלו.
הברמן - חומד אמיתי. בחור צעיר ומקסים שהיה חביב במיוחד, וביצע את תפקיד המארח בצורה מעוררת השתאות.
התחלנו עם קוקטייל, כדי לתת זריקת מצב רוח לחברה שהייתה זקוקה לזה.
הוא המליץ, אנחנו זרמנו.

ניסיתי לזרום על תפריט עם כמה שפחות סוכר וגלוטן.
לא פשוט במסעדה אסיאתית, ובכל זאת, מצאתי את המנות שהתאימו לי בדיוק.
סלט עשבי תיבול ועוף
עם בצל שאלוט, שרי, אורז קלוי, כוסברה, נענע, רוטב דגים, ריחן וליים
הטעמים האסיאתיים בלטו, הסלט חוסל די מהר. סלט טרי, פרשי, משביע, ומפתיע.
טונה צרובה שלצידה סלט מלפפונים ואצות - אין ספק, טונה צרובה היא אחת מהמנות החביבות עלי. סלט המלפפונים היה מושלם, ואפילו מעט האפיל על הטונה, שלמרות שהייתה טעימה, התיבול החזק של הסלט עמעם את טעמי הטונה. 
הייתי בוחרת להגיש אותה ואותו כל אחד בנפרד, כדי שהיא תקבל את העוצמה שלה בלי שמישהו ישים לה רגל בדרך.
רגע לפני שעברנו לעיקריות, הברמן החביב אמר לנו "אין מצב שאתן לא לוקחות סושי".
האמת? צדק.
הסושי מן באסיה מוניקה מכין סושי נהדר, תענוג ממש.
בחרנו בטוביקו ספיישל (אינסייד אאוט | 8 יחידות)
שרימפס, דניס וטוביקו עם מלפפון וקנפיו.
טעים! ולחשוב שעד לפני חמש שנים בערך לא הבנתי למה אנשים אוהבים סושי :) :)
לעיקריות חברתי בחרה במזרח, במנה מתפריט אסיה, ואני בחרתי במנה מערבית יותר, סטייק :)
מחבת דייגים תאילנדית
דגים ופירות ים בציר דגים, סאקה,למון גראס, ליים, פפאיה, גזר, כרוב סיני, נענע וכוסברה. מוגש עם אורז מאודה בצד.
את המנה הזו, למרות שהפעם לא אכלתי, יצא לי לאכול בעבר באסיה מוניקה. מנה כיפית ונעימה, חריפה במידה, כזו שתמיד אפשר להנות ממנה מחדש.
אני אישה של בשר. הזמנתי סטייק שנקרא סקיפי צ'ילי אנטריקוט.
אנטריקוט מובחר מובחר עשוי בגריל, מוגש עם שעועית ירוקה בווק בשום ורוטב שיטאקי, מטבל חמאת בוטנים חריפה, ומטבל עשבים אסייתי.
הסטייק היה עשוי בדיוק כמו שביקשתי, המנה הייתה מענגת, 300 גרם של סטייק עסיסי.
זה היה הרגע שאמרתי: "זהו, שבעתי".
גם המנה האחרונה לא איכזבה.
ברולה למון גראס עם ג'ינג'ר בליווי סלט פירות רענן
גם פה הטאצ' האסיאתי הפך את המנה מ"סתם עוד קרם ברולה", ל"קרם ברולה מיוחד", בזכות הלמון גראס שמשנה את הטעם ונותן למנה הקלאסית הזו קסם מיוחד.
בפעם המי יודע כמה שלי, אסיה מוניקה לא אכזבה. המנות לא קטנות, המחירים סבירים, המקום כיפי עם אווירה נעימה, והכי חשוב: תמיד טעים.
ברור שאחזור שוב, בכל זאת, אחת ממסעדות הבית, ומזל שרק 7 דקות מפרידות בינינו.

אסיה מוניקה
הירקון 2, מתחם שרונים, הוד השרון
09-7465353

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.