דלג לתוכן הראשי

סטייקהאוס שעושה כבוד לבשר. והברזאולה, אוי, הברזאולה.




הפעם אני אפתח במשפט מסכם:
הארוחה שאכלתי בריו גרנדה הייתה ראויה לשבח.
ריו גרנדה - תזכרו את השם בפעם הבאה שיבוא לכם בשר טעים ואיכותי.
ריו גרנדה הוא סטייקהאוס תל אביבי שהעיקר בו הוא בשר מעולה, לצד אלכוהול כיפי.
גם פליאוליתים ישמחו לדעת שבתפריט יש מנות ללא גלוטן ומנות שמתאימות לקהילת הפליאו.
מסעדה עם תפריט פליאו, מבחינתי, זה כיף גדול. פליאו, פליאו, פליאו - זה אומר בשר, בשר, בשר, וגם ירקות ופחמימות בריאות. ולא, פוקצ'ה זה ממש לא פחמימות בריאות. אז בשר וירקות זה הכי פליאו, וזה התאים בדיוק לתזונה שלי ושל שותפתי לארוחה, שגם היא פליאוליתית מוצהרת.

הבשר בריו גרנדה היה מצוין, לא פחות. אוסף של נתחים מובחרים, שעוברים תהליך מוקפד של יישון וצלייה קפדנית.
מסעדת ריו גרנדה מחולקת לשני מפלסים: בקומה המרכזית נמצא המטבח הפתוח שמציג לראווה דרך חלונות זכוכית גריל ותצוגת בשרים, וסביבו שולחנות המאפשרים ישיבה אינטימית וספסלים מעוצבים למשפחה או לחבורת קרניבורים אקראית. בנוסף, ישנו בר מרכזי, לחובבי הז'אנר.
בקומה העליונה חדר פרטי ובו בר בשר מרכזי המוקף שולחנות, המשמש לאירוח אירועים של עד 25 מוזמנים. החדר הפרטי משמש גם כחדר עישון. עדיף לכם לוותר על העישון, ולאכול בשר שנצרב על אש ועשן. הרבה יותר בריא :)
ועכשיו תקשיבו טוב טוב:
אתם ממש, אבל ממש לא מוותרים על מנת הברזאולה!!!
זו אחת המנות הכיפיות. "נקניק" הברזאולה מעולה, טעים להפליא, ומוגש כשלצידו גבינת עזים מתובלת. 
54 שקלים של אושר מובטחים לכם.
הברזאולה הוא בשר כבוש איטלקי. בריו גרנדה השף כובש את הברזאולה בעצמו, ותולה אותו לחודש עד שהוא מוכן.
התוצאה נפלאה. תמחקו רגע את צד שמאל, אלו הנתחים שעוד רגע עלו עבורנו על האש.
תתמקדו בצד ימין.
אם רק הייתי קצת יותר פרועה, הייתי "מפלחת" חצי מהברזואלה הזה הביתה, וזוללת אותו בלי הפסקה.
המנה מוגשת עם גבינת עזים, אורגולה, קונפי שום, מח עצם ופלפל חריף.
"תאכלי את כל המרכיבים בביס אחד", הפציר בי השף, ואני ביצעתי.
זה היה ביס טעים. ממש.
לצד המנה הנהדרת שתיתי קוקטייל בריא שכזה, "מלפפון קטלני". אכן, קטלני. יש איזה קטע לאחרונה להכניס מלפפונים למשקאות. זרמתי עם הטרנד - הצליח לי.
חוץ מהברזאולה, הזמנתי גם מנה נוספת ללא גלוטן:
קלמרי טרי מהים התיכון צרוב עם פטריות יער.
גם היא לא אכזבה. הקלמרי היה עשוי מעולה, הטעמים התמזגו, ורק אם התאורה במקום הייתה פחות אפלולית, אז גם התמונה הייתה יוצאת מוצלחת כמו המנה.
האמת? חיכיתי לסטייק. מהרגע שראיתי אותו במצבו הגולמי, בפוזת ה"לפני", לא הפסקתי לפנטז על הרגע שהוא יגיע לשולחן.
בינתיים, נהננו ממוזיקת אייטיז איכותית, נוסטלגית, ומרעננת בהחלט.
אין ספק בכלל - מוזיקה עושה את האוכל לטעים יותר. אמנם פה לא היה צריך אותה, אבל עדיין היא תרמה לאווירה המיוחדת ולהנאה המושלמת מהערב הזה.
ולא, לא היה קל להמתין, במיוחד שישבנו כ"כ קרוב למטבח. הריחות גמרו אותנו. מהצד של העונג, כמובן.
ואז הם הגיעו. 
הסטייקים.
שתי יצירות אמנות משגעות, שבאמת לא היה צריך כלום לצידן.
ככה, אז איז. ככה אני אוהבת את הסטייק שלי.
וחידוש מרענן:
בריו גרנדה לא תקבלו תפריט עם מחיר ל-100 גרם, ולכו תדעו כמה גרם שוקל הסטייק. אין הפתעות.
מחיר הסטייק הוא מחיר פיקס, ולא תצטרכו לחשב "כמה זה יעלה לי".
הבשר כולו הוא מגידול מקומי, בוטיקי, ומשובח. 
אני בחרתי בטי בון, שהוגש עם שלושה רטבים.
טי בון 500 גרם – בשר ישראלי טרי 160₪ 
רוטב חזרת לבנה, רוטב צ'ימיצ'ורי, ורוטב חרדל ברנדי.
שלושתם ללא גלוטן, והכי כיף שזה מצויין בתפריט, ואין צורך לקרוא כל שניה למלצרית ולשאול אותה: "יש גלוטן?"
והתוספת... איזה כיפית שהיא הייתה!
דלעת צלויה על הגריל, טעימה להפליא, ומבחינתי זו הייתה ארוחת פליאו מושלמת.
הבשר היה מעולה, תובל היטב, ועסיסי. 
המנה השניה הייתה צלע עגל פריים ריב (500 גרם), גם היא תומחרה ב-160 ש"ח, וגם היא הייתה מצוינת.
המנות לוו כשלצידן סלט קולסלאו, שהיה נחמד אבל לא יוצא דופן. 
שני סלטים ליוו את הארוחה הטובה הזו:
סלט עגבניות עם גבינת בושה (גבינת עיזים צרפתית) (ללא גלוטן) – 44₪
גבינת הבושה השתלבה מעולה עם העגבניות, והייתה תוספת קלאסית לסטייקים שכאלו.
הסלט השני היה מיוחד מאד, במיוחד בזכות טעמים רגועים מחד, ותיבול מעולה מהצד השני.
סלט שורשים. כמה פשוט, ככה מוצלח.
הבעלים של המסעדה הם איש חיי הלילה דן נורדמן והשף צורי יוסיבוף, שנמצאים יחד כבר הרבה שנים. דן הוא הבעלים של הבר מסעדה הותיק "גורדו" שבחוף גורדון וצורי הוא השף במקום. יחד הם החליטו לפתוח את ריו גרנדה תחת קונספט של בילוי לילי עם בשר איכותי ואלכוהול.
השף צורי, שישב איתנו לכמה רגעי הפוגה מהגריל, סיפר לנו את סיפורו המרתק, את הדרך שבה "התגלגל" לעולם הבשר והמסעדנות, ונתן לנו כמה טיפים מעניינים על הברזאולה שהוא מכין, ועל התהליך הארוך שהבשר הכבוש המלוח והטעים הזה עובר עד שהוא מגיע לטעמים הכ"כ מדוייקים שלו.
אחרי כ"כ הרבה עונג, לא היה הכרחי לסיים עם קינוח, ומצד שני, הייתי חייבת להראות לכם שיש כאלו.
עוגת גבינה קלאסית, טעימה, בדיוק כמו שאני אוהבת.
פליאוליטים "כבדים" לא חייבים, אני דווקא כן :)
חוצמזה, עוגת גבינה, אם לא אוכלים את התחתית שלה, היא דווקא די קרובה לפליאו.
אז אכלתי, בלי שום נקיפות מצפון, ועם סיום מתוק ומוצלח לערב מאד מוצלח.
סיכום:
ריו גרנדה מסתמנת כמסעדה שאני אשמח לבקר בה שוב.
אם אתם מחפשים מסעדת בשרים בתל אביב, או מסעדת בשרים במרכז, או מסעדת בשרים בכלל - ריו גרנדה יכולה להיות מושלמת עבורכם.
אם אתם קרניבורים או פליאוליטים - גם.
היא לא מפונפנת ולא מתיימרת. היא נותנת נטו מה שחובבי בשר מחפשים: בשר, כשלצידו אלכוהול משובח.
המחירים סבירים, הבשר עשוי טוב וטעים, הסלטים מתובלים היטב, הקינוח סבבה, הדלעת נפלאה, והברזאולה, אוי הברזאולה, בשבילה אני אסע עד קצה העולם, או לפחות עד דרום תל אביב.


ריו גרנדה
הרצל 4, תל אביב יפו
03-573-7277


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.