דילוג לתוכן הראשי

פשוט AS IS. כשחומר גלם פוגש סטייל.



עיצוב הבית זה נושא שאני מאד מאד אוהבת להתעסק איתו. אם היה לי כשרון עיצובי, מעבר ללהתלהב מפריטים כאלו או אחרים, בטוח הייתי בוחרת להיות מעצבת פנים. אבל כמו שהבנתם - אין לי יכולת לראות חלל שלם, אלא פריט פריט.
אני יכולה להגיד מה יפה בעיניי ומה לא - אבל לחבר את הפריטים לתוך החלל - ולעשות מהם מקשה אחת הרמונית - אין סיכוי. 
כשאני נכנסת למקומות של עיצוב, גם אם קוראים להם איקאה, בא לי לעבור דירה ולהתחיל להכניס פריטים מעלפים הביתה. נו, מי לא רוצה להעיף את כל הדברים שאספנו עם השנים - ולהתחיל מחדש עם בית שנראה כמו מעיתון הום סטיילינג? 
אני כן.
כשנכנסתי ללונה פארק של קסטיאל בסניף חוצות המפרץ, בדרך לסופ"ש בצפון, לא רציתי לצאת.
רציתי לקחת הכל הביתה. ה-כ-ל. כמעט. AS IS. 
כי קסטיאל AS IS, הקונספט היותר צעיר וידידותי ברמת התמחור - הוא קונספט מדהים בעיניי. 
ריהוט צעיר ומודרני, צבעוני ומהפכני, רגוע ומשוגע, וכזה שבא לי לשים על הטנדר, ולנסוע איתו עד הבית.
AS IS.

לאחרונה השם קסטיאל התערבב עם דברים פחות נחמדים. כשהעלתי תמונה לפייסבוק, ישירות מהחנות, מייד היו אנשים שהגיבו באינסטינקט הצפוי: "אני לא קונה שם!". לא שאני לא יכולה להבין את האינסטינקט, אבל יש לי תכונה אחת טובה, לפחות: היכולת להפריד. 
"קסטיאל" נוסדה ע"י אפרים קסטיאל בשנת 1942. החברה התחילה כמפעל של איש אחד, וצמחה, התמתגה היטב, וגרמה לאנשים להתאהב בעיצובים שלה. מישהו רוצה להסביר לי למה דורות של אנשים שבנו מותג, צריכים לקבל קיטונות של ביקורת רק כי אחד מהם חשוד בדברים כאלו ואחרים? ומה הם אשמים שהוא כזה? אז אני מפרידה. אידיוט אחד (ויסלחו לי קסטיאל, אבל אם הוא עשה את מה שמיוחס לו, הוא אידיוט מושלם), וכרגע עוד עומדת לו חזקת החפות, לא אמור להרוס מותג שנבנה בעמל רב ע"י משפחה שלמה. אז אני הגיונית, וממש לא אכפת לי. מה שאני רואה, זה את היופי. את האור, את העיצובים המדליקים, ואת הבית שלי, שהלוואי שהייתי יכולה לרהט את כולו בקסטיאל.
מפינת האוכל ועד חדר השינה, דרך הסלון והטקסטיל של הכריות.
חנויות הקונספט של קסטיאל AS IS עוצבו לפי השם. AS IS. הקירות נשארו AS IS, לבנים ללא טיח וצבע, וזה מקסים בעיניי. מצד אחד נראה פשוט, מצד שני מלא בסטייל.
חומרי הגלם בחלקם גם הם מקבלים עיצוב שמשאיר את חומר הגלם כמו שהוא, או AS IS. נו, הבנתם כבר.
תסתכלו על שולחנות המתכת היפיפיים, הם ממחישים בדיוק את הקונספט, ומשתלבים נפלא כחלק מסלון מודרני ומעוצב, שמשאיר את הטבעי בסטטוס מנצח.


 בקסטיאל AS IS אפשר "לשחק" עם העיצוב, ולשלב צבעים היסטריים שנותנים מימד אחר לרהיטים, ומוציאים מהשעמום.



באגף הכורסאות, התאהבתי בשתיים.
כורסאות הנדנדה מטריפות, נוחות, ובשונה מכל מיני כורסעות נדנדה כבדות ומשעממות, כאלו שתופסות חצי סלון - אלו נשארות בגודל נעים ובעיצוב מדליק. 
את הירוקה היפה הזו ממש בא לי לקחת הביתה :)
היא קיימת בצבעים נוספים - והיא ממש, אבל ממש נוחה.
ויש אחרות, פחות הטעם שלי, אבל בוודאי טעם של אחרים. 
כי הרי עיצוב הוא הדבר הכי רחב שיש ברמת הטעם האישי, ולכל אחד מאיתנו טעם שונה לגמרי. מה שיפה בקסטיאל, זה היכולת להתאים למספר רב של קהלים, אבל כולם חייבים להיות כיפיים. כי ככה הרגיש לי בקסטיאל - כיף.






ואם דיברתי על טעם אישי - יש בקסטיאל AS IS גם את הכיוון היותר קלאסי, הפחות צועק "אני כאן, תסתכלו עלי", אל עדיין נאמן לקווים מודרניים ומפתים.




 ועכשיו - כזו אני רוצה. וכן, אל תצחקו, יצאתי עם הצעת מחיר כתובה, כי ממש נדלקתי על הרעיון.
תסתכלו על הספה הזו.
עכשיו תסתכלו עליה שוב. לרגע היא ספה, לרגע אחרי זה היא שזלונג, בזכות פטנט מיוחד של כריות משקולת, שיכולת לנוע ממקום למקום לפי הצורך. היסטרי, לא?
ולמה זה טוב? כי ככה! כי יש בתים שחייבים פתרונות יצירתיים לכל מיני דברים ואילוצים - וזה פתרון מושלם. 
לקחתי מידות, לקחתי הצעת מחיר, ועכשיו רק נשאר להשיג תקציב מותרות :)
כמובן שאפשרויות הטקסטיל רבות, וכל אחד יכול להלביש את הבית עם הצבעים שהוא אוהב במיוחד. 
תסתכלו על הסלון הזה. קצת זריקות צבע ברהיטים הקטנים - וזה מושלם.
בעוד שבקסטיאל כל רהיט מיוצר בהזמנה אישית ללקוח ספציפי, ובהתאם לכך גם התמחור, הרי ש"קסטיאל AS IS" הוקמה במטרה להפוך את העיצובים והקלאסיקות של קסטיאל לנגישים לקהל הרחב, על ידי ייצור בסדרות ובמידות קבועות.
הסתכלתי קצת על המחירים, על העיצובים, על הבדים - והבנתי: אני רוצה את הבית הבא שלי עם הרבה קסטיאל, AS IS, ולא אחרת. 
ואם גם אתם התאהבתם - תנו קפיצה קסטיאל.
תמיד כיף לשדרג את הבית, במיוחד כשקסטיאל נגיש גם לנו, מעמד הביניים.



כתובת: החרושת 10 חיפה, מדרחוב מקורה, בנין 7, קומה שניה.
ימים א-ה: 9:30-20:00
יום ו': 9:30-14:00
מוצאי שבת: 18:30-21:00
5453* שלוחה 5

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח. בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה. אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית. כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים. אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית. ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים. כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע. מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-: לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל", וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.   מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים. שמים בקערה ארבע ביצים:   מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום: מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי