דילוג לתוכן הראשי

פאי רועים. מתכון קל ומטריף לשפרד'ס פאי.





ימי חמישי אצלי הם ימים מיוחדים."ימי פינוק", אני קוראת להם. 
פינוק לחיילים שלי, כי הכי מגיע להם.
בימי חמישי אני מבשלת מוקדם. הילדים חוזרים מהצבא, בשישי יש להם חופש, וכבר מחמישי אני מפנקת אותם בדברים טעימים ובהרבה אוכל ביתי, אחרי שבמשך השבוע הם אוכלים צהריים בבסיס.

לפני שבועיים נכנסתי לבנק. היה יום חמישי, ונזכרתי שעוד לא עשיתי קניות לשבת. בצמוד לבנק שלי נמצא סניף של יינות ביתן. החלטתי להיכנס, המחירים ביינות ביתן לא רעים בכלל. 
מה האינדיקציה שלי למחירים סבירים? תצחקו, אבל קורנפלקס "כריות". למה? כי הבת שלי מחסלת כמה חבילות בשבוע. לא, אני בכלל לא מרוצה מזה - אבל גם לא נלחמת בזה. רוב הסופרמרקטים בסביבתי מוכרים את הכריות במחיר שנע בין 26.90 ש"ח ל-29.90 ש"ח. 
לא זול בכלל בשביל קורנפלקס. ביינות ביתן אני קונה את הכריות ב-19.90 ש"ח. ללא ספק הבדל משמעותי, במיוחד בקנייה של 10 חב' בחודש לפחות.
אז נכנסתי, כדי לצאת עם ארבע חב' של כריות. יצאתי עם 600 ש"ח :) 
נו, כי בדיוק היה יום חמישי, ומחלקת הבשר הייתה עמוסה, וכשמחלקת הבשר עמוסה, אני משתוללת. מה קניתי? כריות, ובשר. וזהו.
כי גם הבשרים היו במחיר מעולה. העיניים שלי נחו על נתחים יפים של צלעות וצוואר. ובכלל, היה מבצע מעולה, 2 ק"ג ב-90 ש"ח. אז קניתי 4 ק"ג בשר טחון, ו-4 ק"ג נתח מס. 5, שגם הוא היה במחיר מאד נורמלי, 69.90 ש"ח לק"ג, ודהרתי הביתה למטבח.
החלטתי להתחיל עם הטחון, ולשמור את הכתף לבישול ארוך בשבת.
די נמאס לי להכין שוב קציצות, או עוד פעם המבורגר, או שוב בולונז. אבל, הבת שלי לא אוכלת כל דבר, ולפעמים בא לי לגוון.
פתאום נזכרתי שהמון זמן לא הכנתי פאי רועים. יש הקוראים לו פשטידת רועים, אבל שמו המקורי של המאכל הוא בעצם "שפרד'ס פאי".
פאי הרועים מורכב משכבות של פירה ובשר טחון. הוא מאכל בריטי, שבמקור הורכב מהשאריות של ארוחת יום ראשון. 
ההכנה שלו פשוטה ממש, והטעם גן עדן. אני משתמשת בתבלינים שמזכירים פחות את הממלכה הבריטית ויותר את מרוקו או עיראק, ואני בכלל מפולין, אבל פאי רועים בסגנון מזרחי זה הכי טעים שיש.
אז יאללה, לעבודה. מתחילים עם הכיריים, עוברים לתנור, ומקבלים מחמאות.
הגירסה שלי לא כשרה, ומצד שני - בקלות הופכים את פאי הרועים לכשר, עניין של בחירה.


מתכון לפאי רועים

חומרים:

לשכבת הפירה:
9 תפוחי אדמה בינוניים
רבע כוס חלב לריכוך הפירה (אפשר לוותר בגירסה הכשרה או לשים מעט שמנת צמחית)
2 ביצים

לשכבת הבשר:
5 כפות שמן זית
25 גרם חמאה (אפשר להחליף בעוד 5 כפות שמן זית לגרסה כשרה)
1 בצל גדול, קצוץ
900 גרם בשר טחון (רצוי שילוב של צלעות וצוואר, אך כל טחון אחר יכול להתאים)
10 כפות מחית עגבניות קלה (כוס חד פעמית)
רבע כוס שמן זית
כף פטרוזילה קצוצה
כף סילאן (לא חובה)

תערובת תבלינים:
כפית וחצי מלח
כפית כורכום
כפית בהרט
חצי כפית פלפל שחור טחון
חצי כפית כמון
חצי כפית פפריקה מתוקה
רבע כפית מוסקט טחון
רבע כפית קינמון

הוראות הכנה:

לשכבת תפוחי האדמה:
מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות גדולות, ומכניסים לסיר עם מים רותחים וכף מלח.
כשתפוחי האדמה רכים, מסננים, מניחים בקערה, ובעזרת ממחה מועכים לפירה חלק.
טועמים ומתקנים תיבול בעזרת מלח ומעט פלפל שחור.
(לא לעבד תפוחי אדמה במעבד מזון!!!)
מוסיפים את החלב ואת שתי הביצים, ומערבבים מעט עד לאיחוד.

לשכבת הבשר:
מחממים 5 כפות שמן וחמאה בסוטאז' או במחבת גדולה עמוקה, על אש בינונית-גבוהה.
מטגנים את הבצל עד שהוא הופך חום בהיר - זהוב. 
מוסיפים את הבשר הטחון. צורבים כמה דקות, ומתחילים לערבב, עד שהבשר מתפורר. מוסיפים את תערובת התבלינים, ומערבבים. מוסיפים את שמן הזית ואת מחית העגבניות, ומבשלים מעט, עד לצמצום הנוזלים.
מכבים את האש, ומוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה. 

הרכבת המנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.
בתבנית מלבנית או אובלית מניחים חצי מהפירה. משטחים.
מעל מניחים את כל תערובת הבשר.
למעלה סוגרים עם החצי השני של הפירה.
בעזרת החלק התחתון של המזלג "מציירים" קווים.
מעל מניחים קוביות קטנות של חמאה. לגירסה הכשרה - כמובן שאפשר לוותר.
אופים כ-40 דקות, עד שמזהיב ומתייצב.
מגישים חם, הכי טעים איך שזה יוצא מהתנור, אבל גם יום אחרי זה נהדר. 
ארוחה קלה, טעימה, אהובה במיוחד גם על מבוגרים וגם על ילדים, והכי חשוב, כמו שאני אוהבת, קלה להכנה. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.